שו"ת הרשב"א/ד/ג

שו"ת הרשב"א ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סרקוסטה. שאלת: המשכיר בית לחבירו לשנה. ובתוך זמן השכירות נעשו כותליו רעועין, וסתרו ובנאו המשכיר מפני הסכנה. אם חייב המשכיר לנכות מן הדמים אותו זמן שלא דר בו השוכר, או לא?

תשובה: איברא מנכה. שאין השוכר חייב ליתן לו אלא שכר מה שדר בו. דגרסי' פ' השוכר את האומנין (ע"ט) אמר רבה בר רב הונא: השוכר את החמור, ומת לו בחצי הדרך, נותן לו שכר חצי הדרך. ואוקימנא: בדאמר ליה: חמור זה. ומה ששנינו בפ' השואל את הפרה (ק"ג): המשכי' בית לחבירו, ונפל, חייב להעמיד לו בית. ואמרינן עלה בגמ' (פרק השואל את הפרה): היכי דמי? אי דאמר ליה: בית זה, נפל אזדא. לאו למימרא: דנפל, אזדא, ואין מנכה לו. אלא משום דקתני: חייב להעמיד לו בית, ק"ל [= קשיא ליה]: למה יעמיד לו בית? והלא לא השכיר לו אלא בית זה, וכיון שנפל זה, לא יעמיד לו בית אחר? ומ"מ מנכה הוא לו מן הדמים, כנגד מה שאינו יכול לדור בו.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.