שו"ת הרמ"א/קכט

שו"ת הרמ"א ‏ קכט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן אחד בארץ קבלתי קונטרס מכתו"ר והרחיב בו אדוני לתרץ הספיקות שהרגשתי בתירוציו על קושייתו ברמב"ם ולא היה בדעתי להשיב עליהם שנית כי זה דרכי להודיע דעתי השמנה היא אם רזה והשומע ישמע והחדל יחדל ובפרט בין אנשים אחים כמונו היום. אך לאשר ראיתי דתלו בזה דיני איסור והיתר אמרתי אם מחשה אני וחטאתי לאלהים ע"כ אפרש כשמלה לפני מכתו"ר ומתוך ויכוחנו יתברר האמת וזה יצא ראשונה. אדוני כתב לחזק בדק סברתו כי מ"ש הרמב"ם פרק א' מגירושין גופו של גט הרי את מותרת וכו' לא היתה כוונתו רק על הענין ולא על לשון זה דוקא וכיון דכבר כתבו בגט למהך להתנסבא לכל גבר וכו' א"צ לכתוב הרי את מותרת לכל אדם והא דכתבו בנוסח גט שלו הוא משום דלכתחילה כותבין אותו וכתב עוד אדוני כי לכאורה בנוסח הרמב"ם לא היה כתוב בו הרי את מותרת וכו'. ואני אומר שאע"פ שלדעתי הקלושה שדברי הרמב"ם דוקא ודוקא כאשר הבין מדבריו הגאון הקרא"ו בא"ע סי' קכ"ו ומ"מ לא אפקפק בזה עם אדוני עם כי קשה עלי להוציא דברי הפוסקים מפשוטן ולומר דנקט לשון המשנה כי פוסקים מפרשים את דבריהם ולא סותמים אבל מה שעלה על דעת אדוני שלא היה בנוסח שלו ושנוסח הרמב"ם הוא מוטעה זה אין הדעת סובלתו להטעות הספרים מסברת הכרס כ"ש מ"ש דכן מוכח מדברי הר"ן פרק המגרש ומדברי המ"מ דאדרבא מדברי הר"ן היה נראה להפך שהרי כתב וז"ל ומדברי הרמב"ם פ"א מהלכות גירושין גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם נראה שהוא פוסק כרבנן לגמרי ואע"ג שכתב ודן בטופס הגט אין הוכחה משם דבעינן ליה לעכובי עכ"ל הר"ן. ומשמע מדבריו אבל הרי את וכו' נתן לעכב. אלא שכבר חזרנו לפלפול ראשון דלדעת מעכ"ת אין דברים אלו נאמרים אלא על כוונת הענין אבל מ"מ לא ידעתי מאין הוציא אדוני לאמר שלא היה כתוב בנוסח הרמב"ם והוא כתב פ"ג דגירושין מפני תקנת הסופר וכו' עד ומקום הרי את מותרת לכל אדם ומלשון זה נסתייע בעל התרומות שצריך לכותבו בגיטין. והמ"מ אם לא הוכיתי בסנורים כתבו בשם רבינו פ"ד וז"ל ויש במקצת נוסחי הגאון שלא היה כתוב בהן הרי את מותרת וכו' אבל רבינו כתבו בנוסח שלו וכן עיקר עכ"ל. הרי ברור לפנינו כי כן כתוב בנוסח הרב ואפשר ליישב בדוחק לשון מכ"ת כי מ"ש וכן נראה מדברי המ"מ שב על לפני פניו מה שכתב בראשונה כי אינו מעכב והוכיחו מדלא נסתייע מדברי הרמב"ן. ולא אאריך עוד באלה ואבא אל הב' והיא מ"ש אדוני כי לא פסל הרב קצתו בלשון אחד וקצתו בלשון אחר כ"א מחצה על מחצה או רובא דמינכר ולזה אין פוסל בגיטין שלנו קצת מלות שבאו בלשון הקודש דכיון דכולו בלשון ארמית מעט המלות שנכתבו בלשון הקדש לא יזיקו והם בטלים ברוב ודקדק זה מלשון הרב שכתב היה קצתו בלשון אחד וקצתו בלשון אחר ולא אמר קצתו בלשון אחד והנשאר בלשון אחר. אהה אחי הגדול עד מתי יהיה זה לנו למוקש לעשות דברי הפוסקים כדברי ספר החתום כי אם כדברי אדוני כן הוא מי יודיעני כוונת הרב אם כוון למחצית דוקא או אפי' אם יחסרון מעט מלות ומי יגביל לנו את ההר הזה לבלתי נהרסנו לאמר ע"כ תחום הרב. ודקדוק אדוני מלשון הרמב"ם לא ידענו דלשון קצתו סובל כל חלק קטן וגדול שם הוא ולא אוכל להתאפק מלהקשות על מ"ש שאם היה פוסל אפי' מעט ודברים אחרים היה לו להרב לומר בלשון אחד והנשאר בלשון אחר, דהא כשם שפוסל לדעתי עד"מ שלש מלות של לה"ק בסוף הגט שנכתבו כלם בלשון ארמי כן יפסול ממילא כשיהיו ג' מלות אלו בראש הגט והשאר כולו בלשון ארמי וכיון שכן הוא יאמר נא אדוני איך הקשה לדברי שהיה לו לומר קצתו בלשון אחד והנשאר בלשון אחר וכי פסיקא ליה לרב שמעט המלות ההם יהיו דוקא בסופו אם כיון אדוני לומר כי המעט יקרא בלשון נשאר או שיהיו דוקא בראשית הגט אם יקרא אדוני לחלק הגדול בלשון נשאר וכיון שכן הוא הרי שאין מקום לדקדק בזה. ואבא אל הג' כי בדברי הראשונים כתבתי כי לשון ארמי ולשון הקודש לשון אחד יחשבו ונסתייעתי מדברי החבר לכוזר"י שכתב בו לשון תרגום הוא לשון הקודש משובש והקשה אדוני בראשונה על דברים אלו שהפוסקים כתבו שלשון תרגום עדיף לענין ב' מקרא וא' תרגום להיותו ניתן בסיני ואם כדברי היה להם לתלות הטעם מפני שהוא לשון הקודש משובש ואני נפלאתי בשכבר מאריך על קושייתו זו כי דברים אלו אמרו הפוסקים לאפוקי דעת האומרים שיוצאים בפירש"י ולזה לא יוכלו לתלות הדבר בשהוא לשון הקדש ותלאוהו שניתן בסיני. ועתה בדברי אדוני האחרונים האריך עלי מענית לשונו להוכיח על דעתו מלשון הגה"ה מיימוני פי"ג דתפלה נגד סברתי. ואני לא זו אמצא מרגוע לנפשי מדבריו אלו והיתה זאת נחמתי כי לא אמרם כי אם לנסותני ולנצחני בפלפולו. ולמען יתברר כי כנים דברי אציע הצעה קטנה כוללת דברי והוא כי למקרא ג' מיני פירושים. האחד אין כוונתו כ"א לפרש המלות וממין זה כל לשון לעז שנעתק בהם המקרא ואנכי היודע ועד כי בהעתק לעז שלנו ולטינ"ו אין בהם כי אם פירוש המלות בלבד כאשר בלשון אשכנז. והמין הב' פירוש הענין כפירש"י רמב"ן רלב"ג וזולתם מן המפרשים וחברו בני אדם פירושים אלו כפי הבנתם וסברותם במקרא ומגמתם היתה על הרוב הבנת הענין ולא פירוש המלות ולא פירשו כ"א מלות זרות. והמין הג' הוא התרגום שמפרש כל מלה ומלה כאשר יעשו שאר העתקות ויפרש ג"כ במקומות רבים הבנת הענין אך לא בבאור רחב כרש"י וזולתו מהמפרשים האמנם המעט המפורש בו הוא מקובל מפי הגבורה לא כשאר הפירושים שחברוהו בני אדם מדעתם והמעיין ברמב"ן בפרשת ויגש ופרשת וישמע יתרו ובשאר פרשות יראה כי בפירוש התרגום דברים נוראים בחכמת הקבלה ועתה בפירוש חלוק זה באו דעות הפוסקים יש מהם שראו כי אין הפרש לתרגום ושאר העתקות כי אין הכוונה אלא המלות וכיון שהלעז יותר מובן אצלינו מתרגום א"כ כל אחד יוצא בלשון לעז שלו. ויש שראו כי הכוונה היא להבין הענין ולזה יוצאים בתרגום שמפרש כמה דברים משא"כ בלשון לעז. ולפי דעת זה כ"ש שיוצאים בפירש"י וזולתו מהמפרשים והוא דעת הרא"ש. ויש דעה ג' שאין אדם יוצא אלא בתרגום והיא דעת ר"י ורב עמרם לפי שפירוש התרגום ניתן בסיני משא"כ בפירושים אחרים והדברים מוכיחים כן שהרא"ש שלא דחה אלא לשון לשון לעז נתן מעליותא לתרגום שמפרש כמה דברים משא"כ בלשון לעז והסמ"ג שאמר שדן לפני רבותיו שהפירוש יותר מועיל מן התרגום הביא דברי ר"י ור"ע החולקים והוצרכו לטעם שהתרגום זכה להנתן בסיני ולא היתה הכוונה שלשון התרגום ניתן בסיני על הלשון לבד כי איך ידחו בזה שאר המפרשים שנתחברו בלשון הקודש והם שלא להזכיר שפירוש רש"י לא נעשה בלשון הקדש כאשר כתב אדוני ויצטרך אדוני לאמר כן בשאר הפירוש כי על כולם הביא הסמ"ג ולא נראה לר"י. והכלל כי הלשון אינו מעלה ומוריד ולא היתה כוונתם במה שאמרו שהתרגום זכה להנתן בסיני אלא על פירוש התרגום שיש לו מעליותא על שאר הפירושים במה שפירושו מקובל וניתן בסיני משא"כ בשאר הפירושים ואין לטעות בלשון הג"ה מיימוני שכתב כתב בעל הסמ"ג שדן לפני רבותיו שהפירוש מצוה יותר מן התרגום והודו לו וי"מ ה"ה ללעז ולא נראה לר"י וכן אמר רב עמרם שהשיב רב נטרונאי גאון דוקא תרגום זכה שניתן בסיני כדמשמע פ"ק דמגילה משמע בתחילת העיון כי לא הובאו דברי ר"י ודברי ר"ע אלא לדחות לשון לעז אך לעולם אדם יוצא בפירוש המפרשים. וזה מבואר הבטול דהא הסמ"ג הביא דברי ר"י ורב עמרם בחולקים על מה שדן לפני רבותיו שהפירוש יותר מועיל ולא הביא דעת י"מ ה"ה לעז והם הם דברי הג"ה. על כרחך לומר שמה שהביא ההגה"ה לדחות דברי בעל סמ"ג ודעת י"מ. ולדחות דעת י"מ לבדם היה מספיק טעם שמפרש כמה דברים. זהו אשר העלתה מצודתי בדברים אלו אחרי אשר ראיתי דברי הפוסקים במקומם ודברי הקאר"ו סימן רפ"ה ובתחילה טרם ראיתי דבריהם כוונתי להלכה וקורא אני עלי שישו עלי בני מעי אם ספיקות שלכם כך וכו' ואתה אדוני צא והמלך בשכלך הזך והנקי כי ידעתי כי אז תזכיני בדבריך ושלום.

שמואל יהודה בן א"א מוהר"ם פדוו"א ז"ל קצנאילבוגי"ן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.