שו"ת הרמ"א/סב

שו"ת הרמ"א ‏ סב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה רב שקה שהמיר ולקח לו אשה תמרורית שהמירה גם היא ולקחה בגיותן וקדשה בדיניהם וילדה בת ממנו והולידה והצמיחה בגיותן עד שגדלה ביניהן והשיאה אותה לעכרן מומר גם הוא והולידו בן ונתגדל ביניהם מפתם אכל ומכוסם שתה. ויהי כאשר הגדיל הבן במראה אליו נתודע כי מזרע ישראל הוא וישת אל לבו לשוב אל אחזת אבותיו ככה אמר לחבירו אך לא נימול ולא הניח עדיין דרכיו רק לבו אמר טוב, ויהי היום נתן עיניו בבת גילו בת מומר ומומרת אשר גם המה פוסחים על שתי הסעיפים ויאמרו לשוב ליראת ה' אלהי אבותם ויהי המה מתלחשים ויום יום ידברו יחדיו מעסק זה קול דברים המה שומעים ולא יצא שום פועל מהם נשתוו יחדיו להשיא בת המומר הלזה לבן עכרן הנ"ל אשר נדבה רוחו לשוב ליראה את ה' והתנו ביניהם בדברי התנאים ועמדו מתוך הדברים ושלחו לקרות שני יהודים יהיו עדים לקידושין ועמד בן עכרן הנ"ל וקדש את הבתולה הנ"ל בפני העדים בטבעת כדת משה וישראל. ועתה יורנו רבינו אם קידושין אלו תופסין אם לא מאחר, שלא נתגייר עדיין אחד מהם רק אחר זמן נתגיירה הבת המאורסת כהלכתה והמארס עדיין לא נתגייר והלך למרחקים במקום שאין דרים שם יהודים:

תשובה יראה דבר ברור דחיישינן לקידושין הואיל וידעינן בודאי דתרוייהו המקדש והמקודשת מזרעא דישראל קאתו. דגרסינן סוף פרק קמא דיבמות (דף י"ו ע"ב) אמר רב יהודה אמר רב אסי נכרי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושין חיישינן שמא מעשרת השבטים הוא והא כל דפריש מרובא קא פריש בדוכתא דקביעי והיכן קביעי כדכתיב וינחם בחלת ובחבור נהר גוזן וערי מדי וכו' כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה. ופירש"י חיישינן שמא מעשרת השבטים הוא בא שנשאו נכריות וקסבר נכרית שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר. בדוכתא דקביעי בני עשרת השבטים וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה כדנפקא לן מכי יסיר את בנך ולא כתיב כי תסיר את בנך אלמא לאו אבתו לא תקח קאי דא"כ יולדת בן לע"א לאו בנך מקרי ולא קרינן ביה כי תסיר את בנך מאחרי דכותים גמורים הם דאין קרוי בנך אלא בנה עכ"ל. מהכא משמע דלא משגחינן במארס אם נתגייר אם לאו דהא כותי סתמא נקט ולא אית לספוקי אלא אם הוא מעשרת השבטים דהיינו מזרעא דישראל והדין בן עכרן המארס ידעינן בודאי דמזרעא דישראל הוא ומאי דאמרינן בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה. והדין בן עכרן המארס נמי ידעי בודאי דאמו מזרעא דישראל קאתיא מצד אבוה ואמה. ותו גרסינן התם (דף י"ז ע"א) והאיכא בנות ואמר רבינא בן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך גמירי דבנתא דההוא דרא אצטרויי אצטרו. פירש"י והא איכא בנות ישראל שנשבו בין הכותים ונשאום כותים והולידו מהם. ואמר רבינא בן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך דכתיב כי יסיר את בנך מאחרי ומדלא כתיב כי תסיר מכלל דאבתך לא תתן לבנו קאי וה"ק שמא תלד לו בן ויסירנו האב מאחרי וקא קרוי בנך וליחוש לקידושין. דההוא דרא דעשרת השבטים. אצטרויי אצטרו נתבקע רחמן מלקלוט את הזרע ונעשו עקרות עכ"ל. משמע נמי בהדיא דאי לאו דאיעקרו היינו חוששין לקידושין אף על גב דאביו בודאי כותי הוה. וכל שכן בן עכרן דבודאי אביו ואמו מישראל קאתו. ואף על גב דאמרינן (שם) התם איכא דאמרי כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי לא זזו משם עד שעשאום כותים גמורים שנאמר בה' בגדו כי בנים זרים ילדו, הא נמי לא אמרינן אלא לבר ישראל הבא על הכותית דולד זר הוה ולא קרוי בנך כדפירש הר"ן בפרק האומר בקידושין אבל כותי הבא על בת ישראל ליכא מאן דפליג דקרוי בנך. מכל הדא משמע דבן עכרן המארס קידושיו קידושין. מדידיה נשמע לדידה המאורסת בת מומר ומומרת דקידושין תפסי בה. והואיל וגמירא לן דהלכתא כלישנא בתרא נימא ביה מלתא. לדקדק מאי בינייהו ללשון ראשון ולאיכא דאמרי לפי פי' הר"ן, וחזינן לברורי ברישא דליכא מאן דפליג על והא איכא בנות דהלכתא פסיקתא היא דבן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך דאשכחן בכמה דוכתי דתלמודא מייתי לה בפשיטותא כדגרסינן בפרק כיצד אשת אחיו (דף כ"ג ע"א) ובפרק האומר בקידושין (דף ס"ח ע"ב) גבי נכרית דולדה כמוה מנלן א"ר יוחנן משום רשב"י אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מבתך קרוי בנך וכו' כך היא גירסת רב אלפס בפרק כיצד ואע"ג דאיתא בנוסחת הגמר' בנך הבא מישראלית גמורה קרוי בנך עכ"ז דעת המפרשים שם כולן בנך הבא מבתך קרוי בנך ואפילו בבא עליה כותי וכבר איפסיקא הילכתא כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כדאיתא פ' החולץ (דף מ"ה ע"ב) ולפי דעת הרי"ף שם כשר ואפילו לכהונה ומלישנא דמגיד משנה פ"ד דהלכות אישות חזינן נמי דסמך על והא איכא בנות דבת גבי ישראל מומר וכו' וז"ל ומן הסוגיא שבפ"ק דיבמות נ"ל שאפילו זרעו שהוליד משהמיר אם קדש אותו זרע ישראלית קידושיו קידושין ודוקא שהולידו מישראלית ואפילו מומרת אבל הולידו מן הכותית אין חוששין לה שהרי אפילו ישראל גמור הבא על הכותית והוליד ממנה בן אין קרוי בנו אלא בנה וזה ברור עכ"ל. ומה שכתב ודוקא שהולידו מישראלית והלא אפילו כותי הבא על בת ישראל הולד כשר לא הוצרך לאשמועינן אלא בשביל אבל הולידו מן הכותית וכו' וה"נ איתא במרדכי סוף פרק החולץ וז"ל ונ"ל כיון דפסקינן פרק החולץ (שם) הלכתא כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אפילו לא מל ולא טבל אי קדש קידושיו קידושין אבל ישראל הבא על הנכרית הולד כמוה וכ"ש מומר דהוליד מן הנכרית כיון דפסקינן כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ל"ש פנויה ול"ש אשת איש כי המירה וילדה מכותי הולד כשר וקידושיו קידושין ואסור להלוות לו בריבית אביאסף עכ"ל. ודכותה איתא בתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' קמ"ב שאלה מומר לע"ז שקידש בת ישראל שקידושיו קידושין ואפילו כותי שנתגייר וחזר לסורו כדאיתא ביבמות מה ראו חכמים שלא חשו לעגון וכו' והשיב בסוף דבריו ומיהו כשקידש קידושיו קידושין וישראל נמי שקידש מומרת תופסין בה קידושין ואם חזרה בתשובה אסורה בקרוביו והוא אסור בקרובותיה וצריכה ממנו גט ואם ילדה בן אפילו מכותי ישראל כשר הוא ומיוחס הוא כדאמרינן בשילהי פ"ק דיבמות והא איכא בנות כלומר בנות שהמירו וילדו לכותים ואמר רבינא בן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך וכ"ש אם ילדה מישראל עכ"ל. ומכל הדא נמי משמע דליכא למימר דאיכא דאמרי פליג על והא איכא בנות כיון דחזינן דגדולי המורים נסבו להו עיקר לוהאיכא בנות ולפי זה קשה לחלק בין לישנא קמא לאיכא דאמרי. ומאי דחזי לן לחלק דלישנא קמא אע"ג דקאמר בנך, קרוי בנך ואין בנך הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה מ"מ יכילנא למימר דרב אסי לא חש בהא משום חומרא דקידושין כדגרסינן בפרק החולץ (דף מ"ז ע"ב) גבי גר טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו למאי הילכתא א"ר יוסי בר' חנינא דאי הדר ביה כישראל מומר הוא ואי קדיש בת ישראל קידושיו קידושין ועל כרחין אית לן למימר הכי לא חש רב אסי דאי לאו הכי דוחק לומר דרב אסי לא הוה ידע כמה מתנייתא דתנן בפ"ב דיבמות (דף כ"ב ע"א) מי שיש לו בן מכל מקום פוטר את אשת אביו מן היבום ובנו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית, וכה"ג איתא בפ' האומר בקידושין (דף ס"ח) הולד נכרי אינו מתייחס אלא אחריה ולענין קידושין ישראל מקרי והכי משמע מדברי הר"ר אליעזר ממי"ץ דמייתי ליה בסמ"ג עשין סי' קס"ב וז"ל אומר הר"ר אליעזר ממי"ץ שאם היה עבריין במזיד באחת מכל המצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו דכתיב וחי אחיך עמך וכתיב מאחד אחיך וכיון שעבר במזיד יצא מכלל האחוה עד שילקה דתני בפ' אלו הן הלוקין (דף כ"ג ע"א) ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא כאחיך אבל קודם לכן אינו אחיך ואע"ג דתניא בפ"ב דע"ז (דף כ"ג ע"ב) לכל אבידת אחיך לרבות את המומר דוקא לענין אבידה נתרבה להחזיר לו את אשר לו ואין ללמוד ליתן לו משל אחרים ומה שמשמע בפרק השולח (דף מ"ז ע"א) שרב אמי היה רוצה לפדות מומר אוכל נבילות לתיאבון לפנים משורת הדין היה עושה וגם בריבית נמי היה אסור להלוותו אבל המומר להכעיס מותר להלוותו בריבית שהרי גבי ריבית כתיב אחוה כי ימוך אחיך וגו' אל תקח מאתו נשך ותרבית. והא דאמרינן בסנהדרין (דף מ"ד ע"א) אף על פי שחטא ישראל הוא דוקא לענין דברים דלא כתיב בהון אחוה כגון לענין קידושין וגיטין כדאיתא ביבמות פ"ק נכרי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושיו שמא מעשרת השבטים הוא בא עכ"ל, ומשום דתלמודא מסתפי דלמא רב אסי כדקאי קאי אע"ג דהוה שמיע ליה להא דשמואל לא הוה סבירא ליה משום דקרא לא אפקיה בהדיא וראוי להחמיר לענין קידושין משום הכי מבעי ליה לאתויי איכא דאמרי כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי לא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורים שנאמר בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. ובודאי אי הוה שמיע ליה לרב אסי הא מילתא לא הוה פליג עליה, חדא דגזירת הכתוב הוא בהדיא ועוד דלישנא דלא זזו משם הלכתא פסיקתא היא כדגרסינן בפרק יש נוחלין (דף ק"ל ע"ב) ת"ר אין לומדין הלכה לא מפי תלמוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה וכו' וכתב שם הר"ן ומיהו באומר במתני' לא זזו משם עד דקבעו הלכה כמותו אין לך פסק גדול ממנו כדאיתא פ"ק דפסחים עכ"ל. ומאי דלא סיימוה נמי באיכא דאמרי והא איכא בנות אפשר לומר משום דלא נתחדש בו דבר לא חש התלמוד להביאו. ואית לדקדק אמאי השמיטו גדולי הפוסקים דין המקדש את המומרת. ונראה דהוא מילתא דפשיטות גבי מומר שקידש שקידושיו קידושין אע"ג דגרע במקום אחר דלא שדינן זרעיה אבתריה מכ"ש היא דקידושין תפסי בה דיפה כחה אפילו לגבי כותי דשדינן זרעיה אבתריה, ואי לאו דמסתפינא ממה שפירש הר"ן כי בנים זרים ילדו אלמא בן ישראל הבא על הנכרית זר הוא הוה מוקימנא סוגיא דתלמודא באיכא דאמרי שפיר בלא קושיא כלל. וקצת נראה כן דעת התוס' דהקשו לפי פירש"י דפי' כותי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושיו וכו' קסבר נכרית שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר ותימה דבכמה משניות מוכח דאינו מתייחס אלא אחריה וכו' ותירצו נראה דטעמא דרב אסי משום בנות ולית ליה בנתא דההוא דרא אצטרויי אצטרו וכו' ולפי דבריהם צריך לומר דשמואל לא הבין דברי רב אסי שהשיב בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה וזה תימה כמו שהעלו התוס' בתימה אע"ג דתירצו ודברי שמואל דחקו לרש"י לפרש מה שפירש משום הכי לפי דבריהם הוצרך להביא איכא דאמרי לא זזו משם עד שעשאום כותים גמורים אפילו מהבנות. והשיב שמואל כהוגן ותלמודא נמי לא מבעיא להקשות והאיכא בנות. ומאי דאמרינן עד שעשאום כותים גמורים וכו' אפילו מהבנות זהו דוקא לבני עשרת השבטים דקרא דבה' בגדו עלייהו כתיב וליכא למימר והא גבי יהודה נמי כתיב בגדה יהודה, שאני התם דלא כתיב בה' בגדו וכו', ודומיא להא אשכחן בפרק האומר (דף ס"ח ע"ב) ובפרק אין מעמידין (דף ל"ו ע"ב) דפריך תלמודא גבי כי יסיר ההוא בשבעה אומות הוא דכתיב שאר אומות מנלן וטעמא התם משום דז' אומות אסורין טפי מאומות אחריני ה"נ גבי עשרת השבטים משום דבגידתם הוי טפי מאחריני גזר הכתוב על בניהם אפי' מהבנות מה שאין כן בדורות הללו דהא אמרינן אפילו כותים בזמן הזה לאו עובדי ע"ג הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם. הכי משמע נמי בהגה' מרדכי פ"ק דיבמות וז"ל עוד גרסינן שם אמר רב אסי כותי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושין דילמא מעשרת השבטים הוא דקאתי ומוקי לה בדוכתא דקביעי כגון בחלח וחבור וכו' כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורים פסק ר"ח דליתא לדרב אסי ואפי' בדוכתא דקביעי אבל מומר שקידש הוה קידושין דאורייתא כדתניא פ' החולץ וכו' עכ"ל. מתוך פסק ר"ח דכתב דליתא לדרב אסי ואפילו בדוכתא דקביעי משמע קצת דלא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורים דוקא לעשרת השבטים ודכוותה אשכחן בפרק חלק (דף ק"י ע"ב) עשרת השבטים אין עתידין לחזור דברי ר' עקיבא ר' אליעזר אומר מה היום מאפיל ומאיר אף אפילה שלהם עתידה להאיר להם ולכל ישראל אמן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.