שו"ת הרמ"א/כג

שו"ת הרמ"א ‏ כג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח דבריך יאיר עיני בתת לי בשורה מוצאת כי שבה נפש מעלתך לאיתנה ובריך דיהבך לן ולא יהבך לעפרא. ע"ד הגבר הוקם על מעשה שהיה כך היה, האיש הזה היה מתגורר בפירד"א והרבנים משם נתנו מהודם עליו וכדי להתלות באילן גדול בקשו פני א"א הגאון י"ץ יסכים עמהם בסמיכה זו והיתה תשובתו אליהם כי מי שלא ראה את החודש אינו מעיד עליו אך אם ראוי הוא בעיניכם יסמיכוהו ויזכירו שמי עליה, אמנם אין ספק כי לא ידעו בפגם האיש הזה ובעיקרא דדינא היה נראה לפום ריהטא דכשאמו טוענת לישראל כשר נבעלתי דנאמנת להכשיר הולד לכל מילי ואפילו לכהונה דהא פי"ח מאיסורי ביאה חלק המ"מ בין האשה לולד וז"ל ולזה לא החמירו בולד כלל לפי שאם היו מחמירין בו מלבד בקהל לא היה לו תקנה והרי דין הולד כדין האשה שנשאת אבל בה עצמה כו' עד לכתחלה לא תנשא לכהונה אלא בתרי רובי וכו', מדבריו אלו משמע דהאמינוה להכשיר הולד אפילו לכהונה לכתחילה אע"ג דליכא תרי רובר. ראשונה מדאמר ולזה לא החמירו בולד כלל משמע אפילו לכהונה אשר עסוקים אנחנו בעניינה שם. שנית דמדבריו משמע שהחמירו באשה יותר מבולד ואי צריך גם בולד תרי רובי להשיאו לכהונה לכתחילה א"כ דין האשה והולד שוין דבשניהם בעינן תרי רובי לכתחילה ובדיעבד שניהם מותרים אפילו ברוב פסולים. שלישית אף אם ת"ל שהחמירו באשה לכהונה יותר מבולד לבא בקהל אבל לכהונה דין שניהם שוין. א"כ אדחלק המ"מ בין ולד לאשה ליחלק בולד עצמו ויאמר עד כאן לא האמינוה להכשיר הולד אלא לבא בקהל אבל לא לכהונה אם לא בדאיכא תרי רובי, ודין הולד כדין האשה וממילא לא יקשו דברי הרמב"ם אהדדי ולמה תלה ההפרש בין ולד לאשה. רביעית איך השמיט הרמב"ם דין בתה דפליגי בה ר' יוחנן ור' אלעזר (פ"ק דכתובות דף י"ג:) מה דינה לכהונה והלכה כר' יוחנן והרמב"ם לא הביאו בפסקיו, אלא על כרחה שמה שאמר הר"ם פט"ו מאיסורי ביאה שהאשה נאמנת להכשיר הולד אפילו ברוב פסולים רצה בזה אפילו להשיאה לכהונה לכתחילה וטעמא מאחר שהוכרחו להכשיר הולד לבא בקהל דאל"כ לא היה לו תקנה לזה הכשירוהו מכל וכל, והחמירו באשה להצריך תרי רובי לכהונה. והם הם דברי המ"מ במה שאמר לא החמירו בולד כלל לפי שאם היו מחמירים בו וכו', והנה לא האמינוה לומר זה בנו של פלוני לפטור אשתו מיבום וליורשו לפי שלא האמינוה אלא בדבר הנוגע בכשרות הולד לסבה הקודמת, אך לא האמינוה על ישראל זה בפרטות ואפשר שזנתה עם ישראל אחר ולא יצא הולד מכלל כשרות. מעתה היה נראה לפי דרכי דכשטוענת לישראל כשר ובעלתי נאמנת להכשיר הולד ומשיאין אותו לכהונה לכתחילה אפילו ברוב פסולים אצלה דמאחר שהתירה לבא בקהל שהוא ספק דאורייתא ומעוות לא יוכל לתקון לא רצו להכשירו לחצאין ודינו כישראל גמור וממילא שהוא כשר ג"כ לדון בחליצה. הנה יצאה נפשי לדבר במותרות, כי ידעתי כל רז לא אנים למכ"ת אך מאשר יקרת בעיני נכבדת הרחבתי הדבור באלה ועל מכ"ת לברור האוכל מתוך הפסולת כי בנחיצה רבה כתבתי ומתוך טרדא. ואל יחשדני כ"ת כי לאהבת האיש אדבר, כי האלהים, נבזה וחדל אישים הוא בעיני ולדעתי אין כתר זו הולמתו, עם כי תהיתי מעט בקנקנו וראיתיו מתנהג כמנהג יהוא ולדעתי לא הסכמתי לסמיכתו רק באתי להעיד על חתימותיו כי ישרות הנה ואינם מזוייפות. ואף גם זאת אחרי אשר הרבה עלי רעים אשר הפצירו בי והנה יהיה לי לחן שמכ"ת ישלח לי העתקה מאשר כתב א"א הגאון י"ץ ומחתימתו כי אזדא מני מילתא א"א הגאון י"ץ כעת סמכוהו באשישות לסבת חולי השתן ל"ע אשר החלישהו מאד, ולזה לא כתב למעלתך אך סדר לי לכתוב למעלתך בשמו, תעשו באיש כטוב בעיניכם כי אתם מכירים את האיש ואת שיחו וחלקנו נתיר כי לא נקפיד על אלה. אך לדעתי הקלושה אם ראוי הוא בעיניכם לסמיכה לולא הפגם הזה אף על דעת מעלתו שהוא פוסל לדין בחליצה איך תורידהו בשביל אלה והרמב"ם כתב בהלכות סנהדרין (פרק ד') שלכתחילה סומכין לחצאין ומעשה רב יוכיח. ויהי מה לב רחב נתן ה' למעלתו ומלפניו לא יצא משפט מעוקל ושלום למעלתך. ממני דבק מאח לך, שמואל יודא בן כמהרר"ם י"ץ קצינאילנבוגן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.