שו"ת הריב"ש/תצו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד למונסון. לרבי יהודה אלשיך י"א
תשובה הפלא ופלא נפלאתי על התנאים ההם שהרי אין נזכר בהם שום קיום מבנגודא אשת אניוסף ב"ר דוד קזאז אשר לה הזכות בנכסי אביה אם מצד הזכיה שזכה לה בנכסיו בעת נשואיה אם מצד זכותה בצואתו וגם אין נזכר בתנאין שהיה לאניוסף הנזכר הרשאה מבנגודא אשתו הנזכרת וא"כ הפשרה שעשה הוא בזה אינה כלום דאמרינן במסכת גטין שלהי פרק השולח (ל"ח:) אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה אלא אם כן היה שם פירות דמגו דמשתעי דינא אפירא משתעי דינא דגופא ובכאן לא היו עדין פירות כי לא היה גפן טעונה ואף היו שם פירות לא היה יכול רק לתבוע בדין זכות אשתו עם זכות שלו אבל לא לעשות פשרה וכ"ש להקנות מעכשיו ולתת לבחור ההוא בנדוניא מזכות אשתו וא"כ כל מה שנמשך מזה ר"ל החיוב שעשו לוינגודא מן הסך ההוא אינו כלום שכיון שנתחייבו בעד הפשרה והפשרה אינה אלא שהיו סבורין שהיה יכולת בידו לעשות פשרה אם כן הוה ליה קנין בטעות וקנין בטעות חוזר כדאיתא בסוף פרקא קמא דגטין (י"ד.) בעובדא דהנהו גינאי דעבוד חושבנא בהדי הדדי. ותמה אני על הסופר ההוא שאומרין עליו שהוא מהיר וזהיר במלאכתו איך קבל קיום כזה ממי שאין יכולת בידו לפי מה שנראה מן התנאין ואולי אניוסף הנזכר נתחייב ושעבד נכסיו שהפשרה ההיא תתרצה בה אשתו וא"כ הם התנאין בין שרה ודוד הבחור ובין אניוסף הנז' וכל אחד מתחייב לחברו באחריות להיות פשרה זו קיימת ואולי זה רצה לומר במה שכתוב בתנאין וזה לשונו וכמדומה לתנאי זה התנה בדבר זה אניוסף הנזכר וכו' עד כאן ואין אנו נביאים להבין רמיזותיו של הסופר הזה שכותב לעצמו ראשי דברים לזכרון ולכן הכל תלוי בעדות העדים שהרי אפילו חתמו שטר יכולין הם להעיד ולברר ענין השטר אם יש ספק בו ולומר על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו וכ"ש בזכרון דברים שכותבין העדים לעצמם ראשי פרקים ובשעת עדות או חתימה על השטר צריך שיזכור העדות מתוך הכתב ההוא אם מעצמו אם שיזכירנה לו אחר ונזכר וכמו שמבואר בכתובות פרק האשה שנתארמלה (כ'.) וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל (פ"ח מהלכות עדות) שבזה הכל תלוי בעדותן ובמה שיחתמו בשטר ואף אם אמרו כנגד התנאין הכתובין אצלם בכתיבת ידם ואומרים מוטעין היינו נאמנין שהרי אין לאותה כתיבה תורת שטר כלל[1] ומ"מ אף אם היתה הפשרה בדרך זה עדין ההקנאה שמקנה אניוסף לבחור בעד הנדוניא אין לה ממשות כלל שהרי מזכיר בה בפירוש שמקנה ונותן לו מה שיש לאשתו ליטול מן הפשרה ואין זה בידו אלא א"כ היתה לו הרשאה מאשתו (עי' ב"י אה"ע סי' פ"ה בד"ה כתב רבינן אפרים :) כמו שכתבתי. לא ידעתי בלכת אנקרביד"א י"א על זה לא השבתי על ידו נאום נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ב"י שם סי' מ"ו ססע"י ל"ד בד"ה כתב הריב"ש