שו"ת הריב"ש/תצא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שיאה. לרבי חיים הלוי י"א
שאלת ראובן נשתעבד לשמעון בקנין גמור באדר שנת חמשת אלפים ומאה ושלש לפרוע לו סך ידוע לחדש כסלו הבא ראשון ושעבד לו קרקעות בסתם והאמינו בזה הלשון נאמן יהא המלוה ויורשיו אחריו עלי ועל יורשי אחרי כשני עדים כשרים ואין כתוב שם שלא ישמיטנו בשביעית ועתה שנת חמשת אלפים קמ"ב בא יורש המלוה שמת לוה בחיי מלוה ונסתפק לנו אם זה השטר בטל מחמת השמטה או אמרינן משום שעבוד קרקעות שנכתב שם בסתם הרי הוא כנגוש. ועוד נסתפק בו משום שמת לוה בחיי מלוה ונתחייב מלוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו והרי השטר בטל ואין גובין בו ואין קורעין אותו או דלמא כבר האמינו לו וליורשיו אפי' לא האמינו בפרט בין שמת לוה בחיי מלוה וכו':
תשובה אין השטר בטל מחמת השמטה ולא מן הטעם שנסתפק לך משום שעבוד קרקעות הנכתב בו בסתם דהא קיי"ל כרב ושמואל דאמרי דבין יש בו אחריות נכסים בין אין בו אחריות נכסים ואף רבי יוחנן דס"ל דיש בו אחריות נכסים אינו משמט הדר בו ואמר בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה ואוקי ברייתא דקתני דשטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמט כב"ש דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי כדאיתא בגיטין פ' השולח (ל"ז.) ואפי' במשכנתא דאתרא דמסלקי קיי"ל דשביעית משמטתה כדאיתא בב"מ פ' איזהו נשך (ס"ז:) אבל הטעם בכאן שאין השטר בטל מחמת השמטה הוא משום דטענינן להו ליתמי כל מה דמצי טעין אבוהון ואי הוה אבוהון קיים הוה טעין פרוזבל היה לי ואבד והיה נאמן משום דלא שביק איניש היתרא ואכל אסורא כרב דס"ל הכי בפ' השולח (ל"ז.) ואיהו גופיה הוה פתח ליה דלמא פרוזבל היה לך ואבד וכן פסק הרמב"ם ז"ל וכל הפוסקים אע"פ שהרב אלפסי ז"ל לא הביאה בהלכות וכבר כתב הרשב"א ז"ל שאף בזמן הזה כותבין פרוזבל דלא בעינן בי דינא כבי דינא דסורא ונהרדעא והוכיח זה בראיות ואפי' למאן דבעי בי דינ' דאלים לאו כב"ד דסורא ונהרדע' אלא בי דינא רבה באתריה ויפתח בדורו כשמואל בדורו (ר"ה כ"ה:) ובי דינא באתריה כרב אמי ורב אסי באתרייהו וכן דעת ר"ת ז"ל וכן נראה מדברי הרב אלפסי ז"ל שכתב סתם דיני פרוזבול כמ"ש כל זה בארוכה לרשב"א ז"ל[1] ואפי' את"ל דאע"ג דכותבין פרוזבול מכל מקום לא נהיגי למכתביה וכיון דכן לא טענינן ליתמי במלתא דלא שכיח מכל מקום טענינן להו דלמא התנה בשעת הלואה ע"מ שלא תשמיטנו בשביעית[2] והיה נאמן במגו דאי בעי אמר פרוזבל היה לי וכ"כ הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל. ועוד הוסיף הרמב"ן ז"ל דאפי' למאן דס"ל אין כותבין פרוזבל נאמן לומר ע"מ שלא תשמיטנו בשביעית הלויתי שטענה זו בעצמה היא כדי להאמין בה דכיון דאיכא תקנתא לא שביק היתרא ואכיל אסורא והשתא בפרוזבל נאמן דאיכא למיחש דלמא לא אזדקיקו ליה בי דינא בהך טענה לא כ"ש. וכבר כתב ר"ת ז"ל דהך טענה דלא שביק התירא ואכיל איסורא טענא אלימתא היא ונאמן בה בלא שבועה וכן הסכימו האחרונים ז"ל וכיון שהאב היה נאמן בטענה זו ודאי טענינן להו ליתמי הכי. גם מחמת הספק השני שנסתפק לך אין השטר בטל וגובין בו שכיון שהאמינו הלוה למלוה אפי' מן היורשין בפי' נאמנות זה מועיל ולא היה צריך לישבע כדברי הרב אלפסי והרמב"ם ז"ל והרב בעל העטור והרמב"ן ז"ל שנאמנות בפי' מועיל אפי' מן היורשין דתנאי שבממון הוא ואפי' לדברי האומרים שאין שום נאמנות מועיל לגבי יורשין היינו שאם לא מת המלוה היה צריך לישבע אבל כשמת לא אמרי' כבר נתחייב שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו דכיון דמדינא נאמנות היה מועיל אפי' מן היורשין דתנאי שבממון הוא אלא דס"ל דרבנן אלמוה לתקנתי' שלא לעקרה בתנאי לא מחמירין בה ולא מוסיפין בה למימר אין אדם מוריש שבועה לבניו כדאמרינן עלה התם בפ' כל הנשבעין (מ"ח:) הבו דלא לוסיף עלה. ועוד דהא לא אפסיקא הלכתא התם כרב ושמואל דאמרי כבר נתחייב מלוה שבועה לבני לוה ואין אדם מוריש שבועה לבניו אלא דיינא דעבד כרבי אלעזר עבד כרב ושמואל עבד והלכך הכא שיש בו נאמנות בפי' אפי' לגבי יורשין עבדינן לכתחלה כרבי אלעזר ולא מקילילן ביה תרי קולי וכ"כ הרב בעל המאור ז"ל ששמע בשם חכמי נרבונא וכתב שהוא פסק נאה והגון ומשובח וראוי לסמוך עליו[3] אמנם צריך לעיין בלשון הנאמנות הכתוב בשטר אם כתוב בו בפי' שיהיה נאמן לומר לא נפרעתי ואם כתוב בו סתם ובלשון קצר כמו שבא בשאלה אם הוא נקשר בלשון השטר עם עניני הפרעון שאם לא כן יש לספק שמא לא האמינו אלא בענין השטר עצמו כגון שלא נתן לו עדין המעות או שהיה אמנה או שהיה תנאי ביניהם אבל על הפרעון לא האמינו ודברי הרשב"א ז"ל בתשובה נוטין כן. שאר האמתלאות שכתבת איני רואה בהן עקר לבטל כח השטר אלא שראוי לדיין להחמיץ הדין ולחקרו יפה יפה כדי שיתברר לו אמתת הדבר ולאמת יוציא משפט נאם דורש שלומך נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |