שו"ת הריב"ש/שיט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלת מה דעתי בענין סירכה היוצאת מאומא לדופן במקום מכה אלא שנחלמה מה דינה כי במקומך נהגו היתר ואתה מצאת לרשב"א ז"ל שאסר בתשובה ולכן [שאלת] שאודיעך אם תניחם על מנהגם או תאסור:
תשובה איני רואה טעם לאסור שהרי כיון שבגמרא (חולין מח.) התירו כשיש מכה בדופן דתלינן במכה כל שנראה להדיא שהיתה בו מכה אע"פ שנחלמה תולין שבהיות שם המכה נסרכה ואח"כ נחלמה דאם לא כן גם כשיש עתה מכה נאסור ונאמר שקודם שהיתה שם נסרכה ומן הריאה היא אלא שלעולם תולין במכה כל שאפשר לתלות ואפילו חיתה המכה אלא שאם אין נראה שהיה שם מכה אין תולין לומר שמא מכה היתה שם וחיתה ואין נכר ואדרבה מלשון רש"י נראה שכשמתחיל לחיות המכה אז היא קולטת הריאה אצלה שכך כתב בההיא דרב נחמן דשרי אע"ג דליכא מכה וז"ל אין חוששין לה שמא נקבה אלא תלינן לריעותא בדופן ואמרינן בדופן זה היתה מכה בו וכשחיתה קלטה את הריאה אצלה עכ"ל. והתשובה שנמצאת לרשב"א ז"ל לאסור לאו הרשב"א ז"ל חתים עלה. אמנם אם תכתוב אלי התשובה ההיא כלשונה אראה טעמא דאסורא אשר נתלה בו האוסר. וידעתי שאף אם יבא אליהו ויאמר לאסור אין העם שומעים שכבר נהגו הכל להקל וכן נהגו להקל ביוצאת קצת חוץ למכה אשר כל הפוסקים כתבו לאסור ומי יתן ולא יאמרו שהיתה מכה במקום דליכא מכה כאשר הייתי תמיד על זה בסרקסטה מתוכח בתוכחות על עון עם הטבח הפושע הידוע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |