שו"ת הריב"ש/רצג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה ששאלת לבאר לך מה שאמרו הטובל פעמים במקוה הרי זה מגונה דמשמע בדיעבד עלתה לו טבילה ופירשוה במקוה מצומצם ובמים מצומצמים באשר הביאה בעל הארבעה טורים (באבן העזר) [ביו"ד סי' ר"א]:
תשובה ברייתא היא שנויה בתוספתא דמקואות (פ"ה) והיא שנויה על ההיא דמקוה שיש בו מ' סאה מכוונות דפליגי רבי יהודה ורבנן דאם היו רגליו של ראשון נוגעות במים וקתני עלה הטביל בו יורה גדולה הרי זו טמאה מפני שהמים מקלחין כיצד הוא עושה מורידה לתוך פיה והופכה ומטבילה ומעלה דרך שוליה הקופץ למקוה הרי זה מגונ' הטובל פעמים במקוה הרי זה מגונה והאומר לחבירו כבוש ידך עלי במקוה הרי זה מגונה ר"י אומר כובש ידיו עליו עד שתצא נפשו ע"כ בתוספתא. ולזה הבין בעל הארבע טורים דאמקוה מצומצם קאי כמ"ש בספ' יורה דעה ואין לי הספר ההוא רק החכם אנוידאל אפרים נר"ו כתב לי לשונו והוא זה הקופץ במקוה אמקוה מצומצם קאי כי המים נתזין לחוץ ונמצא טובל במקוה חסר וכן הטובל פעמים במקוה מצומצם שמא בפעם ראשונה לא טבל כהוגן על סמך השניה ושמא חסרו המים אבל כשאינו טובל אלא פעם אחת נזהר נטבול כהוגן ואף אם יצאו המים מן המקוה מחוברין למים שבמקוה בשעת טבילה עכ"ל. ונראה לי באור דבריו כי הקופץ במקוה המצומצם ר"ל שאין בו אלא ארבעים סאה מכוונות אבל חללו גדול ומחזיק עוד כל גוף האדם ולא יותר והמים נתזין לחוץ מכח הקפיצה טרם שיתכסה במים כל גופו ונמצא שטבל במקוה חסר ומפני שאינו ודאי וגם דאי הוה איהו הוה חזי ומרגיש הוא מגונה לבד דלמא מתרמי ולאו אדעתיה וכן הטובל פעמים במקוה זה שמא בטבילה ראשונה לא טבל כהוגן על סמך השניה ר"ל שלא נתכסה כל גופו ושמא חסרו המים ר"ל בטבילה הראשונה לפי שכיון שהוא מצומצם גם בחללו שאינו מכיל רק מ' סאה והגוף שמא בשעה שנתכסה גופו יצאו המים מן המקוה מחמת תנועתם ונמצא בטבילה שניה המקוה חסר אלא שהוא חששא בעלמא אבל כשאינו טובל אלא פעם אחת נזהר לטבול כהוגן שהרי אין דעתו על שניה ומתכסה כל גופו ואף אם יצאו לפעמים מן המקוה מעט מן המים מחמת תנועתם בשעה שמתכסה כל גופו כיון שהמקוה מצומצם שאינו מכיל כי אם מים מצומצמים וגוף האדם מ"מ טבילה כשרה היא שהרי כיון שהוא טובל בנחת ולא בקפיצה הכסות כל גופו במים קודם ליציאת המים קדימת סבה וגם קדימה זמנית כי כל תנועה היא בזמן ולזה אמר שאף אם יצאו כמים מן המקוה בשעת טבילתו מחוברין הם בשעת טבילה והרי הם כגל המקוה שלא נתלש ועדיין מחובר למקוה זה נראה לפרש בדעת זה המחבר שפירשה לזו במקוה מצומצם ואע"פ שאפשר לפרש דבריו בפנים אחרים זה נוכל לומר יותר נכון אם נדקדק במלות הבאות בלשונו אמנם נראה שהר"ם ז"ל לא פירש לזו במקוה מצומצם שהביא רישא דהטביל בו יורה גדולה וכו' בפ"ט מהלכות מקואות גבי מקוה מצומצם ופירשה מפני חסרון המים וסיפא דהקופץ למקוה וכו' הביא בפ' ראשון גבי כונה לטבילה ונראה שדקדק זה מדקתני בתוספתא ברישא הטביל בו משמע דקאי אמקוה מצומצם דסליק מיניה ובהא דהקופץ קתני הקופץ למקוה ולא קתני הקופץ בו משמע דבכל מקוה קאמר ונרא' שהבין הרב ז"ל בפירוש' לפי שהקופץ למקו' אף אם מתכוין לטבול הרואי' סבורין שאינו מתכוין אלא להקר וכן הטובל פעמי' כיון שטובל כראוי למה חוזר וטובל יחשבו שאינו טובל אלא להקר ואם יגע בתרומה וקדשים יהיו סבורין דלא בעי כונה[1] זה נוכל לומר בדעת הרמב"ם ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ב"י יו"ד סי' ר"א (ד' קיא ע"א) בד"ה מקוה וכו' ועי' בש"ך שם סי' קצח סקל"ט