שו"ת הריב"ש/רטו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לנכבר הישיש דון עזרא בן אלעזר נר"ו
שאלת הרוצה ליתן מתנה לבתו נשואה קרקע או מטלטלין ושלא יהא לבעלה רשות בהן כלל לא בחייה ולא לאחר מיתתה בגוף הנכסים אלא תוכל להורישם ולהנחילם למי שתרצה באיזה לשון יוכל לסדר מתנתו לה שיועיל ולא יוכל הבעל לערער:
תשובה דבר זה מתבאר בפרק בתרא דנדרים (פ"ח.) דתנן התם המודר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת מעות לבתו צריך שיאמר לה הרי מעות הללו נתונין לך במתנה על מנת שאין לבעלך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך ואמרינן עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נותנת לפיך כלומר כלישנא דמתניתין דאמר על מנת שאין לבעלך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך בכי האי גונא לחוד הוא שלא קנה אותן הבעל ולכן מותר ליתנם לבתו בדרך זה אע"פ שהוא מודר הנאה מחתנו שהרי אינו מהנה לחתנו כלום שהרי לא זכה בהן כלל אבל אם אמר מה שתרצי עשי בהן קנה בעל ואע"פ שאמר לה על מנת שאין לבעלה רשות בהן דס"ל לרב דמתני' ר"מ וקיי"ל כותיה דיד עבד כיד רבו ויד אשה כיד בעלה ואי אפשר לאשה שתזכה בנכסים ולא יזכה הבעל בפירות אלא דכי אמר לה תרי לישני על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך אז ודאי מהני שהרי גם לאשה לא זיכה במוחלט למה שתרצה אלא לדבר ידוע דהיינו מה שתתן לתוך פיה ושמואל אמר אפילו אמר מה שתרצי עשי לא קנה דס"ל לשמואל דאע"ג דממתניתין משמע דבעינן תרי לישני על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך היינו משום דמתניתין ר' מאיר אבל ס"ל לשמואל דלא קיי"ל הכי אלא כרבנן דלא אמרינן יד אשה כיד בעלה הלכך אי אמר לה מה שתרצי עשי בהן אי נמי על מנת שאין לבעליך רשות בהן מהני ובפלוגתא דרב ושמואל פסק רבינו שמואל הלוי בשם רב עמרם גאון ז"ל כשמואל דאע"ג דפלוגתייהו התם בנדרים גבי אסורא וקיי"ל כרב באסורי אפי' הכי כיון דעקר פלוגתייהו תלי בדינא אי אמרינן יד אשה כיד בעלה או לא נקיטינן כשמואל דהלכתא כותיה בדיני ועוד דשמואל קאי כרבנן ועוד דסוגיין בעלמא כותיה דעל מנת שאין לבעליך רשות בהן בלחוד מהני כדאמרינן בפרק בן סורר ומורה (ע"א.) אינו חייב עד שיאכל משל אביו ומשל אמו ופרכינן אמו מנא לה מה שקנתה אשה קנה בעלה ומשני כגון דאקני לה אחר על מנת שאין לבעלה רשות בהן והכי נמי בפרק מי שאמר הריני נזיר (כ"ד.) אלמא הך לישנא בלחוד מהני כשמואל וכן פסק הרמב"ן והרמ"ה ז"ל והרי"ט ז"ל גם הרמב"ם ז"ל כן פסק כשמואל אלא שסובר דלשמואל נמי לא סגי ליה בעל מנת שאין לבעליך רשות בהן בלחוד אלא תרי לישני בעינן על מנת שאין לבעליך רשות בהן ואלא מה שתרצי עשי בהן דם"ל לרב ז"ל דשמואל נמי כר"מ ם"ל אלא דכי אמר לה מה שתרצי עשי בהן אינו נותנם לה שתזכה בהן היא מעכשיו אלא כשתרצה לעשות בהן איזה דבר אז תזכה בהן וכיון שכן אי אפשר לבעל לזכות בהן וס"ל לשמואל דכי נקיט במתני' על מנת שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך לאו דוקא והוא הדין אם אמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שתרצי עשי ואעפ"י שר"ת והראב"ד ז"ל פסקו כרב דבעינן על מנת שאין לבעליך רשות בהם אלא מה שאת נותנת לפיך דוקא דהיינו שגם לאשה לא יתנם לכל חפצה ורצונה אלא לדברים ידועים לבד העקר כדברי פוסקים האחרים דעל מנת שאין לבעליך רשות בהן בלחוד או שתרצי עשי בהן בלחוד מהני ולרוחא דמילתא בהני תרי לישני רוצה לומר על מנת שאין לבעלה רשות בהן אלא מה שתרצי עשי בהן לחוש לדברי הרמב"ם ז"ל[1]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ב"י אה"ע סי' פ"ה בד"ה וכתב הריב"ש: