שו"ת הריב"ש/קפז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אל החכם דון שלמה הלוי דבורגוש נר"ו
מה נכבד היום מה טוב ומה נעים בא זכרוני לפניך ואהיה שעשועים ולחדש ידידות ואהבת כלולות חרושה על לוח לב כמסמרות נטועים והנה באת במגלת ספר היום החלות לשאול לי אחוה דעי ודברי יהיו נשמעים ומי לא ידע בכל אלה כי לא מחכמתי שאלת על זה כי שערי בינה ננעלו לפני ומבוא בית נתיבות חכמה רגלי מנועים ואפי' כלנו חכמים כלנו יודעים מה ידענו ולא תדע ולך נתכנו מחשבות השכל ולך מה יקרו רעים לבאר תעלומות ולגלות בתורה כל סתום בפנים שבעים אך כי מצאת מקום ותבא בחידות להעיר ולעורר את האהבה עד שתחפץ להגות בה באשמורות ולזכרה על יצועים גם אני באשר חפצת בתרתי ולמגמר ממר מהדרנא תיובתא ואם לבי בל עמי כי חדלו קרובי ולא זכרו ברית אחים ורעים אפתח שפתי להשיב על שאלותיך ורעיוני אשר שחו באחו הם רועים אוחילה לאלהי ישעי אשר הקריב לבא עת דודים מפי ספרים ואותיות פורחות נושאות משאות שלום נותן כח ועצמה לאין אונים יחפים ויגעים יתן אומר ויקם לו כי עוד חזון למועד פנים בפנים בצדק נחזה עין בעין נראה תמונה לנגד עינינו בהקיץ נהיה שבעים:
בדיק לן מר במאי דאבעיא לן בפ' השוחט (ל.) החליד במעוט הסימנין מהו וסלקא בתיקו ונראה שהר"ם ז"ל פי' דר"ל שחט מעוט הסימנין בחלדה וגמר השחיטה שלא בחלדה לפי' פסק בזה (בפ"ג מהלכות שחיטה) הרי זו ספק נבילה והקשית במאי עסקינן אי בושט מאי שנא מנקב דהוי ודאי פסולה ואי בקנה מאי שנא מחצי קנה פגום ושחט על מקום החתוך והשלימו לרוב דכשרה. ועוד הקשית דידיה אדידיה ממש"כ הר"ם ז"ל עצמו (בפרק הנזכר) ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון בין בשליש האמצעי הרי זו פסולה ושליש הראשון היינו מעוט וקאמר הרי זו פסולה דמשמע נבלה ודאית. ועוד הוספת אומץ בקושיא זו דמאחר שהוא בא לחלק בין דרס או החליד להגרים משמע דבקנה קאי דאי בושט אין חלוק וא"כ מאי שנא מחצי קנה פגום עכ"ד. ובאמת שקושיותיך על הר"ם ז"ל עצומות הן וצריכו' נגר והולם להולמן ומה שנרא' לומר בזה דאם נאמ' דמאי דכתב ז"ל שחט מעוט הסימנין בחלדה ר"ל במעוט ראשון של סימן ראשון על כרחנו יש לנו לומר דבושט הדברים אמורים דאי בקנה ודאי לא גרע מחצי קנה פגום דמצטרף לשחיטה לכולי עלמא כיון דהוי במקום שחיטה. ומאי דקשיא ליה למר ואי בושט מאי שנא מנקב דהוי ודאי פסולה איכא למימר דשנא ושנא משום דכיון דבדרך שחיטה ובשעת שחיטה הוא לאו כנקב הוא דהכי אגמרי' רחמנא למשה לא תשחוט רובא בחלדה אבל מעוטא שפיר דמי כל היכא דלא נפקא חיותא בחלדה דהכי נמי אמרינן (שם י"ט.) בהגרמה דהגרים שליש ושחט שליש [והגרים שליש] כשרה לרב הונא ומצטרף השליש המוגרם לשחיטה אע"פ שאינו במקום שחיטה עד שאם הגרים רובא פסולה ואית לן למימר דהכי אגמריה רחמנא למשה דלא בעינן מקום שחיטה בכולא שחיטה אלא בכי נפקא חיותא במקום שחיטה סגי ואע"ג דאיכא לאפלוגי בין הגרמה לחלדה בושט דהתם לא נעשה בה דבר שתטרף בו אבל בחלדה נעשה בה דבר שכיוצא בו טרפה היינו בעיין דהחליד במעוט סימנין. ומאי דקשיא ליה למר נמי דמאי דכתב הוא עצמו ז"ל ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון בין בשליש האמצעי הרי זו פסולה דמשמע נבלה ודאית אפשר לומר דפסולה מספק קאמר אלא שלא חשש לפרש כיון שכבר באר זה למעלה ועוד שכבר כלל בפסול זה החליד בשליש האמצעי דהוי פסולה ודאית ומאי דקשיא ליה נמי למר דמשמע מדבריו דבקנה הדברים אמורים מדפליג בין דרס והחליד והגרים איכא למימר מידי איריא האי כדיניה והאי כדיניה דהגרמה על כרחין בקנה היא כמו שכתב הוא ז"ל בראש דבריו הגרמה כיצד זה השוחט בקנה וכו' ודרם והחליד בשליש הראשון מיירי בושט ובשליש האמצעי אף בקנה:
עוד אפשר לפרש דברי הר"ם ז"ל בדרך אחרת דודאי החליד בושט בשליש הראשון נבלה ודאית ובקנה כשרה לגמרי מידי דהוה אחצי קנה פגום כדכתב מר אבל בעיין דהחליד במעוט סימנין מפרש אותה הרב ז"ל כגון שהחליד בבהמה במעוט בתרא דסימן קמא בין בושט בין בקנה דומיא דבעיא דשהה במעוט סימנין לפי פי' המפרשי' ז"ל והספק הוא אם נאמר שכיון שכבר התחיל בשחיטה עד שאם הניח עתה מלשחוט היתה נטרפת בכך אין לו להפסיק באמצע שחיטה בשחיטה פסולה דהיינו דרסה או חלדה ואע"פ שאם היה רוצה להניח זה המעוט האחרון מלשחוט והיה שוחט הסימן השני בהכשר שחיטתו כשרה בדיעבד האי גרע טפי שמפסיק באמצע שחיטה בשחיטה פסולה במה שהוא בשחיטה לכתחלה או דילמא כיון שאם היה רוצה להניח המעוט ההוא מלשחוט כשרה בדיעבד דלא איכפת לן אם שחטו בפסול ועלתה בתיקו. וזהו שהביא הרמב"ם ז"ל החליד במעוט סימנין ר"ל שכבר שחט רוב הסימן האחד והחליד במעוט בין בושט בין בקנה ואח"כ גמר השחיטה דהיינו ששחט הסימן השני. ומאי דכתב ז"ל שחט רוב האחד או רוב השנים והשלים בדרסה או בהגרמה הרי זו כשרה שהרי נשחט השעור כראוי היינו רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה שכבר נכשרה השחיטה לגמרי דומיא דמאי דכתב ז"ל גבי שהיי' שחט רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה אע"פ ששהה חצי היום וכולי. ומאי דכתב ז"ל ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון בין בשליש האמצעי מיירי בין בושט בין בקנה בין בסימן ראשון בין בסימן שני ובשליש הראשון בושט מיירי בין בסימן ראשון בין בסימן שני ובקנה בסימן ראשון לא אפשר דהוה ליה כחצי קנה פגום אבל בסימן שני פסולה ודאית כיון שבאמצע שחיטה הוא שוחט בשחיטה פסולה דע"כ לא מספקא לן לאכשורי במעוט בתרא של סימן קמא אלא משום שכבר נשחט רוב הסימן ההוא והיה יכול להניח המעוט מלשחוט אבל בשליש הראשון שהוא מעקר שחיטה פסולה ודאית. וכי תימא החליד בשליש ראשון של קנה מאי שנא בין סימן ראשון לסימן שני והלא מצא חצי קנה פגום אפי' שחט הושט ראשון והוסיף על הקנה הפגום כל שהוא וגמרו כשרה ואם כן בשוחט את הושט והחליד בשליש הראשון של קנה וגמר שחיטתו ה"ל לאכשורי כדמכשרינן מהאי טעמא בשחט קנה ראשון והחליד בשלישו הראשון. לא דמי דבמצא חצי קנה פגום הוא עושה כל שחיטתו בהכשר אבל כשמחליד בשליש ראשון של קנה אחר שחיטת הושט הוא שוחט באמצע שחיטה ובמה שהוא מעיקר שחיטה בשחיטה פסולה אבל כששוחט הקנה ראשון ומחליד בשלישו הראשון כיון שאם היה מניח עתה מלשחוט לא היתה הבהמה נטרפת בכך והיה יכול לחזור ולשחוט הנשאר כראוי והיתה שחיטתו כשרה גם עתה ששוחט סמוך לחלדת השליש הראשון אין לפסול שחיטתו בכך. וא"ת אם הרב ז"ל מפרש החליד במעוט סימנין במעוט בתרא דסימן קמא למה לא פירש כן בשהה במעוט סימנין ודחק לפרש שהיא בעיא על שעור שהייה אם הוא כדי שחיטה גמורה או כדי שעור שחיטת מעוט סימנין זה אינו קשה כי הרב ז"ל נראה לו דלשון שהה היינו שאינו שוחט כלל כגון שנפלה סכין מידו או עף דומיא דמתניתין (ל"ב.) ולא בשוחט המעוט בסכין רעה ושוהה בשחיטתו שעור שהייה כמו שפירשו המפרשים ז"ל ולזה הוצרך הרב ז"ל לידחק בפירוש הבעיא או שלא שם אל לבו הענין ההוא זהו שנ"ל בדברי הר"ם ז"ל ומכל מקום אין דבריו נראים נכונים והפירוש הנכון בהחליד במעוט סימנין מה שפירשו בו המפרשים ז"ל שאחר ששחט רוב הסימן הראשון החליד הסכין תחת המעוט הנשאר ושחט הסימן השני כמו שהביא זה הרב רבינו נסים זכרונו לברכה בפירושיו להלכות[1]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' ב"ח יו"ד סי' כ"ד ד"ה ומ"ש וכן. מ"ש בזה וע"ש בש"ך ס"ק י"ג: