שו"ת הריב"ש/קפב
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ועתה אומר אליך אף אם לא קריתי בקונדרסיך כ"א קריאה חלושה כי לא רציתי להטריח עצמי לדקדק במה שהיסוד רעוע ואין בו ממש עכ"ז בקצת דברים שכתב שאינם מן הנדון ונראה שלא דקדק בהן כל הצורך אגלה אותם לך הוא הביא ההיא דפ' החולץ (לט:) ואשתמודענוהי דהדין פלוני אחוהי דמיתגא דמן אבוהי הוה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדים וכו' והלכתא גלויי מלתא בעלמא הוא ואפילו קרוב ואפילו אשה מהמני וכתב עלה הריא"ף ז"ל דלאו אמילתא דאסורא ולאו אמילתא דממונא קא מסהדי אלא מלתא בעלמא הוא דמגלו דהדין גברא פלן וכו'[1] ועוד הביא מה שכתב הרמב"ן ז"ל שמטעם זה סומכין בסימני הבת בעדות נשים כדאמרינן בפרק בא סימן (מח:) דכל הנבדקות נבדקות ע"פ נשים דכיון דלאו אאיסורא ולאו אממונא קא מסהדי כי היכי דבהאומר זה אחיו של פלוני מאביו מהימן הוא הדין לסימנין ועדיפא מיני' דהכא אפשר למיקם השתא עלה דמלתא אי הביאה סימנין אי לא משא"כ באחיו הוא ע"כ. ואני אומר שלפי לשון הריא"ף ז"ל נראה שאין אשה וקרוב נאמנין לומר זה אחיו של פלוני כשמעידין כן בממון או באיסור בשעת מעשה ומשנה שלמה שנינו בפ' יש נוחלין (קלד.) האומר זה אחי אינו נאמן ונוטל עמו בחלקו אלא שאם אמרו כן קודם מעשה שאין מעידין לא על ממון ולא על אסור הוחזק על פיהם ויכולין העדים או הדיינין המעידים על החליצה לומר בלשונם ואשתמודענוהי וכו' כיון שכבר הוחזק ע"פ אילו קודם מעשה וגם בדרך הזה כתב דדוקא היכא דליכא חשדא אבל איכא חשדא לא דסהדא לא מיבעי ליה למסהד בין במילתא דאסורא בין במילתא דממונא אלא עד דבדיק בהדי אחריני דאמרינן בגט פשוט (קסז:) ההוא תברא וכו' כמ"ש בהלכות אבל עדות נשים בסימני הבת הוא עדות גמור שסומכין עליו אפי' בשעת מעשה בין בממון בין באסורא ואפי' למכות ולעונשין. ולזה כתב הריא"ף ז"ל בהלכות יבמות שטעם נאמנות נשים בעדות סימני הבת הוא משום דסמכינן אחזקה דרבא דאמר קטנה שהגיע לכלל שנותיה חזקה הביאה סימנין ורבי דוראן תמה על הריא"ף ז"ל למה ליה למיתלי טעמא בההיא דרבא שלא נאמרה אלא להחמיר ולומר גדולה היא שלא תמאן והיה לו לסמוך על טעמו ז"ל בפי' גלויי מילתא כמו שסמך עליו הרמב"ן ז"ל ואמר שזה צריך עיון בדעתו ז"ל ולפי מ"ש אין כאן תמה שהרי נשים נאמנות בסימני הבת ואפי' בשעת מעשה כעדות שני אנשים בשנים ולא דמי לההיא דגלויי מילתא ולזה הוצרך לטעם חזקה דרבא ואע"פ שלא נאמרה להקל אלא להחמיר זהו לסמוך על אותה חזקה לבדה אבל אפשר לעשותה סניף להאמנת הנשים בעדות הסימנים שהרי החזקה ההיא אמיתית היא כיון שמוציאין בעבורה הקטנה מחזקת קטנותה שלא תמאן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' מהרי"ט קדושין (סג:) בסד"ה בני וכו':