שו"ת הריב"ש/צח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תנס דרבי שמואל חכים י"א
שאלת יעקב נשא רחל ונולדו לו בנים ממנה לימים חלתה רחל והרשתה ליעקב לישא אשה אחרת עליה לשמשה ולשמשו וכן עשה יעקב נשא רבקה ולא היתה ראויה להריון שהיתה בעלת שנים בת מ' שנה ויותר לימים מתו רחל ובניה וחיים לכל ישראל שבקו יום א' נתקוטט יעקב עם אשתו רבקה אחר מות רחל וגרשה בגט אחר שגרשה יעקב נתנחם ורצה להחזיר גרושתו רבקה והיא לא רצתה לחזור ליעקב כי אם בתנאי בקנין וכח חרם ונדוי שלא יקח אשה בחייה כי אם ברצונה וכך עשה יעקב כשהחזירה קבל עליו בקנין וכח חרם ונדוי בשטר ועתה יעקב ראה עצמו בלא בנים ובלא בני בני' רצה ליקח אשה אחרת עליה ראוי' לבנים כדי לקים מצות פו"ר ואתה מנעת אותו עד בא תשובתי כי נסתפק לך בזה הקנין וכח חרם ונדוי אם יש לו דין נדר וחל על דבר מצוה כדבר הרשות או אם יש לו דין שבועה ואינו חל על דבר מצו' שמושבע ועומד מה"ס הוא לפרו' ולרבו' זהו תורף שאלתך:
תשובה אין ספק שקבלה זו שקבל יעקב שלא יקח אשה בחיי רבקה כי אם ברצונה דין שבועה יש לה ואינה חלה על דבר מצוה לפי שמה שהנדרים חלים ע"ד מצוה ולא השבועות מתבאר בפ"ב דנדרים (עז.) שהטעם הוא מפני שהמצות הם חובת גברא בין שהם מ"ע כגון מצה סוכה ולולב בין שהם מצות ל"ת כגון אסור נבלות וטרפות שאין לשון הכתוב נבלה וטרפה אסורה עליך שתהיה אסור חפצא אלא לא תאכל נבלה וטרפה שהוא אסור גברא על חפצא ולזה הנדר שהוא אסור חפצא חל על המצות אם במ"ע שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו אם במצות ל"ת אם אסר נבלה עליו בנדר שעובר עליה אף משום בל יחל אבל השבועות הם מידי דאסר נפשיה אחפצא ולזה אינם חלים לבטל את המצו' כגון נשבע שלא ישב בסוכה שהרי מושבע ועומד מה"ס הוא לישב בה ולזה חייב לישב בסוכה ומלקין אותו משום שבועת שוא כיון שאין חלות לשבועתו וכן אם נשבע שלא לאכול נבלות וטרפות ואכל פטור משום שבועת בטוי לפי שאין שבועה חלה על שבועה וזה אינו לוקה משום שבועת שוא לפי שנשבע לקיים את המצוה ושרי לזרוזי נפשיה כדאי' בפ"ק דנדרים (ח.) א"כ קבלה זו שקבל עליו יעקב שהוא בלשון שבועה דקאסר נפשיה אחפצא דין שבועה יש לה ואינה חלה לבעל את המצוה דמושבע ועומד מה"ס הוא. אלא שמצד אחר אני חוכך בזה להחמיר לפי שגם בשבועות אם כולל בשבועתו דבר הרשות עם דבר מצוה חלה שבועתו על הכל דמגו דחיילא אדבר הרשות חיילא נמי אדבר מצוה וזה טעם הירושלמי שהביא הרי"ף ז"ל בהלכות (בסוף פסחים) שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בלילי הפסח שבועה שלא אוכל מצה בלילי פסח לוקה ואוכל מצה בלילי פסח הרי שכשנשבע סתם שלא יאכל המצה שכלל בשבועתו שאר הימים שהם דבר הרשות חלה שבועתו גם על לילי פסח שהם לבטל את המצוה והא דמשמע בפ' שבועות שתים בתרא (כה:) דשבועה אינה חלה לבטל את המצוה אפי' בכולל בה דבר הרשות דמתני' דתנן התם שבועה שנא אוכל ואכל נבלות וטרפות חייב מוקמינן לה התם בכולל דברי' המותרים עם דברי' האסורי' ומשום היכי חיילא שבועה ופרכינן התם בשלמא לאו משכחת לה כלומר דמגו דחיילא אכשרות חיילא נמי אטרפות ולא אמרינן מושבע ועומד מהר סיני הוא דמ"מ אין שבועתו לבטל את המצוה אלא הן היכי משכחת לה כלומר דאפי' דאמר שבוע' שאוכל נבלות ושחוטות אע"ג דהוה כולל לא חיילא כיון דלבטל את המצוה הוא ההיא כבר תרגמה הרמב"ן ז"ל דהני מילי בקום עשה דאין אומרין לו לאדם עמוד וחטו' בידים כדי לקיים שבועתך אבל בשב ואל תעשה כגון ההיא דירושלמי חיילא בכולל אפי' לבטל מצות עשה וכן כתב הר"ן ז"ל בפירוש הלכות פסחים ואם כן בנדון זה שקבל עליו סתם שלא לישא שום אשה אלא מרצון רבקה הרי כלל בשבועתו אף הנשים שאינו מצוה עליהם משום פריה ורביה כגון זקנה וקטנה אילונית ועקרה ומגו דחיילא קבלתו על אותן נשים חיילא נמי אף על הנשים שהוא מצוה עליהם משום פו"ר ואסור לישא אותן דהוה ליה כנשבע שלא יאכל בלילי הפסח לא מצה ולא פירות דמגו דחיילא אפירות שהם דבר הרשות חיילא נמי אמצה ואם עבר ונשא שלא ברצונה חל עליו הנדוי כפי מה שקבל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |