שו"ת הריב"ש/צד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הריב"שTriangleArrow-Left.png צד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והראן לרבי עמרם בן מרואם י"א

שאלת מעשה בא לפניך כי יהודי קלל כהן אחד ואבותיו קללות נמרצות כפני העם ואמרו לך להענישו יען היה כהן וחפשת ולא מצאת עונשו על ישראל חברו ויען בארץ הזאת נוהגין ברוב ענינים בחקות הישמעאלים אשר מכללן שהמקלל קרוב נביאים יענש עונש חזק יאמרו היהודי' כי כן ראוי לעשות למבזה או מקלל הכהן להיותו זרע אהרן ואמרת אולי שאיזה סמך להם מדברי הראשונים שלא השגת אותם באשר מצאת נוהגין מי שמת לו הולד הראשון לבלתי יתאבל אלא יום הקבורה ומצאת כתוב דברי גאון גם למול המת תוך ז' ללידה ואולי בזאת ובזאת ימצא בספרי הקודמים ואמרו לך שבמיורקה היו נוהגין כן עד כאן דבריך:

תשובה בגיטין פ' הניזקין (נט.) תנן כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום ואמרינן בגמ' מנה"מ ואמוראי מוכחי הא מילתא מקראי טובא והמחוור מכלם דכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ואביי שאל הא מפני דרכי שלום דאורייתא הוא ואסקה אביי לכדתניא שנים ממתינין זה לזה בקערה וכו' ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו ואמר מר עלה לא שנו אלא בסעודה אבל בבית הכנסת לא מאי טעמא דאתי לאינצויי כלומר מן התורה היה יכול הכהן לתת רשות למי שגדול ממנו אבל חכמים תקנו שלקרוא בבית הכנסת לא יוכל כהן לחלוק כבוד ללוי ולא לוי לישראל דלא ליתו שארא לאינצויי ולומר אנא קרינא ברישא והיינו הא דתנן במתלי' כהן קורא ראשון וכו' שלא יוכל לשנות ולחלוק לו כבוד מפני דרכי שלום ואמרינן נמי התם דזהו בשבתות וימים טובים אבל בחול דליכא אינשי טובא בביהכ"נ יכול לחלוק כבוד למי שגדול ממנו ואם היה חכם גדול מכל הכהנים שבדורו יכול לחלוק לו הכהן כבוד אפי' בשבתות ויו"ט דהא רב הונא קרי בכהני אפי' בשבתות ויו"ט משום דאפי' רב אמי ורב אסי דכהני חשיבי דארעא דישראל מיכף הוו כייפין ליה ובפ' בני העיר (כז:) גרסינן שאלו תלמידיו את ר' פרידא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא ברכתי לפני כהן ומקשינן בגמ' למימרא דמעליותא היא והאמר רבה בב"ח אמר ר"י כל ת"ח שמברך לפניו אפי' כה"ג ע"ה אותו ת"ח חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי ומפרק כי אמר איהו בשוין ופי' ר"ת ז"ל דלאו שוין ממש קאמר דא"כ פשיטא דכהן קודם ומאי רבותיה דר' פרידא דאורייתא הוא אלא ששניהם ת"ח אבל ר' פרידא היה גדול ממנו ואם רצה לקרות קודם לכהן רשאי כרב הונא דקרא בכהני והיינו רבותיה דר' פרידא הנה שלדברי הכל היא מצוה בתורה לכבד הכהן יותר משאר ישראל וכבר מנאה הרמב"ם ז"ל בחשבון המצות שכתב בראש ספר המדע במנין המצות ל"ב לחלוק כבוד לזרעו של אהרן ולהקדימו לכל דבר שבקדושה שנאמר וקדשתו ובספר המצות שלו כתב ז"ל המצוה ל"ב היא שצונו לכבד זרע אהרן ולנשאם ולרוממם ונשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה ואפי' ימאנו לא נשמע מהם זה כלו הגדלה לאל ית' אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו ולהקריב קרבנותיו והוא אמרו וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך ובא הפי' לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון וכו' והאריך בזה שם בספר ההוא גם הר"ם מקוצי ז"ל מנה המצוה הזאת בספר המצות שלו וכן נמנית מצוה זו בס' עמודי גולה גם בס' עבודה (פ"ד מה' כלי מקדש) כתב הר"ם ז"ל שצריך כל אדם מישראל לנהוג בהם כבוד הרבה ולהקדים אותן לכל דבר שבקדושה לפתוח בתורה ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון וגרסינן תו (פרק קונם יין סב.) אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צו"מ אנא שרו לי תגראי ברישא שנאמר ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש וכהן מנ"ל דכתיב וקדשתו וגו' ותנא דבי ר"י וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון הנה שלמדו החכם מן הכהן לענין זה ואחר שהיא מ"ע מן התורה לכבד הכהן ולהדרו על שאר העם הדבר ברור שהמחרף אותו ראוי ליענש יותר משאם חרף א' משאר העם אע"פ שבשאר העם קיי"ל ביישו בדברים פטור במבייש הכהן בדברים ראוי לגעור בו ברבים ולהכריחו לבקש ממנו מחילה ולרצותו עד שימחול לו ואף בשאר האנשים כ' הרמב"ם ז"ל שיש לב"ד לעשות גדר בדבר כפי מה שיראו אין צ"ל בכהן שראוי לגעור בנזיפה במחרפו ובמגדפו כל שהכהן מתנהג בקדושתו של אהרן ע"ה רוצה לומר שאינו נושא נשים בעברה ואינו מטמא למתים שאם עשה כן אבד כהונתו ופסול לעבודה עד שיחזור בו כדרך המוזכר במס' בכורות פ' מומין אלו (מה:) או שהרג את הנפש אפי' בשוגג שאסור לישא כפיו כדאי' (בפ' בתרא דמגלה) [ברכות לב:] ואפי' גלה וחזר במיתת כ"ג קיי"ל כר"י דאמר בפ' אלו הן הגולין (יג.) דאינו חוזר לשררה שהי' בה ובחולין פ' הזרוע (קלב:) תניא שכל כהן שאינו מודה בכל העבודות המסורות לבני אהרן בין בפנים בין בחוץ אין לו חלק בכהונה וכן אמרו (בפ' הנזקין) [חולין קל:] אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר"י מנין שאין נותנין מתנות לכהן עם הארץ שנאמר ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' המחזיקים בתורת ה' יש להם מנת ושאין מחזיקים בתורת ה' אין להם מנת והא דתנן (בפרקא בתרא דחלה) אלו נתנין לכל כהן החרמים והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור והזרוע והלחיים והקבה וראשית הגז וכולי פירשו קצת מן האחרונים ז"ל לכל כהן אע"פ שאין משמר שלו אבל לא לע"ה אבל הרמב"ן ז"ל כתב לכל כהן אפי' לכהן עם הארץ וכ"ה בירושלמי והא דאמרינן בחולין (קל:) דאין נותנין לכהן ע"ה היינו אם יש שם כהן חבר לחבר נותנין אין שם כהן חבר נותן לע"ה ולא צריך למטרח בתר חבר או לעכבם עד שיבא ולהכי תנן נתנין לכל כהן כמש"כ זה הרמב"ן ז"ל בה' בכורות (פרק עד כמה) ומ"מ אף אם נותנין לו מתנות כשאין שם כהן חכם אין מחמירין הרבה על המביישו בדברים כיון שאינו מתחזק בתורת ה' כמו שראוי לזרעו של אהרן ע"ה שנאמר עליהם יורו משפטיך ליעקב וכו' שהרי אפי' ממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ כדאיתא בסוף הוריות וגרסי' במנחות פרק כל המנחות באות מצה (נג.) אמרו ליה רבנן לרבי פרידא ר' עזריה בר בריה דר' אבטולס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא אמר להו מאי כולי האי אי בר אוריין הוא יאי אי בר אבהן ובר אוריין יאי ויאי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכליה אמרו ליה בר אוריין הוא ותו גרסינן ביומא פ' בא לו (עא.) מעשה בכ"ג שיצא מבית המקדש הוו קא אזלי כו"ע בתריה כד חזיוה לשמעיה ואבטליון דהוו קא אתו שבקוה לדידיה ואזלו בתר שמעיה ואבטליון לסוף אתו לאפטורי מיניה אמר להו ייתון בני עממיא לשלם אמרו ליה ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדי דאהרן ולא ייתון בני אהרן לשלם דלא עבדין עובדי דאהרן הנה שלא היו אלו החכמים נזהרין מלקלל הכהנים אף אם היו נודעים ביחוסם כל שלא היו נוהגין כשורה או שלא היו בני תורה כ"ש כהנים שבדורנו שאין להם כתב היחס אלא מפני חזקתן נהגו היום לקרוא ראשון בתורת כהן ואפי' הוא ע"ה לפני חכם גדול שבישראל כמש"כ זה לר"ם ז"ל (בפי"ב מה' תפלה) אע"פ שמן הדין היה זה אסור ואותו חכם חייב מיתה שקורא לפניו אפי' כהן גדול עם הארץ כמו שכתבתי למעלה אלא שנהגו כן מפני המחלוקת:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון