שו"ת הריב"ש/פד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלת מה שנהגו בכל גלילות ארץ ישמעאל שיום שמחת תורה או יום חופת חתן שכל בני הקהל מגדולם ועד קטנם קורין בתור' ומברכין ולפעמים שצריך החזן להחזיר ולקרות הסדר חמשה או ששה פעמי' כדי שיספיק לכל אחד וא' ג' פסוקי' היש אסור בדבר ואם יש בו משום לא תשא כי אולי מ"ש חז"ל (מגילה כא.) בשבת קורא שבעה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהן זהו כשהסדר ארוך ולא יצטרך לקרות זה מה שקרא זה כי הסדר מספיק לבל הקורין:
תשובה נראה שהוא מותר כיון שאמרו חז"ל אבל מוסיפין עליהן ואין כאן משום לא תשא שכיון שהן קורין צריכין לברך ואם משום שצרי' לפעמי' לקרות זה מה שקרא זה אין בכך כלום[1] שהרי בימי חנוכה שקורין בנשיאי' כהן ולוי קורין כל הפרשה בין שניהם וישראל חוזר וקורא אותה כלה לבדו וכן בחוה"מ בחג הסכות כהן קורא פרשה אחת ולוי קורא בפרשה של אחריה והשלישי חוזר וקורא הפרשה שקרא לוי והרביעי חוזר וקורא שתי הפרשיות לבדו משום ספיקא דיומא אמנם יש מפרשין כי מה שאמרו אבל מוסיפין עליהם היינו בשבת לבד אבל בי"ט אין מוסיפין שלא להשוותו לשבת ולפי פירוש זה בשמחת תורה הי' אסור להוסיף אבל רש"י ז"ל פי' דאבל מוסיפין קאי אכולהו וכן עיקר וכן דעת הרמב"ם ז"ל (בפרק י"ב מהלכות תפלה):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ רמ"א או"ח סי' תרסט: