שו"ת הריב"ש/ס
שו"ת הריב"ש 
ס
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לרבי עמרם בן מרואס י"א
אח נשא ונעלה ישמרך האל הלא כתבתי לך קודם חג הפסח מענה לכתבך ולא היה לי אז פנאי להשיב לשאלותיך וגם אחרי המועד באה הנה ספינה גדולה ממיורקה ובה הגיעוני כתבים רבים מאהובי אשר שם לסחורתם והוצרכתי לענות להן גם כי היו בהם שאלות כענין והייתי צריך להשיב עליהן בספינה ההיא ולזה עד עתה לא היה לי פנאי להשיב לשאלותיך ומעתה אשיב עליהן ואם אין ספרי אתי כי עדיין הם במליאנ"ה רובם הגמרות והפירושין והחדושין והתוספות כי יראתי להשיבם מאימת אל וא"לי הרגיל לשאול מעשר מהם שלא כדין כמו שידעת שעשה בספריך שאף דהי"ר המלך מאן לקבל עד בוא אליו כתב אלפקיה עמראן ואם אתה תדבר מטעמי לנכבדים ר' אברהם ור' ישועה יצ"ו או לא' מהם אם בו די יפיק לי דהיר מן המלך מצוה אליו לבל ישאלני דבר מהם על כרחו ישמע אליו ולא יוכל לסרב כי אין מעלתו עתה כקדם שהיה אלפקיה עמראן מחזיק בידו וגם כי אז היה טוען שהוא קלה מכס השער ואין ביד המלך לפטור אדם משא"כ עתה שהוא בא בשכרו ואם כה יעשו אחשבה להם צדקה וחסד כי בלי ספרי ידי אסורות:
עוד אודיעך מה שקרה פה בהשכבת החכם ר' אשתרוק הכהן נ"ע אני פתחתי בבית הכנסת ביום ההוא אחר תפלת שחרית ישבנו לארץ ואני בראש האבלים ובקול רם ומר פתחתי באל מרתי' מחרוזים שעשה ה"ה אחי ז"ל על פטירת מורינו הרב ר' פרץ הכהן ז"ל ותקנתי בהם מעט גרעתי והוספתי אח"כ התחלתי לדרוש בפסוק בנות ישראל אל שאול בכינה וכו' ואמרתי ממעלת תורתינו לכלול בדבור א' דברים רבים כאמרו אחת דבר אלהים וכו' וזה בין במצות בין בספורים והארכתי בזה. אח"כ אמרתי כי עם היות היה דוד נרדף משאול חנם וגם שהיה מקוה למלוך אחריו עכ"ז קונן עליו לב' סבות האחת למעלת שאול והבאתי ראיות על מעלתו מן הכתוב ומדברי רז"ל והשנית כי היה לישראל תועלת רב במלחמותיו עם פלשתים וזולתם נצח כמה פעמים עם רב כחול במעט גוי ולזה אמר בתחלת הקינה ויאמר ללמד את בני יהודה קשת כלומר אחר שמתו הגבורים הנגשים אל פני המלחמה מעתה אין להלחם כי אם מרחוק בחצים ובקשת כדרך רכי הלבב. ואמר בנות ישראל על העיירות כמו שומרון ובנותיה כי הצילם שלא ישללו חותם החויבים והנה הכפרים ההם בסכנה בעת המלחמה יותר מן המוקפין חומה או שבנות ר"ל כפשוטו שדרך הנשים לקונן כאמרו קראו למקוננות וכו' ובארתי מה הם המקוננות ומה הם חכמות ואמרתי שכך הוא בזה החכם שהכל ראויין להתאונן על פטירתו לב' סבות האחת מפני התועלת שעמד כמה שנים בפרץ להציל הקהילות מגזרות ולהפיק להם חותמות מועילים וגם שהיה מרפא אותם חנם ואפי' לשונאיו אמנם לא היו לו שונאים רק מפני שהיה מוכיח ומיסר הרשעים והמלשינים כי הצדיקים שמחים בזה כמאמר הכתוב שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפועלי און ורבותינו ז"ל אמרו האי צורבא מרבנן דסנו ליה בני מאתיה וכו' ואדון הנביאים ע"ה עשה כמה טובות לישראל ועשה משפט בעוברים בעגל ובשטים ובמחלקותו של קרח והשי"ת התאונן על מיתתו על זה ואמר מי יקום לי עם מרעים וכו' ומלאכי השרת היו אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל כלומר הוא עשה צדקות ה' עם ישראל וכן משפטיו בעוברים כמו שמוזכר זה בסוטה (יג:) ולכן בנות ישראל הם הקהלות כמו בת ציון הבת ירושלים או שבנות ממש שבטל הגזרה שתלכנה הנשים וברגליהם תעכסנה ואם היתה פושטת זו הגזרה היו הפריצים מכירין אותנה ושוללין תכשיטיהן ומלבושיהן. והסבה השנית למעלתו כי היה מוכתר בשלשה כתרים כתר תורה עם חכמה שהם שני דברים כמ"ש ז"ל על משה רבינו ע"ה אב בתורה אב בחכמה אב בנביאות וזה היה בקי אף בחכמת הרפואה וידבר על העצים וכו' וכן כתר כהונה ושהיו אבותיו חסידים וחכמים וכן כתר מלכות שהיה קרוב למלכות ועבד מלך מלך גם כי בכלל מלך הוא העשיר והכתוב אומר גם במדעך מלך אל תקלל וכו' והוא היה לו מעלת העושר ר"ל ההסתפקות כי היה יכול בחכמת רפואתו לקבץ הון עתק ולא רצה והי' נותן משלו ליהודים ולישמעאלים וגם כתר שם טוב עולה כי היה משאו ומתנו בנחת וכו' זה היה יסוד הדרוש אחרי סיומי פתח איוב את פיהו ויקלל הוא ר' יצחק בונשתרוק התחיל לדרוש ואמר שנפרעין מן הספדנין שאומרים על המת דברי שבח שאין בהם ומעידין עדות שקר לפני השם והאריך בזה הרבה ואמר שהוא לא יעשה כן ולא ישבחהו רק במה שהי' בו והוא שהיה מליץ גדול והיה דעתנו לצאת מבית הכנסת באמצע דבריו אבל הוחלנו אולי יהיה טוב אחרית דבר מראשיתו והוא לא עשה כן אבל אמר עליו שקרים כי קפח פרנסתו שעשה עם הקהל שלא יתנו לו הספקה מה שלא היה אמנם הוא חושב שבשעת פטירתו התודה מזה כי אם לא עשה כן הנה הוא חוטא ולכן הוא מוחל לו זה היה אחרית דרשתו ראו עתה ההיתה כזאת שאחרי פטירת האדם יהיה מה שיהיה שיאמר עליו בפני קהל ועדה ובפני הקרובים בשעת חמוס דברי גנות ועל המספרים בשבחו באמת לומר שהם מעידים שקר כי כל מה שאמרתי עליו אני מוכן לאמת ולהוכיח לפני אוהבים ושונאים שלא היה דרך גוזמא אבל אמת גמור ושלא להעיר מחלוקת ומריבה לא רציתי להוכיחו ולדבר לו מזה מטוב ועד רע והייתי כחרש לא אשמע אמנם אם קרובי החכם נ"ע יריבוהו וישנאוהו על זה הדין עמהם כי מעולם לא שמעתי נבלה כזו אפי' על קל שבקלים אתא לנחומי צעורי מצער ליה ואחריו דרש אשתרוק דוראן דברים בלתי מסודרים כמנהגו והאריך לספר בשבחי בונדיאה הכהן נ"ע אבל בשבח החכם ז"ל גלה טפח וכסה טפחים ואחריו בנו ר' דוראן ואמר שאחר המת אין להזכיר שנאה כי אהבתו גם שנאתו כבר אבדה ואחריו ר' שם טוב הלוי חברנו ואמר בתוך דבריו כי היה דיין בעיר מכמה שנים חנם בלי פרס וכשראה חכמים סלק ממשלתו והניחה להם ואם עשה שיתנו להם פרס עשה כמו שעשו בני בתירא להלל ואמר זה על ר' יצחק בונשתרוק שבא ראשון ומיד היה שולח לפניו הבעלי דינין ועשה שיתנו לו הקהל פרס שלשים כפולות ועתה הוא כפוי טובה ראיתי לגלות לך אלו הדברים יען החכם נ"ע היתה נפשו קשורה בנפשך ואהבת נפשו אהבך ואם תשמע ממהדורי מילי דבר מזה תדע הדברים כהוייתן ויהיו לך לבדך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |