שו"ת הריב"ש/לה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלת אם המפטיר הקורא בתורה שהוא חובת היום כמו בראשי חדשים ופרשיות והמועדים אם צריך שיהיה גדול:
תשובה כ"כ בספר המנהיג בשם ר"ת שביום שיש בו שני ספרים שהמפטיר קורא במה שהוא חובה ליום אין מפטירין בו בקטן אע"ג דקי"ל דאפי' קטן עולה למנין שבעה מ"מ נראה דמה שהוא חובה ליום שאין קורא בספר ההוא אלא א' דצריך שיהיה גדול אלא שלמנין ז' עולה קטן כשהאחרי' גדולים אבל כלם קטנים לא וז"ל (המשנה) [הברייתא מגילה כג.] הכל עולין למנין ז' ואפי' אשה ואפי' קטן וכו' ולא קתני אפי' נשים ואפי' קטני'[1] וכ"כ זה הר"ן ז"ל בפירש ההלכות וא"כ במה שקורא אחד לבדו שהוא חובה ליום צריך להפטיר בגדול ואם המפטיר קטן יקרא גדול בספר ההוא אותה פרשה ואח"כ יחזור ויקרא אותה הקטן משום כבוד התורה[2] וכ"כ בספר המנהיג כיוצא בזה זהו המנהג היפה שראוי להנהיג אבל באלו הארצות אינם מדקדקים בזה ואינם שומעין למי שירצה לשנות מנהגם ואפשר שמפני שנהנו למכור ההפטר' למי שמעלה בה בדמים והם קונים אותה בעד קטניהם להרגילם ואם לא יתכבדו בהפטרות המועדי' לא יתנו בה פרוטה לזה לא ישנו מנהגם בשום פנים וכל המשנה ידו על התחתונה כי כולם יקומו כנגדו א"צ לומר אם יהיה שם איזה יודע ספר יחזיק בידם לקיים המנהג אף אם אינו גדול בחכמה וראה מה קרה לי בכאן אני ידעתי כי כל הנשים ממיורקה נהגו לחוף ראשן בנתר שקורין קליד"ה בשעת טבילה וזהו אסור כמו שמוזכר (בפר' אחרון מנדה סו:) אשה לא תחוף ראשה לא בנתר ולא באהל וכן הוא בספר תורת הבית וכן לכל המחברים ז"ל וכן נהגו בארצנו שלא לחוף ראשן אלא במים חמין לבד וכאשר הוגד לי מנהג הנשים הללו אמרתי לחזן לאמר לאשתו שתזהיר מזה בהצנע הנשים הבאות לטבול והיה הדבר קשה בעיניהם וקצת מקרובות רבי דוראן שאלו אליו על זה ואמר להן אדרבה אין טבילה בזולת הקל"ידה כי הוא מנק' הראש הרבה ושאין פי' נתר קלי"דה כי רז"ל הזכירו כלי נתר ומקל"ידה אין עושין כלים וכשמעי אמרתי מפורסם הוא כי לעז נתר הוא קליד' לכל מפרשי המקר' והגאון רב סעדיה ז"ל בשרח תרגם אם תכבסי בנתר אין גסלת באל טפל שהוא קלידה וכן בספרי הרפואה ואם אין עושין ממנו כלים בזאת הארץ ליקרתו והעפר בחנם הנה אפשר שבמקום מוצאו עושין ממנו וכן הזכירו חז"ל כלי גללים ואין עושין ממנו כלים בזאת הארץ ואח"כ שמעתי כי בטונ"ס עושין כלים מקלי"דה הנקרא בערבי טפל לפי שבהם מתקררים המים הרבה וכי ראיתי כי הנשי' שומעין להקל מה שלא היה ראוי להן בענין זה משכתי ידי שלא יאמרו כי אני מוציא לעז במנהג טבילתן וצויתי בביתי ולקרובותי השומעו' לקולי ומאזינות אמרתי לעשות כראוי ואני מקיים בזה מה שאמרו ז"ל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע ר' אבא אמר חובה הוא שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |