שו"ת הריב"ש/א
שו"ת הריב"ש 
א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מורבידרי לחתני הנבון אנשלמה דסקורטאל י"א
שאלת מענין היבמה שנשארה זקוקה לשני אחין והגדול הוא מאנוסי הזמן והשני הוא יהודי מי קודם בחליצה אם הגדול אע"פ שאין יכולת בידו ליבם מפני גזרת הזמן או השני הקטן ממנו שהוא קם בין לחלוץ בין ליבם וכן אם קדם הגדול וחלץ אם צריכה לחזור גם על השני לחלוץ ממנו כדין חליצה פסולה:
תשובה כבר ראית מ"ש בזה לאנשלמה י"א שלענ"ד היהודי קודם לחלוץ שלעולם יש לחזור אחר חליצה מעולה וכיון שהיהודי יכול לחלוץ או ליבם חליצתו מעולה ואין צ"ל אם הוא רוצה ביבום שהוא קודם שאפי' שניה' יהודים ודכ"ע ביאת קטן וחליצת גדול ביאת קטן עדיפא כפי הלשון האחרון שבפ' החולץ (לט:). אמנם אם הגדול קדם וחלץ ודאי הותרה לשוק[1] ואינה צריכה חליצה מן השני שהרי אין כאן חליצה פסולה דישראל הוא לענין גיטין וקדושין ואם בא עליה קנאה ויוצאה בגט ואינה צריכה חליצה אלא דלכתחלה כיון שהיא גרועה קצת ויש מעולה ממנה מחזירין אחר חליצה מעולה אבל בדיעבד כשרה גמורה היא ואין צ"ל לדעת מי שפסק כשמואל דחליצה פסולה א"צ לחזור על כל האחין ושלש אחיות שנפלו לפני (שלשה) [שני] אחין אחד חולץ לכלן דלמפטר נפשה פטרה חליצה פסולה אפי' במקום שיש מעולה הימנה וכי בעי שמואל חליצה מעולה היינו למפטר צרה כמו שמבואר כל זה בפ' ד' אחין (ד' כז.):
ומה ששאלת אם היהודי רוצה ליבם והיא אינה רוצה ואומרת באחיך הגדול הייתי רוצה ואם הוא אינו יכול אנא הא קאימנא אם דנין אותה כדין מורדת. ודאי לדידן דאית לן מצות יבום קודמת לעולם חוזרין ליבום על כל האחין אלא שכל שנסתלק הגדול האחרים שוים ביבום ויכולה היא שתאמר לשני בשלישי אני חפצה יותר ממך כיון שאין לך דין קדימה שהרי נסתלק הגדול ואין דנין אותה כדין מורדת עד שנדע אם השלישי רוצה בה ואם אין השלישי חפץ בה אומרין לה הרי אין כאן מי שחפץ ביבום אלא זה או תתיבם לו או תצא בלא כתובה כדין כל מורדת כמו שבאר זה הרב רבינו משה ז"ל (בפ' שני מה' יבום וחליצה) בנידון זה ג"כ כיון שאין כאן מי שיוכל ליבם אלא זה אם תבע אותה ליבם ולא רצתה דנין אותה כדין מורדת. אלא שיש לב"ד לעיין הרבה בדבר אם השני נשוי אשה אחרת אם אפשר לו לפרנס שתיהן לפי כבודו וכבודן שאל"כ לא שבקינן לי' אלא משיאין לו עצה ההוגנת לו כדאמרי' (בפ' החולץ מד.) גבי מתני' דד' אחין נשואין ד' נשים ומתו וכו':
ומה ששאלת אם יוכל לעשות בה היהודי מאמר בעל כרחה ע"י שליח כדקיי"ל ויבמה בע"כ. בזה קיי"ל (בפ' כיצד יט:) דבע"כ אין מאמר מועיל כלום דדומיא דקדושי אשה תקינו מאמר ביבם ואין אשה מתקדשת אלא מרצונה ומדעתה וכ"כ הר"מ ז"ל בבאור (בפ' שני מה' יבום וחליצה) אמנם מדעתה אפשר אפי' ע"י שליח[2] דומיא דקדושי אשה זהו מה שנ"ל לכאורה ולא יכולתי להאריך כי אין ספרי אצלי ולא מצאתי בזאת העיר לא גמרא ולא חדושין ותוספות מיבמות כי אם ספרי הר"ם ז"ל ופסקי הרא"ש ז"ל:
- ↑ אה"ע סי' קס"א ס"ט ורמ"א סי' קנ"ז ס"ד:
- ↑ רמ"א אה"ע סי' קס"ו ס"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |