שו"ת הרי"ף/צו
< הקודם · הבא > |
שאלה אבינו נפטר והניח אותנו יתומים והאחד גדול ממנו והשיא גדול זה אחותנו ופסק לה בנדונייתה ממה שהניח אבינו שתי חצרות וכרם ובגדים ונתנה לה עוד ממנו בסתר מטלטלין וזהב ועדי ממה שהניח אבינו ובשעת השמד בפטר בעל אחותו אחר שמכר שעי חצירות ונפטר אחי הגדול עמו וחזר מכל מה שהניח בעל אחותי וכל מה שהניח אבי אבל אמי ולקחה אחותי זו הכל בסתר ובגלוי ונתקדשה על דעתי בשעת הצמד ופסקתי לה בשעת הקדושין חצר וכרם לפי שלא בינינו הפרש ונפטר אותו ארוס קודם שיכנוס אותה ואחותי נשארה אצלי כמו שהיתה וכיון שנשאתי אני הנחתי בידה החצר והכרם שתתפרנס מהם והנחתי לה מטלטלין הרבה ועדי ועמדה היא עכשיו ונשאת שלא מדעתי ואני תובע אותה עכשיו בכל מה שתגיע אליה בראשונה ובשניה משום מה שעשה אחי עמה אינו עשוי עלי והיא טומנת שזו הנדוניא שנתן לה אחיה והחצר והכרם לא נחנו לה אלא על פי צואת אביה ואין לה ראיה בכך וכפרה כל מה שתבעתי ממנה מעדי וממטלטלין היאך הדין:
תשובה כל מה שכפרה בהן מן המטלטלין ולא טענה שאביה צוה בהן תשבע שבועת היסת ויגלגל עליה כל מה שטוען שנתנה לה אמה בסתר ואם היא מודה במקצת תשב' שבועת התור' ויגלגל כל מה שירצה אבל שתי חצירות שנתן לה אחיה אם יח לירש עדים שהיו לאביו וכשנפטר היו בחזקתו אין שומעין לה כשאומרת אביה צוה לה בהן משום שאין לה בהן חזקה מאין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל ואם לא הביא ראיה לדבריה ישבע לה היורש שאינו יודע שצוה לה אביה בכלום ויפטר ויוציא מן הנכסים מה שמגיע לידו ואם לא יכול להוציאן רואין אם יש לה נכסים כופין אותה להגבותו חלקו מהן ואם לאו כותב עליה שטר עד שיהיו לה נכסים וזה שאמר יוציא מן הנכסים מה שיגיע לו מהן כלומר אינו מוציא אלא חלקו לבדו שראוי לו מירושת אביו לפי מה שנתן אחיו הגדול לאחותו נתינתו נתינה קיימת היא ואין לזה הקטן בה שום ערעור על אחותו ואם היה הגדול בכור ויש לו פי שנים הרי זכתה אחותו בפי שנים ממה שנתן לה ואינה צריכה בכל זה לצוואת אביה וכן פוסקין ממה שתובע זה האח עישור נכסי שראויין לתת לה מנכסי אביה ומה שישתיי' אצלה לאחר כן הוא שתחזיר לאחיה זה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |