שו"ת הרי"ף/עז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת הרי"ף עז

סימן עז

שאלה ראובן ושמעון היה שותפות ביניהם שהיו מוכרין משי בשוק בחנות אחת ולאחר כן ישב שמעון בחנות אחרת ולאחר זמן מרובה אמר שמעון לראובן לא הלכת עמי באותה שותפות באמונה אני רוצה שתשבע לי שבועת השותפין אמר ראובן בבית דין מעולם לא היה ביני ובינך שותפות אלא הייתי עושה עמך במשי למכור שלא כדרך השותפין והביא שמעון עדים שראובן זה היה מתעסק במשי והיה סוחר בו שלא בפני שמעון אמרו לו בית דין השבע לו שבועת שמא שאתה כבן בית וכשראה שעליו השבועה ולא על עצמו פייס את שמעון עד שהודו שניהם בשותפות ונתחייבו שניהם שבועת שמא והיה שם מקצת שאמרו אין עליהן שבועת שמא לא מתורת שותפות ולא מתורת בן בית לפי שכבר חלקו ואם הודה שמעון ואמר כי נשאר לו אצלו מאותה שותפות מעט ממון וראובן כופר ואומר לא נשתייר אצלי אפילו פרוטה יודיעני רבינו היאך הדין ומה ראובן זה מתחייב לפי שכפר בשותפות תחלה וכן יודיענו רבינו דברי רב יוסף בר מניומי והוא שיש ביניהם כפירת טענה שתי כסף על מה חוזר וכל השמועה כלה עד סוף הפרק:

תשובה אם הדבר כמו שנתפרש שאלה זו אין כאן שבועת שמא כמו שאמרה משנה חלקו השותפין והאריסין אין יכול להשביען ואם חייבו בית דין שבועה זו בחביל שאמר שמעון כי נתברר אצלי ממון שלא כדין חייבי לפי שראובן אינו מודה וצריכין אתם לידע כי כשחלקו שני שותפין ונטל כל אחד ואחד חלקו ונשתייר לאחד מהן על חבירו דבר ידוע לגבותו ממנו ואפילו שניהם מודים בדבר אין מתחייבין בזה השטר שבועת שמא לפי שהוא מלוה אצלו וכבר חלקו שניהם אבל אם חלקו ונטל כל אחד מהם חלקו ונשתייר דבר אחד ביניהם שלא חלקו בו ולא העלו אותו בחשבון מחוייבין שבועת שמא שעדיין לא חלקו הכל ומכל מקום אין על ראובן שבועת שמא לפי שאינו מודה לשמעון שנשתייר לו אצלו כלום ואם ראובן זה חייבוהו בית דין שבועה משום שכפר בשותפות ולאחר כן הודה שלא כדין חייבו כי לא היה מוחזק כפרן אלא אילו טען שמעון ואמר כי שותפי ראובן יש ביני ובינו שותפות ואם רצה לחלוק עמו ולפרד ממנו ולהשביעו וראובן כופר ואומר מעולם לא הייתי שותפך ואחר כך באו עדים שהיה שותפו ויחזור ראובן ויודה ויאמר כי הייתי שותפו לו וכבר חלקתי עמו היינו אומרים לו אם לא נשתתפת עמו מה חלקת עמו כענין שאמר' כל האומר לא לויתי באומר לא פרעתי דמי ומעשה זה אינו כן כי במה שהעידו עליו שהיה מתעסק עמו בחנות אחר כן העידו עליו שנתפרש ממנו וישב בחנות אחרת ונתברר שהיו שותפין ולא נתברר אם חלקו או לא כי יתכן שיהיו שניהם בשני חנויות שותפין ואם כן הוא הרי הוא בעצמו כפר בשותפות והוא בעצמו הודה בה ואין עדים כאן והעדים שהעידו שנתעסק בסחורה שלא בפני שמעון אינה כאילו העידו שהן שותפין. ודעתנו אין נוטה כדין זה שיהיו שואלים את שמעון על זה השטר שטען שנשאר לו על ראובן אם הוא בא בטענת בריא והוא דבר קצוב אצלו ישבע ראובן עליו שבועת היסת ויפטר ויגלגל עליו אם לא הלך עמו באמונה באותה שותפות ומה ששאלת על דברי רב יוסף בר מניומי על מה הוא חוזר על משנתנו ואלו נשבעין שלא בטענה כלומר אין מתחייבין שבועת שמא אלא אם תהיה הטענה שתי כסף ושכנגדו כופר ואמר לא הלכתי בכל אלה עמו אלא באומונה ולא נטלתי ואפילו שתי כסף אבל אם התובע אינו טוען אלא פחות משתי כסף אין על הנתבע שבועת שמא על כפירה זאת זו היא דעתנו ויש אומרים כי דברי רב יוסף בר מניומי אין חוזרין על כסף האחרת מן המשנה שהוא נתגלגלה עליו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל ואינו פירוש יפה. ופי' תשלים כמו ששאלתי איבעיא להו מהו לגלגל בדרבנן על האי דאמר במשנה מגלגלין עליו את הכל שבועה דאורייתא מגלגלין עליו את הכל אפילו שבועה דרבנן אין מגלגלין בה או דילמא אין ביניהם הפרש ואמר תא שמע לוה הימנו ערב שביעית דאתאי שביעית ואפיקתיה לשבועה הא בשאר שני שבוע מגלגלין ופירוש כי הלוהו לממון ערב שביעית והודה לו במקצת וכפר לו במקצת ונתחייב לו שבועה ואתאי שביעית ואפיקתי ועדיין לא נשבע ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס ונתחייב לו שבועה על טענת שמא אין מגלגלין בה אותה שבועה של מלוה שבטלה בשביעית שהרי הפקעה שביעית לגמרי טעמא דאפקעתה שביעית הא איכא בשאר שני שבועי מגלגלין כגון דהוה ליה אפוטרופוס ולא השביעו וחלק ולבסוף נעשה שותף או אריס ונתחייב לו שבועה מגלגלין עליו אותה בבועה ראשונה שכבר בטלה בפני עצמה והרי שבועת שותף או אריס על שמא מדרבנן הוא ומגלגלין שבועה אחרת ושמעון מינה שמגלגלין עליו בדרבנן ודחינן לא תימא הא שאר שני שבועין מגלגלין הא נעשה לו שותף או ארים מגלגלין ערב שביעית ומוצאי שביעית לוה הימנו ונתחייב לו שבועה דאורייתא מגלגלין עליו שבועת שמא של שותפות דלא אפקעתה שבועה דלא שבועה בר מלוה הוא ואמרינן בהדיא קתני ולמה לי לאתוי' מכללא אלא לאו שמע מינה מגלגלין בדרבנן שמע מינה. וראינו מי שמפרש בה פירוש אחר והוא אינו נכון. והכי גרסינן איבעיא להו מהו לגלגל מדרבנן תא שמע לוה הימנו ערב שביעית וכו' ובעל זה הפירוש עלה בדעתו כי שבועת שמא דאורייתא ואינו כן שאין לנו שבועה מן התורה אלא שבועת השומרין ומודה מקצת הטענה ושבועה בעד אחד וכל שבועה שבמשנה מדרבנן הן חוץ מאלו אלא שטכסיסי כולן טכסיסי שבועת התורה הן לא לקט' חפצה בידיה דנשבע ועוד כל דעת ששבועת המלוה מדרבנן וזה אינו כן שאין לנו שבועת מלוה מדרבנן אלא שבועת היסת ואינה בברייתא ולא במשנה ולא בדברי אחד מן התנאים תדע שכך אמר המשנה מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום פטור ולא חייבו שבועת היסת אלא בתלמוד. ואיתמר נמי הילך מנה שאני חייב לך הן הן שלוחיו הן הן עדיו והאידנא דתקון רבנן שבועת היסת ללמדך שאין שבועת היסת אלא דין התלמוד ואילך וזה ראיה לפירושנו ומה שאמר רב הונה לכל מגלגלין חוץ משכיר וכו' היא כמו שכתב רבינו האיי בסדר שבועות והוא שאמר כבר התירו רבותינו ז"ל להקל בדיינין בשבועת שמא על השכיר וכיוצא בו ללמדם הטענות כדי לפטרם ממנה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף