שו"ת הרי"ף/מב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה היאך יתכן לאשה שמחל' כתובתה לבעלה והיא יושבת תחתיו והרי אמר אסור לאדם להשהות את אשתו בלא כתובה ואם רצה בעלה לחדש לה כתובה אחרת כותב אחרת מזמן ראשון או דילמא מכיון שיש בדבר הפסד על הלקוחות אינו כותבה מזמן ראשון משום דפקע ליה שעבודא קמייתא כדאמר רבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו. והיאך הדין בכתובה דמרכסא שלא נמחלה כשמחדש אותה מזמן ראשון הוא מחדש או מזמן שני:
תשובה כך דעתנו נוטה שזו המוחלת כתובתה שדברו בה רבותינו ז"ל אינה ביושב תחתיו אלא כשמת או לאחר מיתה מוחלת ליורשיו אבל אם מחלה כשהיה תחתיו יש לה להשאיר לעצמה עיקר כתובה שלא תאסר על בעלה שהלכה כרבי מאיר דאמר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות ואם מחלה כשהיא תחתיו כותב לה אחרת מאותו זמן אבל לא מזמן ראשון שכבר נמחל שעבודו ומה ששאלת על כתובתה דמרכסא סא יש עדים שמעידים עליה ועל זמנה ועל כל מה שהיה כתוב בה כותבין אותה כמה שהיתה מן זמן הראשון ואם לא היו יודעים אותה ולא זמנה כותבין כתובה דמרכסא ומי שרוצה לכתוב כתוב למוחל' כותב הכי איך פלונית אנתתי כתבתי לה כתובה בשעת הנישואין ועכשיו מחלה אותה לי ולפי שאמרו רבותינו ז"ל אסור לו לאדם שישהא את אשתי בלא כתובה הוצרכתי לכתוב לה אחרת ועכשיו הוי עלי עדים וכתבו לה שנתתי לה כך וכך ויכתוב זמנה מאותה שעה.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |