שו"ת הב"ח (הישנות)/מב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן תובע לשמעון באומרו לוי חייב לי בשטר ויש לו מטלטלין במקום אחר ואני שמעתי עליך שגם לך הוא חייב בשטר מוקדם לשטרי ונשתעבדו לך מטלטלין אגב קרקע הראה שטרך בב"ד ואם יהיה כך לא אוציא הוצאות בחנם שמעון משיב לא אראה שטרי בב"ד שעל לוי עד שיגיע זמני לגבות חובי הדין עם מי:
תשובה דין זה כתבו הרמב"ם פ"ה מה' טוען האומר לחבירו שטר שיש לי בידך זכות יש לי בו כופין אותו להוציאו ע"כ ומשמע הלשון דהכי פירושו אותו שטר שנתתי לך יש לי זכות בו והתם הוא דכופין להוציאו כיון דהשטר הוא של לוה דאיהו נתן שכר הסופר כדתנן ס"פ ג"פ אבל בשטרות אחרים אין כופין. מיהו בח"מ סי' י"ו נראה מבואר דאין חילוק וכן נראה עיקר לפי הסוגיא דס"פ ג"פ דתנן התם אין כותבין שטרות בירורין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנין שכר רשבג"א לשניהם כותבין שנים לזה לעצמו ולזה לעצמו ובגמרא דף קס"ח מאי שטרא בירורין הכי תרגימא שטרא טענתא וכו' לימא בכופין על מדות סדום קא מפלגי דמר סבר דכופין אותו ומ"ס אין כופין אותו לא דכ"ע כופין והכא ה"ט דרשב"ג דא"ל לא ניחא לי דתהוי זכותי גבך דדמית עליה כאריא ארבא אלמא דלרבנן כופין בשטרא טענתא ועושין שטר אחר ולהניחו ביד אחד מהן ולכשיצטרך חבירו צריך להראות לו זכותו והלכך הלכתא כוותייהו כמו שפסק הרשב"א בתשובה בסי' תתפ"ט וכן נראה מהרמב"ם פכ"ד מה' מלוה וכך פי' המגיד לשם ודלא כנ"י לשם שכתב דקי"ל כרשב"ג במשנתינו דלא קי"ל כההוא כללא וכמו שכתב נ"י גופיה בפ' א' דבתרא אמתניתן דכופין אותו לבנות בית שער ותו דאף רשב"ג לא פליג אלא מטעם דדמית עליה כאריא ארבא הא לאו הכי אפי' רשב"ג מודה דהא ליכא למימר הכי דדמית עלי' כארי' ארבא בשטרות אחרים שאינן נוגעים אליו והכי משמע בבעל התרומות בשם הרמב"ן שער כ"ח ומביאו בח"מ בסי' ס"ו דב"ד כופין למלוה להוציא השטר לזוכה ודנין לו על פיו שראי' של הזוכה היא אצל המלוה ואין כובשין לו עדות וראיית עכ"ל:
מיהו בנ"ד נראה דא"צ להראות ואינו דומה לדינו של הרמב"ם ממה נפשך דאם נאמר דהרב דקדק בלשונו לכתוב שטר שיש לי בידך דדוקא שטר שנתן הוא בעצמו עליו ומטעם שהשטר שלו הוא הלא כאן לאו שלו הוא אלא של לוי ואם נאמר דלאו דוקא אלא מטעם דכופין על מדת סדום הנה אין זה אלא היכא דזה נהנה וזה לא חסר אבל נ"ד דאיכא למימר זה נהנה וזה חסר דלוי הוא לוה של ראובן ושל שמעון וכשיראה לו שטרו יחפש תחבולות וטענות לבטל דברי אמת של שטרו כדי שיגבה ראובן מטלטליו של לוי ולא יגבה שמעון כלום אעפ"י שהוא מוקדם מצי למימר לי' שמעון דמית עלי כאריא ארבא ולא אראה לך שטרי ואפי' לרבנן דע"כ לא קאמרי רבנן דכותבין שטר אחד אלא היכא שחבירו א"ל שיעמוד השטר בידך וכדכתב ה' המגיד וז"ל והוקשה המפרשים ומ"ט דרבנן אם זה רוצה שיהיה זכותיו בידו ותירצו הכא כגון שחבירו א"ל נכתוב שנינו יחד ויעמוד השטר בידך ולכשאצטרך תראהו לי ע"כ כלו' ואפי' הכי לרשב"ג אין כופין לו לכתוב הכל יחד משום שיכול לומר הלה כל שעה תאמר לי הראני שטרך שיתברר לי זכיותי ואת דמית עליו כאריא ארבא וכמ"ש בהגהות אשיר"י לשם בשם ר"י הרי מבואר דלרבנן נמי אם אינו רוצה שיעמוד השטר בידו דכופין מטעם דדמית עלי כאריא ארבא:
ותו דדינו של הרמב"ם בזה חדוש הוא ואין לך בו אלא חידושו דדוקא היכא דראובן תובע לשמעון ושמעון משיב שטר שבידך זכות יש לי בו התם דצריך הוא ראובן להראות לו שטרו כיון שתבעו להוציא משמעון ויש לשמעון זכות בשטרו של ראובן דאינו חייב לו כלום אינו בדין להוציא משמעון וליתן לראובן כיון שלפי שטרותיו של ראובן בעצמו אינו חייב לו כלום אבל נ"ד הוא בהיפוך דראובן תובע לשמעון להראות שטרו ולראות חובתו של ראובן ושמעון איננו מבקש להוציא מיד ראובן דבר כזה לא שמענו והבו דלא לוסיף עליה דחידושו של הרמב"ם דמאי דאתמר איתמר ומאי דלא איתמר לא איתמר הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי שמי אנכי הקטן יואל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |