שו"ת הב"ח (הישנות)/ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אפיטרופסים שהלוו מעות יתומים על משכנות של פריצים וכשהגדילו מסרו המשכנות לידם והודיעום מי ומי הם הפריצים ולאחר כמה שנים רצו היתומים למכור המשכנות כי מטה ידם ומקצתם השכינם ביד עובדי כוכבים ומזלות ותבעו האפיטרופסים אותם וטענו כי סכנה גדולה היא להם אם ימכרו המשכנות גם שואלים שיניחו כל המשכנות ביד ב"ד והיתומים טוענים כי אין לנו לחוש לסכנה שלכם ועוד הלא נטלתם שכר וגם אין השגת ידינו לפדות המשכנות מיד העובדי כוכבים ומזלות אם אתם תפחדו מן הפריצים תפדום אתם משלכם:
תשובה גם שכתב בי"ד סי' קס"ט וז"ל ואף אם יאמר השליח למלוה אל תמכרוהו כי העובדי כוכבים ומזלות אלם אין המלוה צריך לחוש לדבריו כי למלוה עם הגוי ולא כלום ואם השליח ירא ממנו יציל עצמו ויפדה המשכון או יוסיף משכון ללוה כדי שלא יפסיד בהמתנה עכ"ל והוא מדברי הרא"ש בתשובה מ"מ נראה ודאי דאין האפיטרופסים כשליח דעלמא דשליח דעלמא אינו עושה שליחותו ע"ד עצמו כי אם ע"ד משלחו ואם עבר ע"ד משלחו לא עשה ולא כלום דמצי אמר לו לתיקוני שדרתיך ולא לעיותי כדאי' בריש פ' האשה מקדש ופ' אלמנה ניזונית והלכך כיון דאנן סהדי דהמלוה על המשכנות של גוים אין דעתו להחזיק המשכון בידו כי אם עד זמן שהגבלו בדיניהם ואחר כך יהא לו רשות למכרו וע"ד כך שלחו הלכך אין המלוה צריך לחוש לדברי השליח שיאמר אל תמכריהו כי אין למלוה עם הגוי כלום וכו' אבל אפיטרופסים אע"ג דדינו כשומר חנם דחייב בפשיעה כדמוכח בהמפקיד בעובדא דאפיטרופס דזבין ליה תורא ליתמי דלא ה"ל ככי ושיני דמסקנת התו' לשם (דף מ"ב) ובפרק שור שנגח ד' וה' (דף ל"ט) דאפיטרופסים חייבים בפשיעה מ"מ אין לו דין שליח דעלמא אלא האפיטרופסים הם חשיבי בעלים ממש ולפיכך פסק הרמב"ן דאפיטרופא שלוה לצורך יתומים נזקקין לנכסיהן ומקבלים העדות בפני האפיטרופא ואם לא היה אפיטרופא כי אם שומר לבד היאך נזקקין לנכסי יתומים וכך מבואר מדברי הרא"ש פ' אלמנה ניזונית דהאפיטרופא הם בעלים ממש וכ"כ בח"מ בסי' ק"י ובסי' ק"ה והיינו דכיון דמינום אבי יתומים או הב"ד מינום לפקח על נכסי יתומים הרשות בידם לעשות בנכסיהן לפי ראות עיניהם שהוא תועלתם וכאלו היתומים עשו מה שעשו האפיטרופ' ואף על גב דלגבי מעמד שלשה כתב מהרא"י בת"ה סימן שמ"ז דאין האפיטרופסים יכולין להקנות מעות יתומים במעמד שלשתן התם וודאי כיון דאין בזה זכות ליתום אלא הפקעות ממון ולאו דינא אלא תקנה לא מצי עביד אבל לזכות ולתועלת מצי עביד:
וא"כ בנ"ד כיון דההלוואה היתה לטובתם אלא שלאחר כך נתקלקל מחוייבים היתומים לסלק כל ההיזק שיגיע לאפיטרופסים מצד הלוואה שהלוואו לטובתם שהרי ברשות עשו מה שעשו וכאלו היתומים עשו מה שעשו כאלו היו גדולים אז ושלחו את האפיטרופסים שילוו לפריצים בשליחותם ע"פ דעתם דהתם אין ספק דהיו היתומים מחוייבים לסלק כל היזק שבעולם שיגיע להאפיטרופסים שהם שלחם דאמרי להו אפיטרופסים ליתומים ארי' ארביעיתו לן אמצרנא אף עתה שהיו קטנים מ"מ מאחר שברשות ב"ד עשו מה שעשו אי נמי ברשות אבי יתומים וכל מה שעשו היה מפורסם שעשו לטובתם אלא שלאחר כך נתקלקל מזל רע דיתומים גרם להם הקלקול והלכך מחוייבים היתומים לסלק כל היזק שאפשר שיגיע להאפיטרופסים מחמת הלוואה זו ולכן הדין עם האפיטרופי' ומחויבים היתומים להשתדל שיהיו כל המשכנות ביד ב"ד כדי שיהיו בעין כשיבואו הפריצים לפדותם. ומה שטענו כי המשכנות השכינום ביד גוים ואין בהשגת ידם לפדותם הנה בטענה זו ודאי לא עדיפא האפיטרופסים מאלו היו היורשים חייבים להם חוב גמור דנשבעים כתקנת הגאונים דאין להם אבל דין סידור ליכא הכי דאין האפיטרופסים מלוה שלהם אלא חייבים היתומים לסלק אותם מכל עירעור שבעולם ואין מסדרין להם וכבר כתבתי תשובה בדין זה אראובן שהעמיד לשמעון להיות ערב בעדו כנגד הגוי ע"ש ואם האפיטרופסים יריאים מפחד הפריצים שיפלו עליהם יפדו המשכנות משלהם ואח"כ יגבו מהיתומי' כשתשיג ידם כל ההוצאות וכל ההזיקות שיגיע להם מחמת עסק זה כי חייבים לסלק את האפיטרופסים מכל היזק וכל הוצאות עד פרוטה כדין מי שהרביע את הארי על חבירו הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי את שמי אנכי הקטן והצעיר יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |