שו"ת הב"ח (הישנות)/טו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ממרמי כתב בה זה לשונו משמעות השט"ח על עשרת אלפים ושלש מאות פו' קרן במטבע העוברת לסוחר בתורת עיסקא לעשות בה רווחים שלש מאות זהובים פ"ו וכו' ובמלת מאות השני הוגה זהובים באות מ' כתב ז' ובאות א' כתב ה' ובאות ת' עשה ב' ואח"כ כתב יו"ד בתג עליה וניכר ומוכח לעין כל רואה שהיה כתב הראשונה מלת מאות והוגה זהובים וטענו היתומים שממרמי זו מסרוהו לאחד מן השותפין לצורך שותפות ומעולם לא התחייבו בזהובים הכתובים והמוציא הממרמי הוא שהוסיף וכתב מה שרצה ועוד טענו כיון דהוגה במקום הסך השטר כולה פסול ועומדי' וצווחים דמעולם לא התחייבו בכלום ולא מסרוה לשותף אלא ע"ת כך וכך והשותף הוא ששינה ולקח לצרכו מה שלקח ומאחר שהשטר פסול אין גובין בזה השטר:
תשובה בפרק גט פשוט אמרינן ההוא דהוה כתיב ביה שית מאה זוזי שלח רב שרבי' לקמיה דאביי שית מאה אסתרי וזוזא איכא דאמרי שית מאה פרוטי וזוזא אמרו ליה דל פרוטה דלא כתבינן בשטרי דאסוכי מסכן להו ומשוי להו זוזי מאי אמרת שית מאה אסתרי וזוזי יד בעל השטר על התחתונה ואיכא למידק לגירסא זו אמאי לא קמבעיא ליה נמי א"ד שית מאה זוזי וזוזי איברא דבאלפסי הגירסא נמי איכא דאמרי שית מאה זוזי וזוזא אבל לגירסתינו קשיא נראה לי דרב שרבי' נמי ודאי הוה קים ליה דיד בעה"ש על התחתונ' דהמע"ה אלא דקא מיבעיא לי' כיון דרגילו' הוא על הרו' דמסכי לזוזא באסתרי א"כ לית לן לפירושו אלא שית מאה אסתרי דגדולים יותר דהכי הוא הרגילות א"ד יד בעל השטר על התחתונה קאמרינן בכל דוכתא אפילו הוה כנגד הרגילות ושית מאה פרוטי וזוזי קאמר והשתא ממה נפשך בשית מאה זוזי וזוזי ליכא לספוקי דאי ניזול בתר הרגילות שית מאה אסתרי וזוזי קאמר ואי ניזול בתר יד בעל השטר על התחתונה דהמע"ה אפילו כנגד הרגילות א"כ שית מאה פרוטי וזוזי קאמר וקא מהדר ליה אביי דל פרוטי וכו' פירוש כיון דליכא שום אינש דכתוב לפרוטי בשטרי דכולהו אינשי אסוכי מסכן להו ומשוי להו זוזי א"כ אין ספק דפשיטא דלאו פריטי קאמר מאי אמרת שית מאה איסתרא וזוזי דרגילות הוא ברובא דאינשי דמסכי להו לזוזי באסתרי אפ"ה כיון דאיכא נמי אינשי דכתבי זוזי בשטרי אף ע"ג דלא שכיח טובא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה משא"כ פריטי דלא כתבי ליה כל עיקר בשטרי כך פירוש התוספת לפי' רשב"ם דאסתרי גדול מזוזי אבל לפר"ח דאסתרי פלגא דזוזי ניחא גרסתינו דלא קמיבעיא ליה בשית מאה זוזי וזוזי דפשיטא ליה דיד בעל השטר על התחתונה אלא דקמיבעיא ליה מי נימא שית מאה אסתרי וזוזי דרגילות הוא ברובא דאינשי דכתבי איסתירא בשטרי אבל פריטי לא רגילי בהו אינשי למכתבי' בשטרי או דלמא יד בע"ה על התחתונה ושית מאה פרוטי וזוזי קאמר ואף ע"ג דאין הרגילות לכתוב פריטי בשטרי מכל מקום המוציא מחבירו עליו הראיה ומהדר ליה אביי דל פריטי דלא כתבי ליה בשטרא כלומר כל עיקר לא כתבי ליה ומאי אמרת וכו' בניחותא קאמר בלשון בעיא ומסיק שית מאה איסתרי וזוזי דאסתרי הוא פלגא דזוזא ולא שית מאה זוזי וזוזא דיד בעהע"הת וכך פירש הרמב"ם בפכ"ז ממלוה והטור בסי' מ"ב דאיסתרי הוי פלגא דזוזי וכן נראה מסקנת התוספות ע"ש ר"ת ואחר התבאר המחלוקת שבין הגדולים בפירושא דשמעתא יש לתת לב כיון דכל הגדולים שוים דהיכא דרגילי למכתב בשטרא הא והא דאינו נוטל אלא הפחות א"כ מאי נפקותא איכא במחלוקותם דמה לי אם נפרש דאיסתרי גדול מזוזי או זוזא גדול מאיסתרי:
ונראה לפע"ד דאיכא נפקותא לענין דינא דלפרשב"ם ודעימיה דאיסתרי גדול מזוזי ושית מאה זוזי וזוזא קאמר לפי זה אפילו אשכחן אתרי דאסוכי אסכי בה נמי פלגא דזוזי לא אמרינן יד בעהע"ת ושית מאה פלגא דזוזי וזוזא קאמר דא"כ כי היכא דלא הוה אסוכי מסיך להני שית מאה פלגא דזוזא בתלת מאה זוזי ה"נ לא ה"ל לאסוכי להך זוזי חדא אלא ה"ל למיכתב שית מאה ותרתי פלגא דזוזא הניחא אי שית מאה אסתרי וזוזא קאמר השתא כיון דזוזא קטן מאסתרי לא אפשר ליה למכתב אלא וזוזא וכן אי שית מאה זוזי וזוזא קאמר נמי ניחא דהא כולהו בחד גוונא הוא דמסיך להו בזוזי שלימותא אבל שית מאה דזוזי וזוזי שלימותא לא קא מסכי להו אינשי הכי אלא כולהו בחד גוונא או כולהו זוזא שלימותא אסוכי להו או כולהו פלגא זוזי מסכי להו וכיון דהאי וזוזא זוזי שלימותא קאמר אף שית מאה שית מאה זוזי שלימותא קאמר ואף ע"ג דרגילות הוא ברובא דאינשי דאסוכי להו לפלגא דזוזי מ"מ הכא ודאי זוזי שלימותא קאמר כך הוא לפי רשב"ם אבל לפירוש ר"ח דאסתרי פלגא דזוזי הוה ואמרינן יד בעל השטר על התחתונה וכתב לה שית מאה אסתרי וזוזא שמעינן דאפילו בכה"ג דאסוכי שית מאה פלגא דזוזי וזוזא שלימתא דלאו בחד גוונא קמסיך להו נמי אמרינן יד בע"ה על התחתונה והשתא נבא לנדון דידן דכתב חשבון סתם עשרת אלפים ושלש מאות קרן פ"ו אמרינן דפשיטא דזהובים קאמר כמו שהוא הדרך של כל השטרות שנוהגין בו כל העולם שאינן כותבים סכום חשבון פחות מזהובים פ"ו ותו דכ"ש הוא דהלא בהך עובדא כתב ביה שית מאה וזוזי תלינן דשית מאה פלגא דזוזי וזוזא שלימותא קאמר לפר"ח ורוב פוסקים אף ע"ג דלאו בחד גוונא קא מסיך להו כ"ש הכא דבחד גוונא קמסיך להו וכן נראה ממ"ש בח"מ וז"ל היה כתוב בו חשבון סתם הולכין אחר המנהג שרגילין לעשות באותו מקום סכום חשבונם בהאי שטרא וכו' דאיכא למידק דאין זה דרכו לכתוב הדין ע"פ מסקנת התלמוד ואח"כ להביא ראייה מהתלמוד אלא כותב הדין על פי התלמוד בלבד ע"כ דאתא לאורויי' איזה חידוש בדין וכאן נראה דהוציא חידוש דהיכא דכתב בו חשבון סתם כנדון דידן דהולכים אחר המנהג כו' ותלינן דהסופר השמיט מלת זהובים ולזה הביא ראייה מההוא שטרא כו' דאמרינן דיהיב ליה מאה אסתרי שהוא פחות כלומר ותלינן דלאו בחד גוונא קמסיך להו א"כ כ"ש בחשבון סתם דהולכין אחר המנהג ובחד גוונא אסוכי מסיך להו וכדפרישית:
ואפילו לזמנינו זה שהתחדשו מטבעות במדינות שלעזיא ובמדינתינו שקורין אות' ערטר דמעט כסף מעורב בנחושת הרבה ואיכא אינשי דכותבין בשטרא חשבון כך וכך ערטר שלעזייא או ערטר פ"ו לשלם לזמן כך וכך וכותבין חשבון ערטר ולא זהובים לפי שאותן ערטר עולים ויורדים בדמיהן מ"מ בנ"ד אי אפשר לומר דחשבון ערטר פ"ו קאמר שהרי כתב אח"כ שהתחייב לשלם במטבע העוברת לסוחר ואי ערטר קאמר הרי הוא מבואר שהתחייב לשלם במטבע פלוני דווקא וא"כ מאי האי דקאמר במטבע העוברת לסוחר אלא בע"כ דהתחייב לו סך כך וכך זהובים פ"ו במטבע העובר לסוחר ומה שטענו היתומים דמתחלה לא היה כתוב כי אם שורה אחת עד מאות זהובים פ"ו קרן ואחר כך הוסיף וכתב עד גמירא וגם הגיה עליו זהובים הנה מה שטענו דלא היה כתוב מתחלה אלא שורה אחת הא לא אפשר חדא כיון דנראה לעין כל שנכתב בבת אחת בקולמוס אחת ובדמות אחת אין לנו לומר שהוסיף וכתב ועל הא ודאי קא סמכי כל בעלי ממרמי דאל"כ לא שבקית חיי לכולהו דכל אחד יטעון ויאמר שבעל ממרמי הוסיף וכתב מה שרצה אלא בע"כ אומדנא דמוכחא הוה דהכל כתב אחד וניכר בטביעת עין דבפעם אחד נכתב וגם הוכחה ברורה מאחר שזמן הפרעון כתוב בגמר הכתיבה א"כ בעל כרחו הכל נכתב בפעם אחד ועוד הוכחה שלישית כיון שדרך בעלי ממרמי כולם לכתוב המשמעות מצד השני כנגד החתימות ממש וזה התחיל לכתוב בכמו ששה שורת למעלה מהחתימות בענין שגמר המשמעות יגיע עד כנגד החתימות א"כ בע"כ שנכתב הכל בפעם אחת דאם לא היה כותב בראשונה אלא שורה אחת עד מאות פ"ו קרן נמצא שלא היה המשמעות כלל נגד החתימות אלא בגובה למעלה מהחתימות כרוחב חמש אצבעות ולא היה עליו תורת שט"ח כל עיקר אלא בע"כ שהכל נכתב בפעם אחת עד גמר הכתיבה כאשר הובא לפני ב"ד ולא שצריכין אנו לכל אלו הוכחות דפשיטא הוא דכיון דנראה הכל כתיבה אחת בדיו ובקולמוס אחד דאין לחוש כלל דנכתב בשני פעמים אלא להוציא מלב המערער בדברים ברורים כתבינו עוד הוכחות לרווחא דמלתא והשתא מאחר שהפחות שבחשבון שכותבין בשטרות אינו אלא זהובים תלינן דזהובים קאמר וחייב ליתן לו סך חשבון שכתב בשטר כולה בזהובים:
ומה שטענו שהשטר פסול מאחר שהוגה בו זהובים הנה הרשב"א (סי' מ"ד ס"ה ובהג"ה) כתב תשובה בזה סי' אלף ל"ה שהביא התוספתא שטר שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ש"מ דמחק שלא מגופו אינו פוסל את השטר לומר תנאי היה כתוב בו אלא שאין למידין ממה שכתוב כל שאינו מקויים ופי' מגופו הוא שם הלוה והמלוה והזמן והמעות אבל שאר שטרא בחזקת כשר הוא ולא מפקינן מחזקתיה עכ"ל הנה דס"ל דהיכא דאיכא מחק ונכתב איזה דבר על המחק אין למדין ממה שכתב בו כל זמן שאינו מקויים אבל שאר שטרא בחזקת כשר הוא ולא חיישינן שמא היה בו שום חובה לבעל השטר ומחק וזה שלא כדעת הח"מ דפוסל כל השטר אא"כ יהיה מוכח ממה שלפניו ואחריו מה שהיה המחק אבל היכא דאיכא מחק בגופו של שטר פירוש דשם הלוה והמלוה וסך המעות כתוב על המחק בהא כל הגאונים שוין דהשטר כולו פסול דשמע לוה אחר היה כתוב בו או מלוה אחר ולאו בעל דברים דידיה את או סך מעות מעט הערך היה כתוב בו ומחק וכתב סך גדול ובזמן נמי פסול השטר דאין יכול לגבות ממשועבדים ודינו כשטר שאין בו זמן אבל נ"ד דניכר מה היה כתוב בו מתחלה מלת מאות אף על פי שהגיה עליו זהובים לא איתרע כח השטר במידי אלא דנין עכשיו כאלו הובא לפני ב"ד בלא הגהה ומלת מאות המיותרת אין בה פסול כל עיקר והרי אין כאן מחק ולא תלוי בחשבון וליכא למיחש כל עיקר לשמא היה כתוב בו חובה לב"ה שיפסיל השטר מכחו וע"כ הדברים פשוטים וברורים דהשטר כשר וגובין בו על פי תיקון המדינה שהממרמי יש לה כל זכות וכל כח של כל השטרות העשוין כתיקון חכמים זכרונם לברכה דלפי תקנה זו גם הממרמי זו היא כשרה על פי דת ודין כמו שנתבא' בס"ד הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי את שמי בחדש ניסן שפ"ג לפ"ק:
אנכי הקטן והצעיר יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |