שו"ת הב"ח (הישנות)/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן תובע לשמעון שבנו בית הכנסת שהושיב לאחר אצלו במקומו ומיצר לו ושמעון טוען כך נוהגין בכל מקום ואין מוחה:
תשובה נראה לפי ע"ד שורת הדין דיכול ראובן לעכבו עליו דהלא הריב"ש (הג"ה בח"מ ר"ס קע"א) כתב דאף הקהל אינן יכולים להוסיף ספסלים בבה"כ במקומות הפנוים כדי להרויח לצדקה ושיבואו רבים להתפלל כי אותן שיש להם מקומות באים בטענה שמציר לו הדרך או מרבה עליו הדרך כש"כ היכא דמיצר לו תמיד ואפי' את"ל דבשעה שמתפלל בישיבה יכול לתקן שלא יהא מיצר לראובן שיעשה מחיצה בינו לבין ראובן ויכניס המחיצה לתוך שלו דיכול לעשות כן כמש"כ הרא"ש בתשובה. מ"מ הלא הדבר מפורסם ונראה לעינים דבשעה שהן עומדים להתפלל בעמידה מיצר לו כל העת תפלת מעומד דעומדין צפופין ומשתחוים צפופין ומענין כוונות התפלה הוא גם כן הרחבת הלב והרוחת המקום ואפילו לגבי מלאכים דרשו רז"ל ברבה סדר יתרו אפסוק רכב אלקים רבותים אלפי שנאן דכ"ב אלף מלאכים ירדו על הר סיני יכול היו דחוקים ת"ל שנאן אף על פי שהיה רבים שאנן והשקט כך הוא הנוסחא הנכונה ואם כן קל וחומר דבני אדם העומדים בתפלה שלא יהיה דחוקים וכו' וגדולה מזו פסק הרמב"ם (קנ"ד ס"ב) דאחד מהשותפים שבחצר שהביא לבית אנשי בית אחרת דיש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך ואפילו לרשב"ם והאחרונים שחלקו עליו דשותף יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בנין חדש היינו דווקא בשאינו שותף עמו אלא בחצר ולא בבית אבל כשהוא שותף עמו בבית יכול לעכב עליו ולא מבעיא היכא שמכניס דיורין בקביעות דפשיטא דמצי מעכב עליו אלא אפילו שיכנסו אצלו בלבד נמי מצי מעכב וכמו שמפורש בתשובה מהר"מ שבמרדכי פרק חזקת הבתים וז"ל ונשאל לר"א על הרבה שותפים שבבית אחת והאחד מרשה את הרבים להשתמש בחלקו עם חביריו יכולים לעכב והשיב דבר פשוט הוא שיכולין לעכב כמו לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנה לחצר השותפים ואי תימא הא תנן בנדרים פרק השותפים היה אחד מן השוק מודד הנאה מאחד מהם לא יכנס לחצר וראב"י אומר יכול הוא לומר לתוך של חבירך אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך וקי"ל כראבי' כדמפרש התם:
י"ל דה"מ בחצר דס"ל ויתור מותר במודר הנאה דאהילוך דחצר לא קפדי אינשי אבל הילוך דבית לאו ויתור הוא קפדי אינשי עכ"ל אלמא מדמסיק דהילוך דבית לאו ויתור הוא וקפדי אינשי דאפילו לא בעי האכסנאים לדור בקביעות וגם אינן משתמשין בבית כל עיקר אלא שיכנסו אצלו לצורך ויוצאים מיד גם כן יכול למחות דבהא וודאי קפדי אינשי משום דמיצר לו ואעפ"י דבתחלת התשובה כתב והאחד מרשה את הרבים להשתמש בחלקו וכו' אין זה אלא לשון השואל דמעשה שהיה כך היה אבל מתשובותו שהשיב לשואל למדין בהדיא דאפילו בהילוך דבית קפדי אינשי וזה פשוט וא"כ בנ"ד ודאי דהיושבים בבה"ה זה אצל זה הם ממש כמו שותפים בבית דקפדי אהדדי:
ואין צריך לומר דקפדי אקביעות ישיבה שמכניס אחרי' אצלו במקומו ומיצר לשותפו ויכול לעכב ומה שטעון שמעון שמנהג הוא להישיב אחרים אצלו במקומו שבבה"כ לפע"ד נראה דאפילו את"ל דאיכא מנהג כזה באיזה קהל לית לן למיזל בתרייהו ולמידן דינא הכי בשאר קהלות שלא נהגו בכך וכ"ש עיר חדשה בנדון זה דאין לילך אלא לאחר שורת הדין ומדעתי שלא נמצא מנהג כזה בשום מקום להושיב אחר במקומו בבה"כ אצלו ולהיצר לאחרים בקביעות כי אם דרך עראי כשיבוא אורחים בבה"כ אבל לא להושיב בנו או חותנו בקביעות אצלו במקומו ואצ"ל בנ"ד שבנו בה"כ חדשה ויותר מחצי ב"כ פנוי' באין יושב וזה יבא לישב במעלה רמה ומיצר לאחרים בכדי אין זה אלא גס רוח ובעל מחלוקת כי גם אותן ששאל לריב"ש לא באו לחלק אלא לפי שלא היו להם מקום לישב שם וכו' אעפ"כ פסק הרב דיכולין לעכב עליהם בטענה זו שמיצר לו הדרך כ"ש נידון דידן הנרא' לפע"ד דין צדק ואמת כתבתי אנכי הקטן יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |