שו"ת הב"ח החדשות - קונטרס אחרון/פא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת הב"ח החדשות - קונטרס אחרון פא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עיין בפנים שכתב דכיון דהאשה סבורה שניתן לה לחלוטין ובאמת אין למלוה עליו כ"א חוב כך וכך והטבעת שוה יותר ה"ל מקדש בגזל דעלמא ואינה מקודשת מבואר מדבריו דאם לא הי' המשכון שוה רק כדי החוב מקודשת אף אם לא גילה לה שהוא משכון ותצטרך להחזירו אם יפדנו הלוה ודלא כהב"ש סי' כ"ח שכתב שצריך להודיע לה שהוא משכון בידו ע"ש ובהגהת ט"ז אה"ע שם ס"ק כ"ג חולק על הב"ש בדברים שאין מחוורים. ומ"ש שם ראי' דאף בשאולה כתב הגהת מרדכי דאפילו אמרה האשה אילו הייתי יודע שאינו שלך לא הייתי רוצה להתקדש לך הוי דברים שבלב ואף שזה סותר למ"ש הרא"ש בתשובה כו' ע"ש ונראה שסמך בזה עמ"ש בט"ז שם ס"ק ל"ח שדברי הגהת מרדכי סותרים למ"ש בתשובת הרא"ש דסתם מקדש בטבעת שאולה סבורה האשה שישאר הטבעת בידה ולדעת כן נתקדשה לו ובאמת שהדברים תמוהים דמבואר להמעיין בהגהת מרדכי דמיירי בהודיע למשאיל שרצונו לקדש בו וקאמר הגמ"ר דמסתמא הוי מתנה ואין צריכה להחזיר הטבעת כלל רק שהאשה אומרת שאעפ"כ היא מקפדת וע"ז קאמר דהוי דברים שבלב ובתשובת הרא"ש מיירי היכא שצריכה להחזיר גוף הטבעת בכה"ג אף הגמ"ר מודה דאינה מקודשת וכ"ז ברור ומבואר למעיין בדבריהם וגם מהפוסקים נראה כהב"ש וא"ל כשיפדנו הלוה תקבל הדמים ומה לי הן ומה לי דמיהן דשמא טבעת דוקא היא צריכה דהא אפילו אמר התקדשי לי בכסף ונמצא זהב אע"ג דהטעה לשבח אינה מקודשת ועיין בדברי רבינו בספרו סימן ל"ח ובב"ש שם ס"ק מ"ה דאפילו אינה צריכה להשלים תכשיט של כסף אמרינן איכא דניחא לה בכספא ואע"ג דגבי תנאי אם התנית עמו ע"מ שיתן לה איצטלית יכול ליתן לה דמי' כיון דלא שייך לצעורה בע"כ צריכין אנו לחלק בין שהטעה אותה בגוף הקידושין דקדיש בכספא ונמצא של זהב ובין היכא שכבר קדשה ועתה הוא מקיים תנאו שהרי אם התנה ליתן לה מאתים דינרי כסף ונתן לה של זהב פשוט דמקודשת ואין להאריך בזה אך בגוף הדין שכתב רבינו דכיון שהמשכון שוה יותר ה"ל מקדש בגזל דעלמא ואינה מקודשת צ"ע לפמ"ש בתשובה שלפני זה דמיירי אחר המנהג שפני' מכוסות וא"כ מה בכך שהמשכון שוה יותר כיון דעכ"פ יש שו"פ משלו דקני לי' למשכון והיא אין דעתה רק אפרוטה ומה"ת יהא פסול בקידושין משום שכח אחר מעורב בו גם צ"ע במ"ש דגבי האלמנה ה"ל שליחות יד ומקרי הגבי' ע"מ לחסרו דכל טבעת זהב שנושאין הנשים באצבעותיהן א"א בלא חסרון קצת בכל יום ויום והדברים צ"ע מהא דאיתא במסכת מעילה דף י"ט דקאמר התם ודהבא לאו בר איפגומי הוא וכו' ולפי תירוץ הב' בש"ס שם יש ליישב קצת וצ"ע ועוד כי מדברי הרמב"ם פ"ו מהל' מעילה נראה שפוסק כתירוץ א' בש"ס שאינו נפגם לעולם וכ"כ בפירושו למשנה שידוע שהזהב המזוקק לא יחסר ממנו דבר מורגש אפילו במאה שנים כ"ש בזמן מועט ואין לחלק דזהב מזוקק שאני וכן ברמב"ם נקט זהב טהור דא"כ מאי פריך מדהבא דכלתי' דנון להיכא אזיל ונצטרך לדחוק שהי' ידוע לו שגם שם הי' מזוקק ואין מחוור והרמב"ם דנקט מזוקק צ"ע והא דאמרינן בב"מ דף כ"ט במצא כלי זהב לא יגע בהם התם אין הטעם משום שפוחת והולך רק משום שאין מתעפשין בארץ כמ"ש רש"י והרמב"ם בפירוש המשנה שם ע"ש. וצריך לדחוק דכוונתו דפוחת והולך מתורת כלי וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף