שו"ת הב"ח החדשות/מג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אצילי ארץ גודרי גדר ועומדים בפרץ בל יגיע כליון וחרץ הלא המה ראשי ומנהיגי ארץ המתוועדים ביריד לובלין לחזק ולתקן בדקי דבקי בית ישראל ידיהם ולבותם באמונה לאל בזכותם וצדקתם ימהרו ויחישו הגואל בימיהם ובימינו תוושע יהודא וישראל אכי"ר:
אנכי עבדיכם החתום בשולי היריעה כבר באתי לעורר אתכם בכתב קטן ביריד שהי' בחודש כסליו שפ"ב על דבר החרמות שהסכמתם לתקן תקנות ולהחרים ע"ז ועתה באתי להוסיף לשמע אוזן קול ענות קול חלושה ממחנה העברים מרחוב היהודים בלובלין שגזלום ושללום השודדים ונלוו עליהם ריקים ופוחזים ימ"ש והעלו בידם כל נתח טוב וכסף וזהב לרוב בעו"ה והנה אנכי חושש ודואג על היהודי' מנהיגיהם וראשיהם כי המה הגורמים בנזקין כי הלא למשמע אוזן שלש פעמים בשנה בהיריד' בלובלין שמחרימים ליחידים המפוזרים בעיירות ובכרכים דאבה נפשנו כי המפורסמות ידועות לכל שלא לבד שהמוחרמים אינם נוהגי' בעצמן דין נידוי ומוחרם אלא גם הצדיקים ויראי אלקים נתפסים בעוונם מקצתם בבלי דעת וגם בלא דעת נפש לא טוב ומקצתן כמוטעין וכאנוסין ולא די זה אלא מקרוב באו להוסיף ולהחרים ולצאת על הכלל כולו בשבעה ס"ת ולא עדיפי הני גדולי הדור ראשיהם ומנהיגיהם מיהושע בן נון שהחרים כשאסר לישראל ביזת יריחו והי' טעמו ונימוקו עמו ועל כל זה אמר קום לך וקא דריש רב בפ' נגמר הדין מת"ל קום לך אמר הקב"ה ליהושע אתה גרמת להם ופרש"י שלא הי' לך לאסור עליהם ביזת יריחו והיינו דקאמר להו בעי רק שללה ובהמתה תבוזו שלא תחרימם עוד שלב האדם מלא רע ומתאוה תאוה בראותו ריוח ממון מזומן לפניו לא יחוש על החרם הגם הוא מגדולי ישראל וכל ישראל ח"ו נתפסים בעוונו ומי נענש תחלה הלא המה השופטים והמנהיגים שהחרימו והסכימו בחרם. ולא ירע לבבכם על דברי אלה כי הלא תלמוד ערוך הוא פרק לא יחפור רב דימי מנהרדעא אייתי גרוגרת בספינה כו' נח נפשי' דרב אדא ב"א רב יוסף אמר אנא ענישתי' דאנא לטיתיו רב דימי אמר אנא ענישתי' כו' ואיכא למידק דמנ"ל לרב יוסף דעל ידו נענש דלמא ע"י חבירו נענש וכן קשה על כל אחד ואחד דמנ"ל דע"י נענש וצ"ל דכ"א הי' מצטער ומחזיק עצמו לחוטא שע"י נענש חבירו וכן פירשו התוס' וז"ל כ"א הי' מתאונן שע"י מת משום דאמרינן בשבת פרק שואל כל מי שחבירו נענש ע"י אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה כו' ותו גרסינן באגדת חלק אמר הקב"ה לדוד עד מתי יהא עון זה טמון בידך ע"י נהרג נוב עיר הכהנים וע"י נהרג שאול ושלשה בנים ע"י נהרג דואג ואחיתופל רצונך יכלה זרעך כו' אלמא דדוד המלך ע"ה לא פשע במידי רק שעל ידו באו תקלה אפ"ה נענש ק"ו בנ"ד שאין ספק שע"י חומר החרם שהתחדש בשנה זו נהרגו כמה נפשות ונטרדו מן העולם בדלות ובשפלות דפשיטא דאיכא למיחש שהגורמים ח"ו יגיעו לעונש יסורין ועל דרך זה פסק מהרי"ו בתשובה שמי שע"י שליחתו בדרך נהרג איכא למיחש לעונש יסורין אע"פ שהוא לא פשע במידי. ואם באנו לדון על גוף התקנות בחרמות יש להרהר כי מי התיר לכם להחרים על הכלל כולו בלי הסכמת גדולי החכמים ואע"פ שאתם נבררים ונשלחים מכל הקהלות שבמלכות מ"מ אפשר שאין ממש כמעט בכל מה שהחרמתם וראי' ברורה לזה מפ"ק דב"ב הני טבחי דאתנו אהדדי כו' ומסיק ה"מ היכא דליכא אדם חשוב אבל היכא דאיכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דמתנו ופרש"י אלא בפניו ואע"פ שיש מי שפירש דדוקא בבני אומנות אחד צריך שיסכי' עמהם בתנאי אדם חשוב אבל בתנאי כל בני העיר אין צורך להסכמת אדם חשוב אע"ג דאיתי' ותנאם קיים בלי הסכמתם כבר השיגו כל המפרשים עלי' דהך סברא והמסקנא היא דבני אומנות א' הרי הן כבני עיר א' ואין תקנתם כלל בלי הסכמ' אדם חשוב וכן פסק בח"מ סוף סי' רל"א ופי' אדם חשוב כתב מו' לוי חביב בתשובה שהוא שיהא נודע בשם הגדולים אשר בדור ויהי' מנהיג בעיר והנה עמכם גדול הדור הגאון מוהר"ר שמואל סג"ל אב"ד ור"מ דק"ק לובלין הי' לכם להמתיק סוד ועצה עמו בחומר חרם הגדול אשר החרמתם וכולי האי ואולי כי לפענ"ד בחרם כזה שהוא כולל הקהלות שבמלכות אינו קיים כ"א כשיסכימו בו כל הגדולים שבדור לפחות בקהלו' גדולות ואין התנצלות לפי"ז לומר קלקלה זו היא תקנת כל העולם ולומר כיון דאין בחרם ממש א"כ אין נענשין עליו הא ליתא דאע"פ דלפני יחידי סגול' הוא גלוי לפני המון עם מי הוא גלוי הן עוברין על החרם במזיד ורצון וצריכים כפרה כדברי רז"ל על וד' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר כו' וכפרש"י בפ' מטות ואיך שיהי' הנה הגדולים שהסכימו בחרם הגדול הל"ז מבעי להו למיחוש ליסורין ח"ו ע"ד אנא ענישתי' כו' דפרק לא יחפור שהבאתי וכמו שהתבאר בדברי מהרי"ו. והנה בית מנוס הקרוב הוא להתיר כל החרמות בפתח וחרטה לעקור החרם למפרע ולא יהא שוב מרקד ביניהו עונש חרס ועל העבר ימנו בכל קהלו' גדולים בתורה לסדר תשובה ולקנוס העובר לפי הנאתו ולפי גודל חטאיו וכאשר אנחנו עושים פה היום בקק"ק ד' הטוב יכפר בעד כל ישראל והחרם שהחרמתם אע"פ שהי' תחלת כוונת מכ"ת למיגד' מלתא לבל יגיע חמת המלך יר"ה על הכלל כולו ולא עדיף מנדר של שחוק וקוביא דאסור להתירו וכתב רבינו טובי' במרדכי דמסכת שבועות דמעתה בזמן הזה יש להתיר נדר של קוביא כי כמו שגגה הוא כי אינם יכולים להתאפק ולמשול ברוחם עכ"ל. והנה עיניכם הרואות דק"ו בן בנו של ק"ו שאינן יכולין להתאפק ולמשול ברוחם מלהרויח להחיות נפשם ונפש ביתם בעסק חלוף המטבעות הנתחדש בעו"ה בדור הזה ואינני אומר שלא לתקן תקנות ע"ז כי ודאי כל מה שתקנתם עד הנה ותתקנו עוד הכל הוא צורך שעה אלא שיש לכם לפרש בתקנה שלא הסכמתם ע"ז בחרם אלא שאר עונשים על העובר שיענש בכך וכך ממון וכך וכך בגופו ולגרשו מן המלכות או למסרו ביד השררות כפי ראות עיניכם מה טוב לתקן הדור והי' ד' אלקים עמכם בעצה זו כי כאשר תעשו מעשה אף בא' מגדולי הדור הך הכפתור וירעשו הסיפים ותמנו ע"ז משרתים יראי ד' וחושבי שמו שיהיו ראשי ההשגחה ולא יחניפו לשום אדם ולא יקחו מהם ממון להעלים עיניהם מהעובר על התקנה ואל תחושו להפסד ממון שתוציאו לפרנס ראשי ההשגחה ולשלם להם שכירותם כי אשר לו הכסף ולו הזהב ימלא חסרון זה בכפל כפלים ויצא הפסדכם בזה בשכרכם והנה מעתה כל העם על מקומו יבא בשלום כי התקנות יהי' להם חיזוק וקיום גדול כי העובר יהי' נענש בגופו ובממונו מיד ב"ד וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יזידון עוד וגם לא יהיו נתפסים הצדיקים בעון היחיד ואף אתם תהיו נקיים מעון מד' ומישראל כי לא יהי' נענש אדם בגרמתכם. אחי ורעי באתי עוד לעורר רום מעכ"ת תשימו לנגד עיניכם תוכחת מלאכי הנביא האחרון אמר למימי אבותיכם סרתם מחוקי ולא שמרת' שובה אלי ואשובה אליכם אמר ד' צבאות ואמרתם במה נשוב היקב' אדם אלקים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו הנה הוכיח אותם ע"ד שהי' מקבלין גזירה בארור ובקללה לתת המעשר והתרומה ונאסר עליהם בתורת חרם וקללה ואח"כ אותם אתם קובעין פירוש גוזלין שאתם נהנים שוב מן הארורים ואמר במארה אתם נארים כלומר שהקללה היא חלה על כולכם כיון שהגוי כולו פירוש דכל ישראל יכולין לקבל ורובו ככולו וזהו אמרו ואותי אתם קובעים כשעובר א' מכם על החרם הנה אותי אתם קובעים כיון שהגוי כולו יכולים לקבל כדאיתא בפ"ק דהוריות ופרק אין מעמידין ומעתה נלמד אנחנו בק"ו בחרם שהחרמתם דאע"פ שהוא למיגדר מלתא לא עדיף מן החרם שהחרימו לשם מצוה לתת המעשר והתרומה ואפ"ה הוכיחם הנביא דמאחר שהגוי כולו יכול' לקבל א"כ נענשים כל ישראל א"כ כ"ש בנ"ד ואם נפשיכם לומר דבחרם זה שהחרמתם אין הגוי כולו דרוב הציבור אין יכולין לעמוד בו כ"ש דיש לו היתר דכיון דלא פשט איסורו ברוב ישראל דאין גוזרין גזרה על הציבור אא"כ יכולים לעמוד בה ואפילו הי' גזרתכם זו כגזירת שמן דעמדו בנפשותיכם הותר אף בב"ד קטן כיון שלא פשט איסורו ואם נפשיכם לומר דפשט איסורו ברוב ישראל אפ"ה ב"ד הגדול יכול לבטל חרם זה וכמ"ש התוס' בפרק אין מעמידין והבי' ראי' ברור' מהא דאמ' שמואל בפרוזב' אי איישיר חילי אבטליני' ואין ספק אצלי שכפי ענוות' וחכמתכם הרמה והנשאה תטו אוזן לקול דברינו אלה במה שנוגע בכם ממש שלא יהא עליכם משא חשש אנא ענישתי' כו' ואצ"ל דהתכלית המבוקש מן החרם תוכלו לתקן בחיזוקים וקיומ' כל מה דאפשר אף בלא חרם כשתמנו ראשי ההשגחה בכל הקהלות ובלובלין בירידים כנזכר ולא יראה שוב בישראל ערות דבר ושב מאחריו מי שאמר לעולמו די יאמר לצרות ישראל היושבים בגולה די ויראה בענינו ויריב ריבינו ויגאלנו במהרה גאולה שלימה שאין אחריו צרה אכי"ר הועתק מגוף כתיבת יד הגאון מוהר"ר יואל בעל ב"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |