שו"ת הב"ח החדשות/כו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום למר ולתורתו. אשרי יולדתו והורתו כמהור"ר מאיר אב"ד ור"מ דק"ק בריסק דליטא יצו ד' אתו את הברכה ותרב גדולתו א"ס הגיעני כתב קטן ככף איש מכס ישיבתו דרום כ"ת על מ"ש בי"ד ואע"ג דרבינו בא"ח סי' רנ"ג כתב שהוא שליש בישולו שם כתב ע"פ פרש"י סוף פ"ק דשבת להחמיר באיסור שבת וכו' ואני שמעתי ולא אבין כי מה חומרא דאיסור שבת יש שם אדרבה הלא קולא הוא דשם קאי כשנתבשל מבע"י בע"ש שליש בישולו מותר לשהות על הכירה אפילו בשבת ומכותל כתבך בספרך ניכר שהבנת דשם קאי כשנתבשל תחלת בישולו בשבת ולא כן בדי"ו וכו' ע"כ תמהתי על מעכ"ת וכי הגון לחשוד אותי כמתעתע לכתוב דברים שלא במשפט כאחד מן הלומדים שאין לו מוח בקדקדו ויפה אמרת לא כן בדיו דלא מבעיא תלמידים החשובים הנקראים בדים היוצאים מאילנא הם הנקראי' בנים בכתוב ואת הבנים תקח לך אלא אף ענפי' היוצאים מן הבדים הם תלמידי תלמידי לא כן יאמר עליהם שיהיו טועים לומר כך דברים בדויים. והנה אין ספק אלי דמבחוץ במהירות כתב מעכ"ת בלי עיון בספר א"ח בסי' רנ"ג כי הלא לא כתב שם רבינו פירוש זה דמב"ד הוא שליש בישולו אלא דעת רב אלפס דאפילו כמב"ד אסור להשהות אבל כשכתב דעת רש"י דכמב"ד מותר להשהות כתב בסתם בלי שום פירש ולענ"ד דלרב אלפס לא אסר להשהות אלא כשנתבשל כמב"ד או ביותר מכמב"ד אלא שלא נתבשל כל צורכו התם הוא דאסור להשהות דחיישינין שמא יחתה לצורך הלילה אבל אם נתבשל קצת והוא פחות מכמב"ד מותר להשהותו דה"ל חי ואין מועיל חיתוי לצורך הלילה והשתא לפירוש הרמב"ם דכמב"ד הוי חצי בישולו לא הי' אסור להשהותו לדעת רב אלפס אלא כשנתבשל חצי בישולו שמא יחתה לצורך הלילה אבל אם נתבשל שליש הי' מותר להשהותו דחשוב הוא כאילו הי' חי ולכן כתב רבינו להחמיר באיסור דאורייתא דאף בשלא נתבשל אלא שליש נמי אסור ואצ"ל בנתבשל חצי בישולו דאסור ולכן האריך רבינו בלשונו שם שכתב אבל אם נתבשל קצת אפילו כמב"ד שהוא שליש בישולו ולא נתבשל כל צורכו כלומר דאם נתבשל קצת לא מבעיא בנתבשל חצי בישולו כמב"ד דאסור שמא יחתה לצורך הלילה אלא אפילו כמב"ד לפירוש רש"י שהוא שליש בישולו בלבד כל שנתבשל וראוי לאכילה אלא שלא נתבשל כל צרכו אסור להשהותו שמא יחתה אבל אם נתבשל פחות משליש בישולו שאינו ראוי לאכילה כלל דינו כחי גמור ומותר להשהותו דאל"כ אלא נפרש דאפילו נתבשל קצת פחות משליש נמי אסור ולא שרי אלא בחי ולא נתבשל כלל הל"ל בקצרה אבל אם נתבשל קצת או נתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אסור וכו' לאיזה צורך אמר אפילו כמב"ד ולאיזה צורך פי' שהוא שליש בישול מאי נ"מ אם הוא שליש הלא בין פחות משליש בין יותר משליש הכל אסור אע"כ דעת רבינו דאין אסור אלא כמב"ד שהוא שליש לפרש"י וכ"ש חצי צלייתו שהוא כמב"ד להרמב"ם אבל פחות משליש מותר לפי שהוא כחי כנ"ל האמת והנכון דלא כמ"ש הב"י לשם וז"ל ומעתה הא דאמרי וכו' דלרב אלפס מעת שהתחיל להתבשל בין שלא הגיע לכמב"ד בין שהגיע כו'. וא"כ פירוש זה הוא להחמיר באיסור דאורייתא אבל כשכת' רבינו דעת רש"י ור"י כתב כל שהוא כמב"ד מותר להשהות דלשיטה זו לא חיישינין כלל אפילו נתבשל חצי בשולו וכ"ש כשלא נתבשל אלא שליש בשולו וז"ש רבינו דכל שהוא כמב"ד כלומר בין לפירוש רש"י בין לפירוש הרמב"ם מותר להשהותו וכו' בנתבשל פחות משליש בשולו דחשיב הוא כחי דשרי להשהותו כדפרישית וכך כתבתי בביאור בא"ח בלשון קצרה אלא שבי"ד הלשון סתום קצת גם בא"ח כתבתי ליישב הא דכתב רבינו בי"ד בסימן קי"ג דאם בישל ישראל שליש בשולו וסילקה ובא גוי והחזירה דאין בהם משום בישול גוים דכתב להקל כפרש"י כיון דאין איסורו מדאורייתא ולא כתב להחמיר אלא באיסור דם ובאיסור בישול שבת שהם דאורייתא אבל איסור בישול גוים אינו אלא דרבנן נקטינין לקולא וכפרש"י. הקטן יואל בלא"א כמהור"ר שמואל זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |