שו"ת הב"ח החדשות/יז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נ"א אהובי חותני הנה זה שנים הרבה הוריתי הלכה למעשה בשיעור צומת הגידים בעוף עד חצי עצם האמצעי כהוראת הרוק"ח הביאו הגאון רמ"א בסוף ת"ח ולא רציתי להקל לשער רק כרוחב אצבע כהוראת מהרי"ל כי הוא קולא יתירה ובפרט שהרשב"א בתשובה סי' ל"ו החמיר בו וגם עינינו רואות שבאווזא הגידים הם ארוכים הרבה יותר מרוחב אצבע ומכ"ש שיש להחמיר באותן עופות גדולים שקורין וועלשי הינר שלרוב הם גדולים מאוד וכמעט הגידין שבו ארוכים כגידין של בהמה דקה וכמדומה לי שראיתי את מעכ"ת בהיותי מתגורר אצלו שהחמיר ג"כ בזה ולא רצה להקל לשער רק רוחב אצבע ועתה בהיותי בק' פוזנ' בין מלכא למלכא ישבתי בדין עם מוהר"ר בנימין דיין יצ"ו והובא לפניו אווזא והיה משער רק רוחב אצבע ממקום שמתחילין וראייתו מהגהת מהרמא"י בש"ע סי' נ"ו סעיף ט' שכתב וז"ל ומי שאינו בקי לשער ישער כרוחב אצבע בעוף ממקום שמתחיל' ולעולם אין צומת הגידין למעלה מחצי עצם האמצעי עכ"ל ולפי דברי הג"ה זו צריכין אנו לומר שהגאון מהרמא"י זלה"ה משוה בש"ע השני דיעות דהא והא איתא דבעוף גדול אינו יותר מרוחב אצבע ובעוף קטן שאין בעצם האמצעי רק כרוחב אצבע או מעט יותר מרוחב אצבע מ"מ אינו יותר מחצי עצם האמצעי ואזלינין כאן לקולא וכאן לקולא ולכאורה נראה שכן דעתו כי היכי דלא ליפלגו השני דעות. דמהרי"ל מיירי בעוף גדול והרוק"ח בעופות קטנים שאין בעצם האמצעי כרוחב שני אצבעות ואף שמסקנתו בת"ח לשער עד חצי העצם בין לקולא בין לחומרא אנן בתר דבריו שבש"ע פסקינין. אכן ק"ל מנ"ל הא אימא איפכא בפרט בספק דאורייתא כמו שפסק רש"י בצומות הגידים בחולין פרק המקשה ואימא דהרוק"ח מיירי בעוף גדול ומהרי"ל בעוף קטן וכ"ת דזה אי אפשר דהא לפעמים יש עוף קטן שאין בו בעצם האמצעי כרוחב אצבע א"כ ג"כ קשה דהא לפעמים עוף גדול יש לו צומת הגידים יותר מרוחב אצבע וגם ודאי י"ל דמהרי"ל לא מיירי בקטני קטנים רק בקטנים הרגילים בינינו כתרנגולים ותורים ובני יונה. שוב ראיתי בחיבורו של הגאון מהר"ם יפה שכתב הגה זו בשני דיעות והגיה וז"ל שאין צומות הגידים למעלה מחצי עצם האמצעי וי"א שאינם יותר מרוחב אצבע ושאלתי את פי ר' בנימין הנ"ל ואמר שמהר"ם יפה טעה. והנה בק"ק קראקא בלי ספק הדרכי משה יודיע נא מעכ"ת את דרכיו בזה כי לבי נוקף להקל כל כך. וגם זאת אשאל מפי מ"ו הנה מצאתי בחבורו של מהרש"ל בסוף שערי דורא שלו הנדפס בק"ק לובלין בהל' שחיטה הנדפס בסוף הספר וז"ל וצריך רוב הנראה לעינים אפילו בדיעבד ולא רוב במדידה עכ"ל אם יש לנהוג כן כי אדרבה בכל הפוסקים משמע שרוב הנראה לעינים הוא אם נשחט מעט יותר מחצי' ע"י מדידה וכן פסק בש"ע ואיני יודע אם טעות נפל בספרו או מהרש"ל פי' הא דרוב הנראה לעינים כן כאשר קצת מהמונים פירשו כן כאשר שמעתי הרבה פעמים. ותו לא מידי לע"ע ועם היות שיש עמי כמה ענינים שראוים לכתוב למכ"ת לא אטריח את מעכ"ת אם לא שיכתוב לי שישיב על דברי ושלום למר ולתורתו. נאום חתנך דוד ה"ה הלוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |