שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/קלו
< הקודם · הבא > |
שו"ת דברי חיים ב יורה דעה קלו
לאחי הרב הגאון הג' המפורסים חו"פ וכו' מו"ה אביגדור נ"י אבד"ק דיקלא יע"א:
ששאלת בדין קבורת ב' מתים כאחד. דע ידידי אחי שאסור לקבור שני מתים בלא הפסק ו' טפחים בין קבר לקבר. ולהתשב"ץ ז"ל קי"ט ח"ג (ועשה) קבר ע"ג קבר סגי בהפסק ג' טפחים ובדיעבד צריך לפנות הנקבר אחרון. וכ"מ באבל רבתי הביאו הרמב"ן ז"ל ובתה"א. וב"י ז"ל הביאו [בסי' שס"ב] ואין חולק ע"ז. ורק האחרונים ז"ל כ' בזמה"ז דבגולה אנחנו אז בשעת הדחק למאוד שא"א למצוא מקום אחר אפי' אז בודאי צריך לקבור המת השני ג"כ לא זולת כ"כ הגאון ר"ה ז"ל מביאו ב"י [בסי' שס"ג]. והאחרונים מקילים במקום שא"א בקל למצוא מקום אחר כנשמע מדברי זקני הח"ץ ז"ל סי' קט"ו והש"י ח"ג ומפני שאינו מצוי הספר אעתיק לשונו וז"ל השבו"י ח"ב סי' צ"ה ע"ד הרחקת המתים אף שהדין פשוט ומבואר בטיו"ד סי' שס"ב ששיעור הרחקת מתים הוא בין זל"ז ששה טפחים מ"מ פוק חזי מה עמא דבר בכל תפוצות ישראל שקוברים זה־אצל־זה וזה־על־גב־זה אעפ"י שהוא שלא עפ"י הדין נ"ל דנתפשט המנהג כן בגלות לפי שלא ניתן לנו הארץ רחבת ידים לפנינו וכמה השתדלות צריכין בכל המקומות ליתן לנו קצת מקום ודי לעמוד בשלנו במקום מצומצם ודינים אלו לא נאמרו אלא במקום שהארץ רחבת ידים לפנינו וכה"ג כתב הט"ז סי' שס"ד ס"ק ב' וז"ל וכ' רש"ל הא דאין נוהגין האידנא בדין מת מצוה לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות בכל עכ"ל וה"ה בנידון זה מ"מ כיון שישוב זה נתישב מקרוב ועדיין רחבת ידים לפניהם עדיין יכולים לקבור כשיעור הרחקה ודי לצרה שלא תבוא בשעת' שהי' מוכרחים לקבור כמו בכל המקומות עכ"ל והכל משום בזיון המת כמבואר בא"ר הנ"ל וא"כ בנ"ד עפ"י עיקר הדין צריך לפנות המת האחרון בין מהצדדים בין מה שנקבר לאח"כ למעלה אך אם המנהג כן במקומכם מכבר לא נוכל לחלוק על הגדולים שהי' בקהילתכם גאוני עולם ומסתמא נעשה המנהג הזה עפ"י גדולים ואם יתוודע לך שהמנהג כן מאז א"א למיהדר עובדא משום אימת הדין כיון שכבר נקברו בהיתר אך מעתה שיהיה בלע המות לנצח לא יתנהו כן כי יש למצוא מקום לקבור וכן משמע בתשובת השבות יעקב הנ"ל והי' שלום. מנחם אב תרכ"א:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |