שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/צ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה צ

סימן צ

להרב כו' מו"ה משה פרידמאן נ"י רב בקאמינעשט גליל טשערנאוויץ יע"א:

שאלה מקוה שיש בה מעיין הנובע ויש בה ששים סאה ומחזקת המים למטה אבל לא למעלה מפני שהמקוה רחבה מאוד ואף שיש בה מים הרבה אעפי"כ אין מגיע המים זרת למעלה מהטבור וע"כ צריכים לשפוך לתוכה מים שאובים כדי להגביה המים אבל אינה מחזקת המים למעלה רק זוחל לחוץ וניכר הזחילה מבחוץ למרחץ שזוחל מהמקוה רק בתוך המקוה אינה ניכר הזחילה רק זאת ניכר כשממלאין אותה ובערך ששה שעות נשאר המים כבתחילה ובסמוך אצל המקוה ג"כ אינו ניכר מפני שהיא מכוסה בעפר רק רחוק מהמרחץ כמו אמה מפני שבשם השטח הארץ הוא משופע ע"כ אינו מחזיק המים וזוחל דרך שם ונסתפקתי כיון דחשבי' הכל לפי החשבון כדפסק המחבר שם בסי' ר"א ביו"ד ס"כ אם נימא חוזר וניעור ונמצא כשמחמין אותה הרבה פעמים יכול להיות שיהי' רוב שאובים (אי) [או] נימא קמא קמא בטל כו' והכא ע"כ דין זוחלין עליהם אעפ"י שאינה נראה הזחילה להדי' בתוך המקוה מ"מ כיון שניכר ונראה הזחילה להדי' כשנוטלין העפר שמסביב המקוה ולכן נסתפקתי:

תשובה מכתבו הגיעני והנה אין מנהגי להשיב רק לאדם הניכר לי לנאמן רוח כי בעוה"ר שכיחי הרבה מחרחרי ריב ולומדי תורה שלא לשמה רק לקינטור בעוה"ר וכותבים ומזייפים כרצונם להבעיר אש להבה על ת"ח יראי השם וכבר קרה לי כזאת לולי ה' הי' בעזרתי ונמלטתי מן המחלוקת ולכן בדין השו"ב לא אשיב כלל רק אם יכתוב לי הרב המאה"ג אבד"ק סקאלא או איזה רב אחר הידוע לי מאז לנאמן רוח אך בעניני המקוה לדינא ולאיסורא לא אמנע מלהשיב והנה לדעתי מקוה זאת פסולה כי הנה המעין הוא מעיין עומד לא משוך הנקרא בל"א טייך ומקוה עומד אינו מטהר בזוחלין כמבואר במשנה מקואות וכפי' הר"ש ז"ל [פ"ה מ"ג] ולזה הפירוש הסכים הט"ז ביו"ד [סקכ"ב] בכוונת הרמ"א ז"ל סי"א לומר דמטעם זה כ' הרמ"א ז"ל דלא מטהר רק באשבורן ואם כי כתבתי בקונטרס אשר לי להוכיח דהב"י בש"ע לא פסק כהרא"ש ז"ל מדלא הזכיר חילוק זה מ"מ בודאי ח"ו לנו מלעשות מקוה אשר היא פסולה לדעת הר"ש והט"ז ז"ל וגם דעת הראב"ד ז"ל [בס' בעה"נ] בנטל סאה ונתן סאה נמי פסול ברוב מים שאובין ואפי' (הרמב"ם) [רש"י' וסייעתו דמכשירים שם [עי' בב"י] הוא מטעם דשאובים דרבנן אבל זחילה דאורייתא לכ"ע לא בטל כשעורר הרוב וכ"כ התו' בשבת [דס"ה ע"ב] וע"א וגם לדעת הרז"ה ז"ל בהשגות על בעהנ"פ דעתו במעין עומד לפסול שהשאובים נאספים יחד יעו"ש ויותר מזה לדעת מהרי"ט ז"ל [ח"ב סי' י"ח] שפוסק בתשובה שכל מעיינות שלנו אינם כשירים בזוחלין משום שהם רק מי ביצין יעוין בתשובותיו ולא נמצא שיוכשר מקוה כזו רק על ידי איזה תירוצים מראשונים שנאמרו על קו' (דרובא רובא) [דקמא קמא] בטיל ובודאי אין להקל בדאו' ולסמוך אתירוץ כל דהו נגד כל הראשונים ולכן מקוה זו פסולה ולדעתי גם הנשים שטבלו במקוה זו צריכות טבילה שני' ובלבוש כ' דמקואות דידן מטהרין בזוחלין ונראה דפליג על הר"ש ז"ל [הנ"ל] אולם גם ברמב"ן בתשו' המיוחסות סי' רל"א כ' בהדי' דמקואות דידן אין מטהרין בזוחלין ובפרט דיש חשש דרוב שאובין כנ"ל ובכה"ג גם הלבוש מודה דפסול וא"כ לא מבעי' לכתחילה ודאי שאסור לעשות מקוה כזו וכ"כ בהדי' גם בלבוש דלכתחילה צריך לעשות מקוה דלא יהי' אפי' מעט שאובין אך בנ"ד הטעם דחיישי' לרוב שאובין לכ"ע אפי' בדיעבד פסולה ומי לא יחוש לאיסור כרת כזה להקל נגד הר"ש והראב"ד והרמב"ן והרז"ה והט"ז ז"ל לכן לדעתי אפי' בדיעבד צריכים טבילה פעם אחרת נשי שטבלו במקוה כזו ומחמת טרדותי אפסוק ואומר שלום כנפש ידידו דו"ש הק' חיים הלברשטאם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף