שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/נז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה נז

סימן נז

להרב המאה"ג החסיד מו"ה צבי אלימלך אבד"ק בלאזוב יע"א:

שאלה בני עיר שאין להם מקוה ראוי' ורוצים לעשות מקוה אחת הטוב בעיניהם עפ"י דתה"ק ורק שצריך לעקור אילנות העושים פרי אם מותרים בזה:

תשובה הנה הט"ז [בסי' קט"ז] מתיר באם צריך למקומו והנה כן מבואר ברא"ש ז"ל ב"ב אך כדי לבאר שאין שום חשש בזה אבאר הסוגי' התמוה לכאורה מאוד וז"ל הש"ס ב"ב (כ"ו ע"א) רבא בר' חמא הוי לי' הני דיקלי אמיצרא דפרדיסא דרב יוסף הוי אתי ציפורא ויתבי אדיקלא ונחתי בפרדיסא ומפסדי לי' א"ל ז"ל קוץ א"ל והא ארחיקו לי א"ל ה"מ לאילנות אבל לגפנים בעינא טפי והאנן תנן אחד גפנים ואחד כל אילן א"ל ה"מ אילן לאילן גפנים לגפנים אבל אילן לגפנים בעינן טפי א"ל אנא לא קייצנא דא"ר האי דיקלא דטעין קבא אסור למקצייא ואר"ח לא שכיב שכחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמני' מר אי ניחא לי' ליקוץ עכ"ל ושם בתוס' ד"ה אנא לא קייצנא דא"ר כו' וא"ת והא תנן במתני' דקוצץ ונותן דמים וי"ל דאיכא לאוקמי באילן סרק אבל ק' דאמרי' בהחובל גבי הני דיקלי דמכחשי בגופני הוי דקאמר למחר אייתי לי מקורייהו אלמא משום היזק גפנים מותר לקוץ דקלים וי"ל שא"ה שיותר מדאי היו מכחישים בגפנים עד דהוי טעים בהם טעמא דחמרא עכ"ל ולכאורה ק' דאכתי מאי נימא במתני' דאיירי במלא פירות ואפ"ה קוצצין דכן הוא במשנה (שם כ"ד ע"ב) וז"ל מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה אם העיר קדמה קוצץ ואינו נ"ד ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ספק זה קודם וספק זה קודם קוצץ ואינו נותן דמים עכ"ל הרי דאיכא באילני פירי ואפ"ה קוצץ וגם קשה דממ"נ אם איכא איסורא מן התורה ל"ל הא דמיית שכחת ברי וגם ק' היכי עבר ר"ח על קרא דלא תשחית. לכן נ"ל דהנה מבואר מתוך הקרא דלא תשחית דרך השחתה אסור אבל אם דבר זה צריך לו ואצל כל העולם חביב הדבר שעושה באילן העושה פרי כמו עילוי בדמי שרי כמ"ש בב"ק [צ"ב א'] גופני וקני דיקלי וכו'. אבל אם אומר אדם שחביב אצלו יותר דבר שרוצה לעשות בהשחתת אילן לכאורה הו"ל להיות מותר דהא ניהו דאין ניכר העילוי מ"מ לדידי' הוא עילוי ואינו משחית דרך השחתה כי הוא צריך למקומו ולכן מדינא שרי רק גבי שארי השחתת כלים ובגדים יוכל לומר כן כמו קרע שיראין קידושין ל"ב א'] ותבר נכתומא [שבת ק"ה ב'] אבל באילן העושה פירות שייך חשש דשכחת ברי ומש"ה י"ל דר"ח דקצץ דיקולא הוא לאיזה צורך דאז מדינא מותר ורק כיון דלא ניכר העילוי מת שכחת ברי' ולכן רבא אמר לר"י לדידי דע"פ דין לא צריך להרחיק טפי מותר לקצץ עכ"פ לכבודך ול"ש ב"ת אך עכ"פ שייך החשש דשכחת ברי והנה לדבר מצוה בודאי מותר כמ"ש הפרי תואר סי' כ"ח ולכן דבר מצוה דרבים כמו אילן שעומד בתוך העיר שהוא כבוד רבים שרי ואז לק"מ ממתני' דמרחיקין את האילן] ורק ביחיד קשה למה יקצץ ולזה כתבו התוס' דהיו אילני סרק אבל גבי רבים דהוו מצוה לא שייך שום חשש והנה בנ"ד דהוו צורך רבים ניכר בוודאי ל"ש שום איסור ולא סכנה וז"ל הת"ש ז"ל סי' כ"ח ס"ק ל"ו הנה סבר הרב דמחלקין בין אם העוף שוה למכור ביותר מהדינר או לא ואינו כן אלא כמ"ש לעיל דאם האכילה חשיבא בעינו ביותר מהדינר גם שהוא עשיר גדול בההוא ליכא בל תשחית ובכה"ג לא תיקנו אבל מי שהאכילה אין שוה לו כ"כ לזה תיקנו ודומה למ"ש הגמ' חולין דף פ"ד מי שיש לו מאה מנה יקח לפסו כו' ובקידושין דף ח' דאמר לדידי חזית וכעין זה פירש גם הדרישה יעו"ש עכ"ל והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף