שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/נג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה נג

סימן נג

להרב החריף כו' מו"ה אבנר כתבן מו"צ בק"ק בוטשעטשוי במדינת מאלדא יע"א:

מכתבו הגיעני ומ"ש ששמע שאינני חש להשיב לשואל בדבר הלכה אין שמועתו מכוונת כי מעולם לא אמנע מהשיב בדברי תורה ורק אם נראה בדבר שבא למחלוקת או להקניט לאיזה מורה אני מונע מהשיב וגם לפעמים נאבדו הכתבים טרם בוא לידי אבל ז"ז אני משיב לכל השואל בד"ת לפי קוצר כוונתי:

הנה בענין הסיקארייע ידע מעכ"ת כי כן הוא תוכן הענין הגיעני מכתבים מרבנים דמדינתנו אשר רב אחד מפרייסין כתב להזהיר אותם מלשתות ציקארייע כי יודע בבירור שמערבים בתוכו ד"א והנה בתוך הימים נמצא בסיקארייע הנקנה בחנות חתיכה ד"א ואז הומה הקרי' ושלחו אלי מה לעשות בזה וכתבתי לרב אחד מפורסם לגדול וירא השם והוא דר במקום הפאבריקין והשיב לי שנודע להם בבירור שמערבין בו ד"א או שומן של נבילה רק שבטל והאריך קצת בפלפול ומסיק שלדעתו נכון לחוש בעל נפש לעצמו ולא לאסור כן הוא תוכן המעשה:

והנה עתה לפ"ז כל הפלפולים למותר דבודאי נאמנים הנך אנשים רבנים יראי השם נגד פאבריקאנטען אשר המה אינם מחזיקי הדת כלל כידוע וגם ההיתר שבסי' קי"ד ביו"ד שעכו"ם אחד שאינו מערב מציל כי הלא בכאן בודאי מערבים אותן הפבריקאנטען אשר מהם באה הציקארייע למדינתנו ואם יש פאבריק שאינו מערב אינו ידוע לנו כלל ואדרבה לפי דרך הידוע בפאבריקן כל אנשי המדינה בסגנון אחד עושים וא"כ בודאי זה עקשות לומר דמסתמא יש אחד שאינו מערב דאיפכא הוא כיון דחזינן דכן הוא דרך האומנות לעשותו בשומן נבילה מסתמא כולם עושים כן ולפי אשר נתוודע לי עפ"י קאנטעס מסוחרים שכותב ומסמן כל מין ומין מה טובו ואופן עשייתו ודמי מחירו שמה מבואר כמעט בכמה קאנטעס בשומן ד"א דמי מחירו כך בשומן של מין אחר מחירו סך פ' לכן הנראה, שכן דרך כל הפאבריקן עכשיו כי עתה נולד בכל יום חדשות בעניני האומנות וכולם עושים בדרך אחד כי דרך אומנתו הוא בכך וגם בלא"ה אפילו אם הי' ידוע שרוב אינם מערבים מ"מ אסור ליקח בביתם. והנה המוכר אינו מביא הציקארייע לבית הקונה רק כשהקונה כותב ומבקש ממנו שישלח לו כך וכך ככר ציקארייע שולח לו מביתו ובההוא גווני הוא כלקח מן הקבוע ממש דמה לי שלקח ביד או שמצוה ליתן לו מן הקבוע ולא יחלוק ע"ז זולת חסר דעת ולכן לדעתי הדבר פשוט לאסור הציקארייע במדינתנו ובפרט במדינתנו שהסוחרים יודעים שלוקחים מהפבריקן שעליהם העידו שמערבין שומן של איסור ואין לפלפל רק במדינות רחוקות שהמה לוקחים מהסוחרים דמדינתנו וי"ל שלהם מיקרי פירש אך עדיין גם בזה י"ל כיון שכבר שם איסור עליהם ביד ישראל המוכר שלקח מן הקבוע אסור ליקח ממנו אך כבר אמרתי דלפי הנראה שכולם מערבין הבאים ממדינת פרייסין ופיהם והסמוכים להם ולכן אין היתר רק מצד הביטול וגם ע"ז יש לפקפק הרבה דנראה שאינו מתערב כלח בלח ורק שנתפטם בשומן והרבה פעמים נשאר באיזה מקום השומן הרבה ואין בו כדי לבטלו וכמ"ש המעשה שנמצא ד"א בעין בציקארייע אך עכ"ז לא אסרתי מעולם ורק בביתי מנעתי השתי' והשואל ממני אני אומר לו עפ"י הדין אין בידינו לאסור ורק בע"נ יחוש לעצמו וכן ראוי לעשות:

עוד זאת ידע כי אולי יבואו מאיזה רבני אשכנז היתרים על ציקאריע אין להעמיד יסוד כי עדותם עדות צריך וד"ל. דברי כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף