שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה ה

סימן ה

לבני ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי בו"ק חו"פ פ"ה כו' כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא ג"י אבד"ק שינאווע יע"א:

בנידון שאלתך על השו"ב שמרננים עליו אם יכולים לסלקו מחמת שהתנו עמו שרק באם יקבלו ש"ץ ושו"ב ידחו אותו ולע"ע לא קבלו לש"ץ ושו"ב ואינם יכולים להעבירו תוך זמנו וחלקת דזה לא מיקרי תוך זמנו הואיל ובידיהם לקבל ש"ץ ושו"ב ולהדחות את הנחשד הנ"ל ויפה כוונת בדבריך הנראה ממה שכתבת בזה ויש מקום להביא ראיות להחזיק זה אולם לדידי פשיטא טובא דיכולין להעביר שו"ב כזה שנחשד ע"י קלא דל"פ אפי' ת"ז ממש והבאתי ראי' לזה בתשו' שהארכתי [ע' בח"א ח"ד סי' ד'] ומחמת אריכות דברי שם לא העתקתי רק בקצרה ראי' מהא דאל ישא דומה וכהן חושש לה מד"ת ומובא בש"ע אהע"ז סי' ד'] הגם דהב"ח ז"ל וח"מ וב"ש ז"ל חלקו בין יצא [עלי'] שם מזנה להכל מרננים אחרי' בתשובה שם בארתי דהדבר פשוט והנראה דלכתחילה ודאי אין מוסרין עדות או שחיטה לאיש הנחשד וכמו שקיי"ל בח"מ וכמו שמרע רבא שטרא אפומי דבת ר"ח שלא אמרה רק חשודה היא והטעם מבואר בפ"י בכתובות דהוי כדין מרומה וא"כ בודאי לכתחילה אין מוסרין לאיש כזה לשחוט וגם מצוה להוציא אשה כזו בקלא דל"פ רק שאין כופין לבעל ובזה יתישבו הסוגיות דגיטין וסוטה והרבה הארכתי והמשכיל המעיין יראה בקצרה דדבר זה אמת דלנחשד כזה לא מסרינן לכתחילה לשחוט ומה (שהרלב"ח) שהראב"ח] ז"ל בתשובה [בסי' מ"ב הובא במ"א בקצרה סי' נ"ג סק"ז] דחה משום שאשה רשות ביד בעל להוציאה אבל ש"ץ או שו"ב לא יכולין להעבירו ת"ז אחרי העיון דבריו צ"ע בזה כיון דכ' הה"מ וכן האחרונים שם דכהן חושש מד"ת אלמא מצוה דאורייתא לחוש לקולא דל"פ והוא עצמו גרם לזה ע"י מעשיו מכוערים למה לא נוכל לסלקו ת"ז הלא מבואר בש"ע ח"מ תכ"א גבי משרת שיצא עליו קול חשד גניבה שיכול לסלקו אפי' ת"ז והוא מהמרדכי ז"ל וא"כ משום חשד איסור נבילות לא נוכל להעבירו ת"ז וכ"כ בהדי' בתשו' (מהרלב"ח) מהראב"ח] ז"ל מביאו בתשו' בגדי כהונה סי' ד' בא"ח וז"ל ומ"מ כפי הנחת שאלה זו והמדה שהביאו לחזן הוי פגם הקהל ג"כ להיות שלוחים איש כזה ויותר יש לחוש לפגמם ולנפשם ולכבוד עצמם מלחוש לכבוד אחרים ולפגמם עכ"ל (מהרלב"ח) (מהראב"ח] והבג"כ בעצמו מסיים וז"ל ע"כ מי שאינו רוצה בו וחוששין מלאכול מזבחו תע"ב וגם שלא יתפלל בר"ה ויו"כ ולא יהי' שוחט דמתא אף שלא יצא מחזקת כשרותו לפוסלו מ"מ ראוי לכ"א לחוש לעצמו מחשש ס' וכנ"ל עכ"ל הבג"כ הרי דכולם מסכימים שמותר להעביר שו"ב כזה אפי' ת"ז וז"ב ונכון הגם שי"ל דבחשוד על העריות אינו חשוד על השחיטה הלא אנן מחמרינן כדברי הרמב"ם ז"ל דאפי' חשוד על הגניבה בודק סכין ונותן לו ומכ"ש הבודק דידוע לכל כמה חומרות שאנו מחמירין מצד חומרא ובודאי איסור ערוה חמיר טפי והחשוד על החמור חשוד על הקל ובודאי לכ"ע בדיקת נואף אסור בלא עע"ג משום שחשוד על איסור ערוה חשוד לעבור על החומרות ומנהגינו שאנו מחמירין והאיך ניתן לו לאיש כזה לבדוק ולכן בודאי מעבירין אותו אפי' בישובים זולת מי שירצה לסכן נפשו לא כפינן לי' כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף