שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה ג

סימן ג

שוי"ר לכבוד ידידי מחו' הרב וכו' המאה"ג בו"ק חו"פ בנש"ק מו"ה משולם יצחק נ"י אבד"ק טאלמאטש יע"א:

בנידון אשר שאל בהשו"ב שלפעמים ידיו מרפפות ורותתות ורק אעפי"כ אמרו מומחין שהוא שוחט באומנות רב והוא ירא ה' נכבד למאוד ודרש מעכ"ת אם כשר לשו"ב אם להעבירו הנה באמת בלחם הפנים (סי' א' סקל"ה] מבואר לאיסור בשם מהרא"ש וסמ"ג ואם כי הנב"י ז"ל [מה"ת סי' א'] נתן בקולו עליו במחכ"ת הרבה לדבר נגד כבוד זקן ונשוא פנים וגדולי מחברים הגאונים מביאין דבריו בכבוד ועיין בשמ"ח ות"ש ואם כי ט"ס יש בזה בדבריו במ"ש מהסמ"ג בשם מהרא"ש אך באמת לא נחשד ח"ו לשקר עדותו במה שמ"כ ואם כי הגאון נוב"י בגודל בקיאתו לא מצא זה ובאמת גם אנכי חפשתי למצוא מקום המ"כ שהביא בלה"פ ולא מצאתי אולם לא ראינו אינו ראי' ומסתמא כתוב באיזה קונטרס בשם הסמ"ג כן ואולם גם הנב"י הסכים להעביר השו"ב שמרתת בידו וכן הדבר שגור בפי כל עדת ישראל השו"ב המרתת בידו פסול לשחוט וזכור הייתי בעודני טלי' שהי' מנסין השו"ב אם אינו מרתת בידו ע"י צלוחית מים ומעולם לא שמעתי להכשיר שו"ב שמרתת בידיו ומה שהביאו ראי' מכהן שמרתת שאינו פסול רק משום מום ולא משום ד"א אתפלא מאוד וכי מה ענין שחיטה לעבודה אטו שחיטה עבודה היא ודלמא באמת פסול המרתת לשחוט ורק לעבודה כשר ואינו פסול רק משום מום אבל בשחיטה חיישי' במרתת לשהי' ודרסה ולא גרע משיכור שאברים כבדים עליו אסור לכתחילה לשחוט לרוב הפוסקים האחרונים והנה אם אינו מרתת תמיד י"ל דכה"ג כשר לשחיטה הגם דלגבי מום בכהן י"ל דאם מחמת זקנה ידיו מרתתן אפי' בשעה שאינו מרתת פסול לעבודה דהוי בע"מ אכן נראה מהדמש"א ז"ל בחולין שכ' בפ"א וז"ל בסי' כ"ט אות ג' וז"ל הרמב"ם בפ"ז מה' ביאת מקדש ועוד יש בכהנים ג' מומין אחרים ואלו הן הזקן שהגיע להיות רותת ורועד כשהוא עומד החולה כשהוא רועד מפני חליו וכשלון כחו כו' עכ"ל ודין החולה יצא לו ממה שאכתוב בסמוך בס"ד ולעיל בפ"ד מה' כלי המקדש כ' הי' כהן זקן או חולה שיכול לעבוד ע"י הדחק נותן קרבנו לכל כהן שירני כי א"כ משמע דברותת איירי שאינו יוכל לעבוד אפי' ע"י הדחק מש"ה פסול במום קבוע בו עכ"ל הנה נראה מזה דאם יוכל לעשות עבודה בשעה שאינו מרתת כשר ומש"ה מקרי ראוי לעבודה אך לא ידעתי מי הכריחו לזה הלא י"ל שם בב"ק והר"מ ז"ל בה' כלי המקדש איירי בזקן וחולה שאינו מרתת ואינו בעל מום ולכן אם יכול לעבוד עבודה מדוחק מקרי ראוי אבל במרתת דמקרי בע"מ פסול לעבודה אפי' בשעה שאינו מרתת אך כל זה בכהן אבל בשו"ב בודאי אם מוצא שעה שהוא ככל אדם אינו מרתת בודאי כשר לשחוט לכתחילה ולכן לדינא אם השו"ב ירא ה' מרבים ואומן נכון להזהירו היטב שישגיח על עצמו ולא ישחוט בשעה שידיו מרתתין אבל בכל היום שאין ידיו מרתתין כאשר כתב מעכ"ת יוכל לשחוט אך כ"ז הכל לפי ראות עיני הדיין וד"ל ובאמת אגיד ולא אכחד כי לא ידעתי איך להעיז פנים נגד הלח"פ ובל"י ונו"ב אשר המה אוסרים שו"ב המרתת הכי יש בידינו הפעוטים להכריח נגדם אפי' אם המה התירים ואנו אוסרים כ"ש איפכא ואין זה רק רמות רוחא דנקיטנא וכללו של דבר בדבר המפורש בגדולי ישראל אשר לפנינו אין לעשות מזה שאלה לפני המכונים בשם גדולי דורינו וד"ל אח"ז ראיתי בש"ע של התניא מביא דברי הבל"י ג"כ ומי לנו גדול באחרונים ממנו ולכן יראה נא על מי לסמוך יותר אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף