שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/סז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב חושן משפט סז

סימן סז

שוי"ר לידידי ש"ב הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם כש"ת מו"ה יהושע נ"י האבד"ק קארטשין יע"א:

בדבר החזקות של הלאנקעס אשר הי' חזקה לראובן זה עשרים שנים ושמעון השיג גבולו מחמת שאומר שמעון שראובן הנ"ל מסרו זה איזה שנים שהשיג גבול של שר העיר וגם שלא לבנות בית עץ רק של אבנים זה תורף השאלה:

והנה מקודם אודיע למעכ"ת שחקרתי בענין החזקות שבמדינתנו דהנה עפ"י הדין אינו רק מערופיא ולשיטת הרש"ל ז"ל [בתשו' סי' ל"ו] אין איסור כלל והמ"ב [סי' כ"ז] ג"כ לדעתו אין מוציאין מיד המשיג גבול וא"כ בודאי אין בתקנות שבמדינתנו מטעם הדין רק מטעם תקנות שתקנו אבותינו הקדושים והנה גם זאת צריך לידע דתקנה מתקנה לא ילפינן כדאמרי' בש"ס ב"ב [דקל"א] דלאו כל התקנות שוות ולכן לא יפה עושים הדיינים שתופסים דברי כנה"ג לראי' למדינתנו ובכה"ג גופא מבואר כמה תקנות סותרות זו לזו אך ידוע דהוא קיבץ כל תקנות מכל תפוצות ישראל אבל נהרא נהרא ופשטי' לא לילף תקנה מתקנה והנה תקנת מדינתנו מד' ארצות גם זה אינו שוה בכל המדינות דיש מקומות שדנין חזקה בג' שנים ויש מקומות שדנין שצריך להחזיר המקומות שהשיג גבולו עם ההוספה שנתן ובמקומינו פה אין המנהג כן מקדם רק שצריך להחזיר החזקה לא ההוספה ושנה אחת לבד הוי חזקה וכמה שינויים כאשר שמעתי בזו אך זאת כל מקום שלטון ארבע ארצות שאין להשיג גבול וצריך להחזיר המקומו' לבעליו הראשונים והנה אחר הקדמה הזאת הנה בודאי אין ספק שמחויב שמעון להחזיר לראובן הלאנקעס ומה שטען שמעון שמסרו על שלקח קרקע של השר לא ידעתי אם יש בזה דין מסור הלא לרוב הפוסקים גם גזל עכו"ם דאורייתא [ע' ש"ך ח"מ ר"ס שמ"ח ור"ס שנ"ט] נהי דקרקע אינה נגזלת מ"מ עובר המשיג גבול על איסור גזל שיושב בקרקע נגזלת וגם יוכל לבוא הדבר לפעמים לידי איסור גדול וכעין שפי' רש"י [ב"מ מ"ח] גבי אם דמים קונה שנ"מ אם קידש בהם אשה ה"נ כיון שקרקע אינה נגזלת יכול לבא לידי איסור כה"ג אם יקדש (בע"מ) [באותו קרקע] וכה"ג כמה חילוקי' ולכן אם האמת כן לא ידעתי אם נדון בזה דין מסור וגם על מה שמסרו שיבנה בית חומה נהי שבזה יש דין מסור אך להוציא ממון לא ידעתי דה"ל לבנות בית חומה ומי יודע אם הי' לו איזה היזק אם הי' בונה בית חומה וקשה בעיני להוציא עי"ז מעות אך ודאי שמקרי מסור ופסול לעדות אך להוציא ממון קשה בעיני אך אתם שפסקתם קבלה מסתמא עשיתם כפי הנראה לב"ד אך שיוכל עי"ז לתפוס חזקתו זה לא יעלה ע"ד אדם וצריך תיכף להחזיר החזקה אך עדיין יש באמת לומר כיון דאין נותנין זמן לשבועה ולקבלה יקבל תיכף בח' וזה לא מקרי תפיסה כלל כאשר האריך רומכ"ת דבאמת אינו מטעם תפיסה רק דיוכל לעקל מלקיים פסקו עד שיקיים זה פסקו אך באמת אם יעיז ראובן שלא ירצה לקבל בודאי אינו רשאי שמעון להשיג גבולו וצריך להחזיר לו החזקה שגזל ממנו לכל הדיעות כיון דאינו רק ספק ולא עביד אינש דינא לנפשי' רק בדבר המבורר כמבואר בסמ"ע סי' ד' ולא יחלוק ע"ז רק המעקש. וגם שבא בשאלתו עוד ששמעון טוען שיש לו שותף לוי שללוי יש שני חלקים ולוי טוען שראובן השיג גבול במה שהוסיף על שכירת ביתו הנה כבר הודעתי' שבזה יש תקנות משונות ובכאן אין דנין רק להחזיר המקום לא ההוספה מכמה שנים מאז ומקדם ואם אולי במקומכם התקנה להחזיר ההוספה ויפה פסקתם שבועה לראובן ע"ז אך בודאי [א"א] לתפוס מכח זה ולשכור הלאנקעס שהוחזק ראובן עתה ולכן הדין בבירור ששמעון צריך ליתן קונטראקטין שמשכיר הלאנקעס לראובן ואין לנו ללוי ולטענותיו ולוי אסור לעשות איזה ערעור בזה אך מחייבים תיכף לראובן לישבע ולקבל בח' ואם יאמר (שא"י) [שא"ר] ינהגו עמו כמבואר בש"ע [סי' פ"ז] וד"ל אך אין לתפוס החזקה ודבר זה ברור כי אם לא נימא כן בטלה כל דיני חזקות שאין לך אדם (שעשה) [שלא יעשה] תביעה בדבר מה ומי שיש בו ריח תורה לא יכחיש זה וכי מותר לגנוב אצל מי שגנב ממנו הלא שניהם גנבים מיקרי ועוברים על לאו והב"ד כופין להחזיר לכ"א שלו וכמאמרם ז"ל [ברכות ה'] בתר גנבא גנוב כו' ואם ח"ו יותר לומר כן אין לך שום חזקה של אוראנדי ושל שום דבר בעולם כי כל בלעיל יאמר זה האוראנדאר השיג גבולי בכור חטים שקניתי אצל ערל והייתי קרוב למקח והי' רשע וכדומה. ותמהני על דיין א' שאינו רוצה לחתום עצמו. והנה שמעתי ממוכ"ז ר' וועלא שטעמו מפני איזה השגת גבול שעשה לו ר' וועלא אך ר' וועלא הראה לי פס"ד שיש לו מבד"צ ע"ז ורוצה לקיים הפסק ולכן לדעתי לא טוב עשה הדיין הזה ויצא מדרך המבואר בש"ע בה"ד וכ"ז שלא אדע טענתו לא אפסוק עליו הדין אך באם אדע טענתו אשיב אי"ה כדת תוה"ק בלא נטי'. ואת שמעון ולוי הנקראים בשמם ר' אלעזר ור' יואל יודיע משמי שיקבלו כפי אשר יצא הפסק מהרב המאה"ג ולהחזיר עכ"פ החזקה בלא שום טו"מ כדי שלא יפרצו גדר תקנת החזקות ולמה יגוזו וימרטו כו' טוב לקבל דברי א' חיים וטוב השלום. וכללו של דבר שר' וועלא צריך לקבל ולישבע תיכף ואם לא ירצה יתנהגו עמו כדין מי שא"ר לישבע כמבואר בש"ע אבל הלאנקעס יחזירו לו תיכף בלא שום טו"מ והי' שלום כנפש דבש"ת בלונ"ח אלול תרכ"א הק' חיים הלברשטאם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף