שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/סד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב חושן משפט סד

סימן סד

ראיתי התקנה מאנשי ק"ק ברעזיב אשר עשו שלא להשיג גבול שוכרי האוראנדי והצאפאווא ע"ע הי' התקנות כנהוג ועתה קמו איזה מערערים ולזה באתי להשיב שאין בדברי המערער ממש והתקנה בתוקפו וכבר ראיתי פסק מהרב הג' דק' סאניק שכתב כן הגם שפקפק מחמת דברי הפוסקים דלא יוכלו קהל לתקן במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי ורצה לחלק בדבר והחילוק שחילק יש להקשות עליו מכמה תשובות שפסקו בהדיא שאין בשום אופן כח לקהל לתקן בעניני דממונא ופלוגתתם תלי' שלא יוכלו ב"ד להפקיר ממונא רק כר"א ור"א [גיטין דל"ו] ולא ב"ד דעלמא ותלי' זו בסוגי' [ב"ב ד"ט] דהני טבחי דאתנו אהדדי יעוין בדבריהם [עי' בסמ"ע סי' ב' סקי"א] ולכן בודאי לפי אותן הפוסקים אין שום חילוק דלא יוכלו לתקן במידי דאיכא פסידא לאחריני אך באמת קיי"ל בכה"ג בכל מקומות ישראל דלא כאותן הפוסקים רק כל קהל בישראל יכולים לתקן לטובת קהלם אפי' במידי דאיכא פסידא לאחריני וכ"כ והעיד הב"ח ז"ל בתשובה ס"ג דכן המנהג וגם חותני הגאון ז"ל כתב כן להלכה למעשה וצא וראה האיך נוהגין בכל תפוצות ישראל לשכור המלח או נרות או שמרים וכיוצא אפי' מוחים בדבר ולכן תקנה שעשו כדין נעשה. ותו נ"ל דבנ"ד כ"ע מודים דהנה מבואר בתשו' ב"ח הנ"ל דלענין אוראנדי שהיא פרנסת בני העיר רבים קודמים מיחיד אפי' המחזיק אותו מאז ולפ"ז החזקה מהאוראנדי של קהל ובודאי נראה שאם הקהל אין דעתם להחזיקם הם בעצמם יכולים להשכיר או למכור חזקתם לאחר כמבואר שם בתשו' הנ"ל וא"כ בדבר זה הוי כל הקהל שותפים כידוע דדבר של בני הקהל כולם שותפין וא"כ יכולין בני העיר למכור חלקם ואין היחיד יכול לעכב כיון שהרבים יפסדו ע"י מחאתו כי הם אינם יכולין להחזיק האוראנדי או הטשאפאוות יכולים למכור חזקתם לאחר ואחד מבני העיר המעכב מכח חלקו יכולים בני העיר ליתן לו חלקו בע"כ היינו שווי' ולא יפסידו הם כי בני העיר המה רבים ולא יוכל היחיד להפסידם ורק דמים צריך ליתן [לו] כפי שווי' של אותו החלק שלו וכמבואר [במשנה ב"ב כ"ד ב'] גבי אילן קוצצין ונותן דמיו ולכן גם כאן כדי שלא יפסידו אותם בהאוראנדי יכולים למכור ואח"כ יתבע מהם חלקו והנה בנ"ד שנתנו במתנה לאיש אחד הוי כמכירה כמבואר במגילה [דכ"ו] גבי ביהכנ"ס ולא יכול היחיד לבטל המכירה או המתנה ולא יוכל רק לתבוע חלקו מהקהל וע"ז בודאי יכולים בני הקהל לומר כי המתנה הי' עבור טובת הכלל וחייב גם אתה לתת חלקך לטובת הכלל וזה ודאי יכלו בני העיר להשית עליו ליתן חלקו כפי ערך שארי בני העיר וע"ז לא פליג אדם דבני עיר כופין זא"ז לצורך תקנת בני עיר וא"כ פטורין הקהל מלשלם לו חלקו מהצאפאווא והאוראנדי ונמצא ממילא התקנה אינה להפסיד להאי דאדרבה הוא אינו רשאי להפסיד בני עיר מלמכור חלקם ורק שבני העיר צריכים לשלם חלקו וזה הוא תביעה עם בני העיר אבל הלוקח או מקבל מתנה כדין הוא וליכא פסידא להאי כלל וחלקו יתבע מהקהל וכבר כתבתי דהקהל פטורים ממנו משום שגם הוא צריך ליתן לצורך תקנת העיר כפדיון שבוים או בק"ח וכיוצא וזה ברור לכן התקנה בתקפו אך כ"ז עפ"י דתה"ק אולם ידוע לכן אין לסור מכפי שיורשה משרי המדינה והי' שלום ירח מנחם תרכ"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף