שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/לג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png לג

סימן לג

רב שלום וברכה למחו' ש"ב הרב המאה"ג החסיד המפורסם בו"ק חו"פ בש"ק מו"ה יחיאל נ"י האבד"ק קאלבסוב.

הגיעני מכתבו היקר מאז כי ת"ל הונח לו מעט מחליו ונתתי שבח להש"י וית' על העבר ואבקש על התמדת בריאתו לעולם כמקדם ויחדש ימי עלומיו בנחת וכל טוב אולם לא ניתן הפנאי להשיבו כי כעת מוטרד אני מאד ובריאתי אין אתי כימי נעורי ולכן לא יכולתי להשיבו. והנה עתה באתי להשיבו בעיקר השאלה של השוכר בית מאשה חמסנית. הנה באמת לכאורה הי' מקום לחייב דהא חסרה מה בבית וכה"ג חייב אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא [כמבואר בשס"ג ס"ד] וא"ל דזה לא מקרי חסרה דהא אם עכו"ם היו דרים גם המה יחסרהו אך באמת אין זה סברא דכל הטעם שהיו עכו"ם דרים בה הוא רק דמקרי לא חסר מדירת הבית והוי לא קיימא לאגרא דבלא"ה היו עכו"ם דרים בה אבל מה שמחסר מגוף הבית אטו אם אחד גנב דבר שגם בלתו הי' נגנב הוא פטור דמ"מ הוא גזלו וקיי"ל (באנטורי) [באוונכרי] דגזלי ארעתא דישראל ומקרי גזלן אפילו אם גם זולתו הי' העכו"ם גוזלו ובחי' בארתי כעין זה לתרץ קו' השער אפרים שם אך עכ"פ ודאי גזלן מקרי ולכן בחסר מן הבית שוב מגלגלין עליו הכל (והמרדכי [מובא ברמ"א שם ס"י] איירי בלא חסרו) אך גם בזה עדיין הרבה דיעות אם מגלגלין עליו הכל וקשה להוציא מעות. שוב לא ידעתי וכי בשביל שלא ירדה לדין ישראל מקרי גזלנות בודאי הלא יוכל להיות שעפ"י דתה"ק הדין עמה מי יודע מה טענות יש לה כי אולי כל הבית משועבד לה והגם כי לפי הנראה שבגזל מחזקת מ"מ קשה להוציא מן הקונה או השוכר ממנה. אך כ"ז עד עתה אבל מכאן ואילך מוטל על הב"ד להתרות בשוכרים ובכל העדה ששום אדם לא ישכור ממנה ותיכף אחר הזמן שנותנים לשוכר בית כמבואר בש"ע [שי"ב] מחויב הדר שם לצאת ואם ישכירו לעכו"ם יד ישראל לא תהא בו:

ובנדון הס"ת שנגנב אין שום חטא לשום אדם ובפרט כי לפי הנראה אשר ח"ו לא הי' הבזיון כ"כ ואלה האנשים המוצאים אותה למה יהיו הם חייבים דבר ועל הגבאי שפשע ולא סגר שערי בהכ"נ עליו מוטל להתענות איזה ימים או לפדות בממון כפי ערכו את כ"ז ראיתי להודיע לפי מיעוט שכלי וד' ינחני בדרך אמת וישלח עזרו מקודש לכ"ת וישוב לאיתנו ואודות הס"ת אשר כתבה החמסנית עפ"י דין מותר דכבר קנתה בשינוי ויאוש אך לענין הברכה יש לכאורה להחמיר כמבואר במג"א [סי' תרמ"ט] מ"מ י"ל דזה הי' ממה שמגיע לכתובתה דחזקה דלא שביק היתרא וכמבואר באה"ע הל' כתובות ויש לעיין בזה גבי אין (לוקחין) [פורעין] מתיבת המוכסין [ב"ק קי"ג] אך לענין ספק ברכות ובדרבנן יש להקל כנלע"ד. אך ראוי להחמיר שלא לקרות בס"ת שלה כדי שלא יוסיפו בני עולה לעשות כזה ויטילו עוד מום בקדשים לאמר כי המה מקדישים קדש כנלע"ד והי' שלום וביתו שלום כנפש ידידו ש"ב ומחו':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף