שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב חושן משפט ח

סימן ח

לידידי הרבני המופלג השנון הישיש כש"ת מו"ה יוסף שמואל נ"י בק' פרעמיסלא:

שאלתו הגיעני בענין אם מותר להניח לישבע לבע"ד שיודע בו שמשקר ורש"י ז"ל [שבועות דל"ט ע"ב] וכן התוס' [שם מ"ז ע"ב] כתבו דהשבועה חל על שניהם פירושו שעל שניהם חל עונש השבועה אפילו אם הוא משביעו באמת ונראה כיון שחבירו בא ע"י לידי ש"ש גם על המשביע חל העונש ומעכ"ת פקפק בטעם הדבר דמה יעשה זה המשביע שחבירו בא עליו במרמה ורוצה לגוזלו ומה שפירש"י ז"ל [שם] שהי' לו לעסוק עם איש אמונים זה לא נמצא לחן בעיניו דמה יעשה באם נתקלקל זה אח"ז במעשיו וגם אדם יראה לעינים. והנה באמת לפי מה שמבואר בדרישה סי' פ"ז הטעם כיון שרואה שחבירו עומד במרדו ורוצה לישבע לא הי' לו להשביעו יעי"ש בדבריו והנראה שם מדבריו דגם טרם הליכתו לביהכ"נ לישבע חל עליו עונש השבועה דכן פירשו שם [דברי] הטור והש"ע סורו וגו' מעל האנשים הרשעים שקורין שניהם רשעים גם קודם שמתחיל חבירו לישבע ורק כיון שרואה שחבירו מתעקש בדבר ה"ל לפשר או לפוטרו בלא שבועה אך באמת היכי שהוא גורם להשבועה ודאי אפילו לפי' ר"ח [מובא בב"י פ"ז מחו' ל'] חל עליו עונש השבועה כמבואר בריטב"א שבועות גבי אם היפך על שכנגדו והוא יודע שחבירו כיחש לכ"ע עונש השבועה חל על שניהם אולם זה ודאי רק עונש קל דאל"כ למה גזרה תוה"ק שבועה ומי שממונו חביב עליו מעונש קל יקוב ביניהם הדין. וראיתי באיזה תשובה שמקשה והא המשביע עובר על לפני עור ותירץ דקודם שנשבע אוקמי אחזקה דמסתמא לא ישבע ולאחר שעובר ונשבע מה יעשה המשביע אמנם כ"ז לענין לאו דלפני עור אך לענין עונש קל ודאי דחל על שניהם כדברי רש"י ותוס' והטור וש"ע ז"ל שפסקו כן. אך נ"ל דהאידנא דאין [שבועה] בשם אין עונש כ"כ אך בחרם ודאי מותר להחרים על חבירו. דהנה איתא במ"ק [י"ז] שר"ל נידה לההוא גברא דשקל תמרי עמד וא"ל נהי דממון נתחייבתי לך נידוי מי נתחייבתי לך [ע"ש בתו' ד"ה נידוי דמשמע דאם הי' גזל שפיר דהי' מנדה אותו ול"א דה"ל למחול לו] אלמא דאם באמת הדין וחיוב לנדותו אין להמנדה עון וז"ב לפע"ד והי' שלום כדברי ידידו דוש"ת בלונ"ח ג' ב' אדר תרכ"א לפ"ק הק':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף