שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/א
|
|
שו"ת דברי חיים
ב חושן משפט א
לידידי הרב המאה"ג החריף ובקי כש"ת מו"ה יעקל נ"י מגארליץ ולהרב המאה"ג מו"ה חיים נ"י:
שאלתם אם התובע שתבע משותפו מעות ושותפו טוען שנפסד עוד יותר ואדרבא הוא מחויב לשלם לו להפסד וכשראה התובע שעפ"י דתה"ק לא יזכה הלך לערכאות וחברו הוציא עליו הוצאות וכשראה שאינו זוכה בערכאות חזר לב"ד לפסוק לו כדתה"ק וחבירו משיב לו שישלם לו הוצאות בודאי הדין עמו שצריך לשלם מקודם היזיקו כדין הידוע ואח"כ יזקק להשיב על טענתו [ע' סי' כ"ו ס"א] ומה שחבירו טוען שיש [לו כנגדו כדי הפסדו] בידו הנה אם כבר נפסק הדין שפטור מחבירו בשבועה א"כ איך בשבועה יוכל לפטרו מתשלומי ממון שנתחייב כבר כי קיי"ל דלאחר שנפסק הדין קם דינא ואפילו אם עדיין לא נפסק לא יוכל לתפוס בעדים ולומר שינכה זה על דמיו שנתן לשותפות ואח"כ לא יהא חבירו נאמן בשבועה ליקח מביתו דמעולם לא שמענו ששותף שהפסיד עם חבירו בתוך השותפות יוכל לתפוס בעדים ולומר זה ינוכה ממה שלקחת לשותפות ושוב לא תהא נאמן בשבועה לא מוזכר זה בשום ספר וח"ו לא יעלה זאת על דעת אדם ובפרט שהזיקו בבירור אינו נזקק להזדקק עמו עד שישלם לו הסרבן מקודם וזה ברור וא"צ עיון כלל:
שוב הקשה אדברי רש"י ז"ל חולין [ע"ה] שפי' הטעם דבן פקועה שבא על בהמה שאין לו תקנה משום שסימן אחד כשחוט והוי שיהוי בין סימן לסימן והקשה מעכ"ת דהא חזינן בחצי קנה פגום דמותר אם ברי לו שלא נגע בוושט משום דלא נטרפה וכשר בשחט עוד משהו דהוי כרוב וא"כ כאן בב"פ דלא הוי (רק) טריפה [דהא אין בו שום טריפות בעצם וע' בב"ח סי' י"ד ואפי' לט"ז וש"ך שם דפליגי וס"ל דשם טריפות עליו לענין חלבה הוא רק דהוא טריפה משום דל"מ בו שחיטה משום שהי' אבל על עיקר האי' למה יהי' שהי' שפיר קשה דלא טריפה הוא בעצם עכ"ה] למה יהי' השיהוי טריפה והנה בחפזי לא ידעתי מי הגיד לו זה דטעם השהי' הוא משום שנטרף במשהו הראשון אבל בב"פ דאינו טריפה שהי' כשר הא רש"י ז"ל ס"ל דשהי' במיעוט בתרא טריפה דאז לא שייך שום טריפות ורק הל"מ דשהי' טריפה כן ה"נ שהי' טריפה ומה שהקשה דא"כ בחצי קנה פגום נמי למה כשר הא עכ"פ הוי שהי' בשחיטה זה ליתא דחצי קנה פגום לא הוי כשחיטה כלל כיון דכשר וחי' לא הוי שחיטה ואינו נכנס בגדר שהי' לשיטת רש"י ז"ל משא"כ שחיטת האם הוי שחיטה ממש ושפיר הוי שהי' ויותר מזה אסבר לן מרן הת"ש כ"ג ס"ק טי"ת יעו"ש להדיא כדברי ומה שרצה כ"ת לומר דכאן כבר נטרפה בתחלת שחיטת הוושט דהשאר אינו עומד לשחוט [דהוי כשחוט ול"ד לכל שחיטה דשחיטה א' היא] ואני בחפזי לא ידעתי מה שח דממ"נ אם סימן אחד דוקא הוא כשחוט כמו שפירש"י ז"ל [הנ"ל] א"כ בין הוא הקנה שלא נשחט או הוושט לא יאסור בו שהי' לדברי מעכ"ת דבקנה כשר עד רובא ובוושט אם לא נשחט א"כ צריך לשחיטה כל הוושט והוי בי' דרך שחיטה [כמו כל שחיטה דעלמא] ואם ירצה לפרש דשני סימנין חצי' כשחוט א"כ בקנה ודאי כשר ואך גם בוושט לא שייך ניקב הוושט דכיון דכבר נחתך החצי ממש תיכף במקצת הראשון שישחוט יהי' רוב ויהי' השחיטה כשרה דא"צ לשחוט דוקא במקום אחד רק אם רובא נחתך וה"נ במשהו הראשון שיחתוך עתה יהי' כשר אם הי' השהי' כשר ואם יאמר מעכ"ת דדלמא רובא הראשון במקום ששוחט עתה הוא נשחט [כבר חצי'] וחצי' השני' לא נשחט א"כ כיון דהוי כשחוט לא איכפת לן בנקיבתו כמבואר בכל הפוסקים. ואולי מחמת טרדותי לא עיינתי היטב כי נפלאתי עליו שיאמר דבר כזה ואעפ"י שמדברי רש"י ז"ל נראה דבעינן רוב הנראה לעינים בזה הוי הרוב נראה לעין דכבר חצי שחוט ומשהו הראשון תיכף נראה כידוע בחוש והי' שלום כדברי וכו':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |