שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/מז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אורח חיים מז

סימן מז

לבני המאה"ג החריף ובקי חו"פ מו"ה דוד נ"י האלברשטאם האבד"ק קרשאנוב יע"א.

שאלה פלוני מכר לעכו"ם בערב פסח החמץ בשטר מכירה וזו לשונו, השכרתי לערל[ית] פלוני[ת] המרתף שתחת ביתי ואג"ק הקניתי להנ"ל המטלטלין שבתוכה היינו ששים עמר (חומץ) [חמץ] וכו' גם השכרתי להנ"ל זויות בחנות שלי בעד סך פ' והקניתי ג"כ אג"ק הכלים והמטלטלין שבתוכה והנה היה להמוכר עוד (חומץ) [חמץ] אצל ישראל חבירו ואת (החומץ) [החמץ] העומד בבית ישראל לא הקנה להערלית מה דינו של (החומץ) [החמץ] הזה:

תשובה דבר פשוט יותר מביעתא בכותחא דישפוך הכל דהא לא נמכר החמץ הזה כלל דבפירוש כתב בשטר המכירה שמקנה מטלטלין שבתוכה אג"ק ולא החמץ שמבחוץ. ושמעתי שיש רוצים לומר כיון שמכר לו ששים עמר ובאותם העומדים במרתף נחסר מששים עמר יחשב העומד בבית ישראל למכירה לנכרי ויפלא מאוד האיך יכחיש דיבורו הכתוב בשטר המטלטלין שבתוך המרתף. ותו דידוע דבמוכר לו בלי צמצום מקום שהוא עומד לא קנה הלוקח הנכרי דוקא החמץ שהוא ביד ישראל דהרי יוכל למכור זה וליתן אחרים כמוהו. ונהי די"ל דמראהו נפל או מת מ"מ בודאי הברירה ביד המוכר להחליף וליתן אחרים תחתם וא"כ עדיין מיקרי חמצו של ישראל המוכר. ותו דהרי ודאי חייב באחריותו (והחקי) [והמקור] חיים כתב דכל המכירות שלנו מקרי אחריות ישראל ורק שמותר דהוי כחמצו של עכו"ם בבית עכו"ם ואחריות על ישראל יעוי"ש ונמצא זה שעומד בבית ישראל בודאי אסור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף