שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png כג

סימן כג

לכבוד ידידי מחו' ה"ה הרב המאה"ג החסיד בש"ק חו"פ מו"ה יהושיע העשיל נ"י אבד"ק טלוסט יע"א:

בנידון העושי י"ש בשבת הנה בודאי בכאן דמי ממש למכם [בסי' רמ"ד] שהמעות מזומן לפניו שמפסיד מעות מכיסו בחנם דמי האקציז ומתוך שאין אדם עומד על ממונו יוכל לבוא לידי איסור תורה שיעבור על שביתת בהמתו שהוא דאורייתא וגם הטעם השני דהוי כמציל שייך ג"כ בזה וא"כ ודאי מותר ע"י היתר באיזה היתר הנכון וכל ההיתרים שכ' מעכ"ת ומהם מבוארים בספרי האחרונים לא ישרו בעיני כי הלא נהי דיש להעכו"ם האומן או להשררה חלק א' ממאה מ"מ שארי הערלים המסייעים אינם עושים רק על דעת הישראל שיודעים שהעסק שלו והוא משלם להם וע"כ לא מהני בשותפות עם עכו"ם רק גבי שדה שהוא עוסק בעצמו שעושה אדעתא דנפשי' כמבואר בש"ע [רמ"ה] אבל בנ"ד עפ"י רוב בעה"ב שוכר עבדים לסייעו ונוטלים שכר ממנו וגם הבהמות מה מהני ההפקר שהרי אינם מפקירים רק לעשות בהם מלאכתו שהרי להעכו"ם חלק מעט מן המעט ולא יעלה ע"ד שום ב"א שיוכל ישראל להפקיר בהמתו שיעשה בהם עכו"ם מלאכת הישראל נהי שעכו"ם עביד אדעתא דנפשי' מ"מ הבהמה אינה שובת' ממלאכת ישראל וא"ת שכבר הפקירה הא באמת אינו רשאי להפקירה שלא יעשו בו מלאכתו וז"ב וגם אינו הפקר כלל שהרי מפקירה לצורך מלאכתו והרבה היתרים הי' לפני ולא ישרו בעיני רק באופן שישכיר כל העסק להנכרי והבהמות ימסור לו לחלוטין והאיך יהי' דבר זה המצאתי בעזה"י נוסח שטר מכירה המועיל לכ"ע ואין זו חשש הערמה וא"כ לא נשאר לנו רק מ"ע וזה הותר מגדולי הראשונים וכן נפסק בש"ע גבי מכס בסי' רמ"ד] להיתר ולית מאן דפליג והאקציז דמי ממש למכס ולכן מותר להשכיר עד"ז ומחמת טרדותי קצרתי והי' שלום וברכה כנפש ידידו דש"ת בלונ"ח ה' תשא תרכ"א:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף