שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png יא

סימן יא

לידידי הרב המאה"ג המפורסם מו"ה נתן נטע פרענקיל נ"י אבד"ק סטאשוב יע"א:

שאלה נשאלתי הבהכ"נ דפה יש שני חדרים א' במערבית דרומית והב' במערבית צפונית והחדרים נעשו לתשמישי הקהל למקרא העדה ולפעמים התפללו באחד מהם פעמים במנין ופעמים ביחידית וכעת רבות בשנים כמו שלשים שנה ואולי יותר בחרו להם העכו"ם שיהי' החדרים אלו למסכנות ולאוצרות עבור הבע"מ וזה תמיד כשעומדים הגארניזאהן מניחים שמה חפיצים כי הבנין הוא חזק ומבצר ואם לפעמים א' מהחדרים פנוי מחזיקים בתוכו איזה בע"ב לאוצר להכניס בתוכו תבואה וזה כמו שתי שנים אשר הקהל עשו איזה הכנסה משמרים מחזיקים בתוכו המחזיקים שמרים למכור ובכל יום ובעש"ק יחד יבואו האנשים על הנשים לקנות שמרים ואז הוא רעש ומהומה רבה וכהיום לאשר על החדרים האלו למעלה היא עזרת נשים והמקום צר להם מהכיל את המון ונוסף לזה למען הציל את החדרים האלו לבל יבוא בהם ערל וטמא חשקה נפש הבעה"ב ורוצים להרוס הכותל מזרחי ולהכניס חלונות להחדרים מבהכנ"ס ולעשות מהחדרים אלו עזרת נשים ועי"ז ינצלו מהבזיון אשר להם מחדרים ויהי' להם ג"כ הרוחה ולא יאמרו צר לנו המקום ועי"ז הסכימו כ"א אנשים ובתוכם זמ"ה נוסף לזה יחד הסכימו במא"ה כי בנקל יבואו לזה וגם יהיה להם איזה מצב לתקוני העיר הנצרכים:

תשובה גיה"ק הגיעני זה כמה אולם לגודל טרדתי נשכח הדבר ממני וזה אתמול העירני עוד הפעם אמרתי להשיב מפני הכבוד והנה בגוף הדין הנותץ אבן מבהכ"נ הוא עובר על לאו דל"ת כן לד' אם הוא מדאורייתא או מדרבנן יש להאריך בזה עפ"י דברי הר"ן ז"ל בפ' (ב"ב) [בר"פ ב"ה] אולם לכ"ע עכ"פ לאו איכא דאורייתא או דרבנן והנה היכי דאית בי' תיוהא דמותר לסותרו או ע"מ לתקן דזה לא מיקרי לת"כ לה' אולם בנ"ד כיון דרוצין להרוס כותל של בהכ"נ לעז"נ דקדושתה קלה דעובר איסור נתיצה לתקן קדושה קלה ודאי אסור הגם י"ל דכה"ג היכי שעושה לשם קדושה אפי' קדושה קלה אינו בכלל לת"כ דהא עושה לתקנת מצוה וקדושה עכ"פ ול"ש בי' רק מעלין בקודש ואין מורידין ובנ"ד ל"ש מורידין דהא תהי' בקדושת' כמו שהי' ואי דהאבנים שיעקרו יפקעו קדושתן זה יכולין לעשות טובי העיר להפקיע קדושתן ונותץ אבן לא עובר דהא עושהו לשם מצוה דהכתוב אסר מה שצוה להשחית ולנתוץ בתי טומאות ולזה צוה התורה דל"ת כן לה' דרך השחתה מקודש אבל שלא בדרך השחתה רק לעילוי קדושה אפי' שקלה מותר כן הי' נראה לכאורה אך לפמ"ש דלכתוב במקום קדושת השם אסור למחוק] משום לת"כ עיין בב"י סי' רע"ו] אלמא אפילו לעלוי קדושה נמי אסור להשחית רק ע"מ לתקן ממש באותו מקום וא"כ בנ"ד דליכא כאן תיקון לצורך בהכ"נ של אנשים דבוודאי החוש מעיד שאינו נוי בהכ"נ באם חלונות פתוחים לחדר אחר ויותר יפוי ונוי אם הכותל חלק וטח בסיד א"כ בודאי זה לא הוי ע"מ לתקן וגם מה שמבואר במכתבו דהוי כמו חזו בי' תיוהא דעי"ז באים חיל עכו"ם וכשיהי' ביהכ"נ של נשים לא ידרכו שמה העכו"ם באמת זה לא ידעתי דאם רוצים יכולים גם עתה לומר דמתפללים שם נשים יכניסו שמה שטענדערס ויאמרו שמתפללים שמה גם כי זכרתי בעיר מולדתי במדינות פולין שבאו חיל לעיר לקחו גם עזרת נשים על מאגזין ולכן לפענ"ד אין זה תיוהא של אמת קיצור הדבר אינני רואה מקום להקל אך ראה ראינו בכמה קהלות נוהגים לעשות חלונות לצורך עז"נ אמרתי הנח לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם וכי ס"ד שישראל נותצין מקדשן וכו' ועיקר ההיתר י"ל שבאה להם כיון שיש כח בזט"ה למכור את כל ביהכ"נ א"כ כמ"כ נמי בכחם אם עושין קדושה אחרת להפקיע קדושת בהכ"נ גופא דהקדוש' חלה על השני' כמבואר במ"ב (סי' ל"ג] בארוכה ואפי' בכרכים מותרים האידנא דנתנו אדעתא דפרנסי העיר כידוע ודלא כמ"א ז"ל [בסי' קנ"ג ס"ק ט"ז] שאסר וחלק על המ"ב ולכן הנח להם לישראל ובפרט דאיכא מקום לומר שיבוא כבוד לבית ה' וירחיקו ערלים מקדשי ה' לכן אני גם כן מסכים להיתר והי' שלום:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף