שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אורח חיים ט

סימן ט

לידידי הרב וכו' החריף ובקי מו"ה דוב בעד נ"י מו"צ בישוב לאדמיר:

שאלה בס"ת שקוצו של יו"ד היינו קוץ השמאלי של שם הנכבד והנורא נוגע בגג ה"א של השם הנ"ל ורגל הימיני של יו"ד הנ"ל נוגע ברגל של ה"א הנ"ל ורגל של ה"א הנ"ל נוגע ברגל הפנימי של ה"א הנ"ל וכ"ז ניכר היטב שנעשה אחר הכתיבה ועוד שאלה על ס"ת זו במק"א היינו עיקר היו"ד של השם הנכבד דבוק לה"א של שם הנ"ל וזה לא ניכר אימת נעשה ע"כ אנכי שואל מכבוד רבינו הקדוש הדין בזה כי אין אתנו יודע להכריע בזה כי מסתימת דברי המחבר בש"ע נראה פשיט שמותר להפריד אותיות של שם אבל נוב"י עושה חילוקים בזה:

עוד שאלה בענין תרנגולים חדשים אשר מקרוב באו:

עוד ענין אחד אשר נוגע לעצמי היינו שאני מפקפק בענין עניית אמן אחר ברכות של קטנים כי צואה בפי טבעת אסור לאותו אדם וקטנים אין להם דעת להיות נקיים מכל וכל וגם ע"ה בכלל זה ע"כ אבקש להודיעני חוות דעתו הקדושה בכל אלה:

תשובה הנה אם נדבקה לגמרי שאינה ניכרת ליוד בודאי הוי כנפלה טפת דיו שמותר לתקן הגם שהרמ"ע ז"ל מחמיר בתשובה [ל"ו] בס' בני יונה כ' להתיר וז"ל בקיצור סי' רע"ו ס"ק י"א ה' של שם שכרעה נוגע בגגה בין שנכתבה כן או שנכתב כהוגן ואח"כ נתדבקה כל שנתדבקה כל כך עד שנראית כחי"ת מותר לתקנה ולגרור כל הרגל שלה דכיון שנראית כחי"ת הכל רואין שאינה מן אותיות השם ואופן התיקון צריך שיגרור כל הרגל דאם יגרור רק הדבק הו"ל חק תוכות ופסול וכיון שכן יזהר הסופר המתקן שיתחיל לגרור מסוף הרגל כלפי מעלה דאם יתחיל לגרור מסמוך לגגה שהוא מקום הדבק מיד שתראה כה"א יהיה אסור מנגוע עוד בה דהרי היא שם גמור ועדיין פסול הוא משום חק תוכות ואין תקנה עוד לאותה יריעה ואם אין הדבק נוגע בהגג רק מעט יש להסתפק בדבר אם מותר לתקנו או לא דכיון שאינו נדבק רק מעט עדיין ניכר קדושת השם והו"ל מוחק שם ואם גרר כל הרגל מאי נ"מ שמתקנו אח"כ ול"ד לטיפת דיו שנפלה על האות דרשאי לתקנו דהתם בטלה צורת האות לגמרי ואם נגרר רק הדבק ההוא הו"ל חק תוכות ואי מנח לי' הכא הא בעי' כרעא דה"א תלוי' כו' עכ"ל אך אם נראה כיוד רק נוגע בנגיעה דקה ודאי אסור למחוק ולתקן וגם אם הוא דבוק הרבה שנתקלקל האות ולא מקרי שם כלל שמותר לתקן יתקן באופן שכשיהא נראה השם קצת לא יגרור עוד כמבואר שם כנ"ל. ועל מה ששאל על הדיבוק באם לא ידע אימת נעשה ונדבק הה"א ליוד הנה אם הדיבוק הוא באופן שנשחת צורת האות לגמרי ונראה להדי' שאינו כלל שם הקדוש מותר לתקן באופן שיגרור כל האות היו"ד ויגרור באופן שלא ישאר בשום רגע שם אות יו"ד דאם יגרור קצתו ויהי' עליו עדיין קצת תמונת יו"ד יהי' עובר שוב על מחיקת השם אך מחמת שזה דבר קשה לגרור כן וגם קשה להעמיד על הדבר אם בכה"ג בדבק כזה הוי נשחת צורת האות והרבה האריכו בזה הראשונים והאחרונים ואיסור מחיקת השם היא לאו חמור ולכן נלענ"ד בדיבוק כזה אסור ליגע בשם הקדוש אך ביו"ד וה"א דלעיל אם נוגעת דה"א נראית ממש כחי"ת לעין כל או היו"ד שנראה כאינו אות כלל מותר למחוק אבל אם רק נגיעה דקה אסור למחוק כנ"ל מה שהבנתי מדברי הרמ"ע ז"ל בתשובה סי' ל"ו ובס' בני יונה הגם שהאחרונים כ' סברות הרבה בזה ח"ו לנו מלשנות מגדולי עולם הנ"ל:

ובעניני עופות לפענ"ד שראוי למנוע מלאכלם זולת בקבלה ברורה כמו שהעידו על הנמצאים בעירנו ואנשי אה"ק ראו אותם ואומרים שאוכלים אותם שם בקבלה מאז מעולם אך שמעתי שיש שינוי מינים אשר גם באה"ק אין אוכלים ולכן אין לאכול זולת בקבלה מאיש נאמן ובאמת בביתי אין אוכלים כלל אפילו אותן שבעירנו שהעידו על הכשרם כי בעל נפש ירחיק מכיוצא בזה:

ומה שמסופק אם לענות אמן על ברכת קטנים משום שאינם נקיים הנה לפי מה שמנהג פשוט שלא להרחיק בקורא שמע מקטנים דלא כהמ"א ז"ל [סי' פ"א ססק"א] והוא משום דלאחריני לא איכפת לן בצואה שבפי הטבעת ממילא מותר לענות אחר ברכת הקטן דהא לדידן לא איכפת לן מה שבפי טבעתו אינו נקי והקטן גופא אינו בר חיובא ולכן בודאי מותר וחייב לענות אמן אחר ברכתו ובע"ה ודאי לא חיישי' דמדינא דש"ס סגי בג' אבנים [שבת פ"א ע"א] דזה עושה אפי' ע"ה פשוט שלא חיישי' והי' שלום דברי ידידו דוש"ת בלונ"ח ב' תמוז תרכב"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף