שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קסב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קסב

סימן קסב

להרב החריף ובקי מו"ה פנחס דיין נ"י בק' וישניצא:

בנידון כתיבת הגט לאשה אשר שמה בפי כל ציפא ושם העריסה צפורה ושם אביה בנימן חסר ושם בעלה אשר מעריסתו נקרא מרדכי אשר והמכונה זעליג ושם מרדכי נשתקע ולא נקרא לתורה רק לפרקים ונקרא בשם אשר לחוד ובפי כל בילדותו הי' נקרא בפ"כ זעליג וכן עתה בני משפחתו קוראים אותו זעליג ורק שהוא בעצמו מכמה שנים שינה שמו לשם זיגמונד וכן חותם עצמו וכן נקרא בפי כל ורק כשעולה לתורה לפרקים קורים אותו אשר ואביו שמו משה מאיר ובפ"כ העולם נקרא רק משה (והנראה דלא נשתקע שם מאיר ורק לתורה נקרא משה מאיר):

לפע"ד צריך לכתוב אשר המכונה זעליג והמכונה זיגמונד דהא דקיי"ל דאין כותבים שם של גיות בגט הוא משום דשם זה העבירתו מדת ישראל ושם זה ניתן לו להעבירו כמבואר בב"י ובב"ש ז"ל מביאו [ע"ש בסי' קכ"ט סקי"ב ובט"ז סק"ז] וכן בכמה תשובות אבל שם אחר של גיות כותבים דכן אמרינן בגמ' [גיטין י"א ב'] דשמות של ישראל שבח"ל שמותיהם כשמות העכו"ם וודאי שכותבים שמותיהם בגט אך בודאי עיקר השם מה שעולה בו לתורה ואפי' לא נקרא רק לפרקים שם זה עיקר וכותבים על השני המכונה כמנהג בינינו דלא מדקדקין במה שאינו רגיל לקרות בתורה ורק כשאינו עולה לתורה רק פעם ביובל כתב הרדב"ז ז"ל [ח"א סי' תקל"א מובא לעיל סי' קכ"ז] דלא סגי בשם זה לחוד אבל ודאי הוא העיקר כמו שהוכיח מהרא"י [סי' רל"ג רל"ד] דשם שנקרא בו לתורה עיקר וכן אנו נוהגין בכל תפוצות ישראל דמי שנקרא בשם ליבוש ונקרא בתורה או ארי' או יהודא לא מדקדקין אם אולי לא נקרא בתורה רק פעם אחת בשנה וכותבין שם הנקרא בתורה לעיקר וסומכין בזה על מהרי"ק ז"ל ולכן בודאי כותבין שם הנקרא לתורה לעיקר ושם הכינוי זעליג ואח"כ הכינוי זיגמונד בן משה מאיר אם נקרא כן לתורה דמתקרי משה ואם לא נקרא בו לתורה רק לא נשתקע עכ"פ כותבין משה דמתקרי משה מאיר ואם נשתקע שם מאיר אין כותבין אותו כלל ושם ציפא כותבין צפורה המכונה ציפא דזה הוי שם הקיצור כמו יצחק חקין וכמעט שלא היו צריכין לכותבו ציפא דזה לא מקרי נשתקע וכמבואר בסד"ש ובט"ג ובב"ש ז"ל בהרבה מקומות מ"מ אין ברור כ"כ בעיני העולם וצריך עכ"פ לכתוב שניהם אבל שם צפורה עיקר וציפא יכתוב בלשון מכונה וכן נראה מפ"מ בתשו' גבי מרים מירוש וגבי שרה סאשא [בח"ב סי' מ"ז] הגם שמג"פ לא משמע כן [ע"ש בס"ק קל"ב] מ"מ נכון להורות כן וגם בט"ג בליקוטי שמות כתב כיוצא בזה לענין אם נשתכח שם אחד יעוין גבי כו'... וכן ראוי לכתוב צפורה המכונה ציפא אך ראוי לשאול ולדקדק היטב האיך הי' השם אם צפורה בחולם או בחירק ציפרה ואם לא יוכלו לבא היטב על החקירה יכתבו שם ציפא לחוד דלא גרע מחניכא שהכל קורין בו ושם אביו יכתבו כאשר חתם עצמו חסר:

אח"ז ראיתי בס' חתם סופר בסי' ל"ד כתב ג"כ באשה שנקראת לביאה מעריסה ואח"כ שינו שמה ללעני כדרכם להסתיר שם ישראל ובפ"כ נקראת לעני וכתוב לכתוב עיקר שם הקודש לביאה כאשר היתה נקראת אז המכונה לעני וכתב דאפי' בנקבה שאינה עולה לתורה מ"מ כיון דלפעמים למי שבירך מסתמא קורין בשם הישראל כותבין שם הישראל לעיקר ואח"כ שם הנקרא בפ"כ לעני וא"כ מכ"ש בנ"ד דודאי לפעמים נקרא בשם הישראל ולכן מקדימים שם הישראל. וראיתי בס' אנשי שם שנדפס מחדש וכתב דאסור להזכיר שם העכו"ם וזה ודאי ליתא דכל שעדיין דת יהודית עליו רק ששינה שמו כדרך המתחדשים ונקרא שמו כן בפ"כ בודאי אם לא כתבו בהגט פסול וכ"כ בהדיא בח"ס בתשובה הנ"ל וכ"כ בהדיא בע"נ אפי' אם נקרא בפי כל איבראם וכן לתורה נקרא איבראם כיון שידענו שם העריסה כותבין אברהם המכונה איבראהם (והא דכתב בג"פ דמתקרי הוא למנהג ספרד) א"כ ברור דשם זיגמנד הנצמח משם זעליג כאשר כתב מעכ"ת דהוא פירוש לשם זעליג דכותבין זעליג קודם וכיון שכותבין זעליג בודאי כותבין שם אשר לעיקר כמ"ש בכל שמות זעליג שבינינו שכותבים שם הנקרא בו לתורה לעיקר אפי' שלא נקרא לתורה רק לפרקים בזמן רב וצ"ע בתשו' רדב"ז אך המנהג לפי אחרונים כאשר כתבתי וכן הסכימו הג"פ בעמ"ח ספר עז"נ לדינא וכן החתם סופר ולכן לא יזיז מזה והיה שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף