שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קל

סימן קל

להרב המאה"ג החריף ובקי חכם ונבון ירא ד' כו' כש"ת מו"ה אברהם נ"י אורינשטיין האבד"ק ברדיוב יע"א.

שאלה ששם אבי המתגרשת בפי כל ליבוש ובשעת המילה קראוהו ארי' המכונה ליב וחתם א"ע ארי' ליב איך לכתוב בגט:

תשובה הנה בסתמא אם לא ידוע חתימתו מהנכון לכתוב ליבוש בוא"ו כי כן הוא בכל השמות כיוצא בזה כגון ירוחם שקורין במלאפים כמו שאנו קוראין כותבים בואו הגם שבפסוק הוא חסר מ"מ כותבין מלא כפי המבטא הגם שאין דוחקין השורק הרבה וכמו משולם במלאפום והרבה כדומה ובפרט לפי מה שמבואר ברמ"א ז"ל [סי' קכ"ט סכ"ח] דאם כתב החסר מלא כשר ולכן מספק יותר טוב לכתוב מלא והנה לכאורה לפי מה דמבואר ברשב"ץ ומובא בב"י ז"ל [סי' קכ"ח] גבי טאנס וטונס דהוי שינוי בחסר אות וא"כ לכאורה בנ"ד הוי כחסר אות ומבואר במהר"י בן לב ז"ל דויו ויוד הוי מאותיות האמות דאם חסר אותן הגט פסול וא"כ לכאורה אם כתב ליבש וחסר הואו הוי פסול אך זה ליתא דכ' במהרי"נ לב ז"ל ח"ג סי' ט' וז"ל ואחר שכתבתי כ"ז ראיתי תשו' אחת להרב הר"ש בן רשב"ץ ז"ל שכתב אם כתב שם עירו ושם עירה בבלבול כגון שבמקום טונס כתב טנס פסול ואם אינו נקרא יפה הרי הוא כמי שאינו ואחר שראיתי זאת התשובה חשבתי דרך נכון באלו הדברים והוא שחסרון ויו הוא חסרון דהכל קפדי בי' אבל חסרון האלף שהוא במקום תנועת הפתח איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי וזמנין הסופרים משמטין ויש לסמוך על מה שנהגין באגרות ובשטרות ובכתובות ואפשר שמשום זה רבני הגריגוש אינם מקפידין על תנועת הפתח בגיטין כפי הנשמע משום דבשטרות ובכתובו' ובאגרות בלשון הלועז שלהם אינם מקפידין ע"ז עכ"ל. הרי דמה שדרך שמשמיטין לפעמים כשר בגט ולכן גם בזה כשר דכן אפילו אותו שחותם ליבוש משמיטו לפעמים ולכן אין קפידא בזה ואפילו אם חותם ליבוש בויו כתב בגט בלא ויו כשר הגם דהב"ש ז"ל [בש"א אות ב' באלי ובאות יו"ד] כתב דאם כתב בגט שלא כדרך שחותם עצמו שאינו כשר רק באם לא נמצא שם כמו שחותם עצמו ובודאי טועה וגם ליכא שינוי במבטא אבל אם חסר חד מהני היינו שיש שם כמו שחותם עצמו [או] שיש שינוי במבטא פסול הגט מ"מ נ"ל דהיינו דוקא לענין אם כתב באלף וחותם בה"א וכיוצא דאז יש חשש של מהר"א הצרפתי ז"ל [המובא בב"ש בשם מתתי'] שיאמרו שאין זה המגרש אבל ממה שדרך ב"א להשמיט כמו ואו באמצע התיבה דלפעמים משמיטין בודאי לא שייך מראית עין דיתלו בהשמטת הסופר ובכה"ג ט"ס כשר וכמבואר ביש"ש ובמהרשד"ם ז"ל [סי' ר"ה] דגט אינו כס"ת ורק בשינוי שיש חשש לעז יעו"ש בדבריהם וא"כ בודאי כשר בדיעבד אם שינה מחתימתו כה"ג דגם בלא ויו יקראו ליבוש כמו שהי' נכתב הוא"ו וכ"כ בהדי' בעזרת נשים גבי ירוחם וז"ל והי' נלע"ד דאם נקרא ירוחם הריש בשוריק יכתוב ירוחם מלא ויו ואם יכתוב בכה"ג ירחם חסר ויו הגט פסול דהרואה גט זה דהוא חסר יקרא ירחם הריש בחולם ואפשר דיש לצדד להכשיר דאע"ג דהוא חסר ויו יקרא בנקודת קבוץ דהברתו כנקודת שורק כמו שם יהושע דהשין היא בקבוץ והשם זבולן הלמ"ד היא בקבוץ ה"נ יקראו ירחם חסר הריש בקבוץ וכן משמע בהושע (סי' י"א) אשר בך ירחם יתום ומשלי (כ"ח) ומודה ועוזב ירחם וכתיב בשניהם חסר ויו והריש הוא בקבוץ ומיהו אע"ג דגם ירחם שהוא בקבוץ הוא חסר ויו נכון לכותבו לכתחלה מלא ויו לרמוז על הנקודה שיקראו יותר בשורק ולא בחולם עכ"ל. והנה מה שכ"ת מסופק לכתוב ביוד אחר הבי"ת זה לא ראיתי ולא שמעתי מי שיחתום ביוד אחר הבי"ת כי היוד הוא במקום דגש ודע דהא דכתבו מסדרי גיטין אם מדגישין היוד היינו שמדגישין הרבה כידוע אבל ליבוש לפי מבטא מדינתנו ובארץ הגר לא מקרי דגש רק כעין מלאפום ומה שכתבו בשם המדפיסים ידוע שאין ראי' כלל בזמה"ז מהם שהרי משמיטים ומשנים נוסחת כמה ברכות וספריהם מלאים טעיות והנה באם אחד חותם ליביש ביוד אחר הבי"ת אם כתב בגט ליבש בלא יוד הגט פסול דיש שינוי במבטא כמבואר בב"ש שהבאתי אולם באמת אין כותבין מסתמא רק בוי"ו כנ"ל. ומה שמעכ"ת הרבה להאריך מדברי האחרונים ידע מעכ"ת שמעת אשר שמתי עיוני בדברי מסדרי שמות מגדולי האחרוני' מב"ש ועזרת נשים וכיוצא אינני סומך אפילו על גדולי האחרונים בתראי דבתראי כי במחכ"ת לא הי' לפניהם הספרים ומסדרי גיטין וכ"א בדה טעמים מלבו השם הטוב יכפר ואין לנו רק מה שקבעו לנו גדולי האחרונים הס"ש והג"פ והעז"נ והב"ש ז"ל וכיוצא וגם בט"ג ימצא הרבה דיעות שונות ואין לנו רק מ"ש גדולי האחרונים לזה לא עיינתי כלל בדבריהם הרבה. והנה לענ"ד בנ"ד שחתם עצמו ארי' ליב וכן כנהו בשעת כניסתו לברית הי' מהראוי רק לכתוב ארי' המכונה לוב דליבוש הוא כמו קיצור השם ואין להאריך בזה כי כן האמת כמבואר בהסכמת כל גדולי האחרונים ממהרי"א ואילך עד הב"ש ז"ל [וע"ש בב"ש באות ח' חנה ובאות ב' ובכ"מ] והג"פ דכשהנקודה אינה משתנה כמו חנה חנולא שלא נשתנה נקודת קריאת חנולא משם העריסה חנה כותבין חנה א"כ ה"נ דלא נשתנה הנקודה ליב מליבוש אז בודאי כותבין ארי' המכונה ליב. והי' שלום כו' יום ד' ד' תמוז תרכ"א לפ"ק צאנז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף