שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קז

סימן קז

שוי"ר לכבוד הרב כו' מו"ה אברהם מו"צ בק' פלאסקיף בארץ רוסיא:

מכתבו הגיעני ואודות השאלה בגט שנכתב שם האשה גוטא וברוסיא מקום הכתיבה והנתינה קורין גוטיא ביוד הנדגשת הנה באמת לכאורה אין מקום לספק שהגט פסול דידוע דברי הירושלמי [פ"ב דמגילה] גבי תרי תלמידי חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים דאמר דטעותא הוא אלמא דכל שחיסר או הוסיף בנקודה במלה מכפי משמעות קריאתה הוי טעות ומזה הוכיחו הפוסקים דכה"ג, הגט פסול ויעויין במהראנ"ח [סי' ל"ו] בשם איירני ובשם ביין וניידא בתשו' שער אפרים ובעזרת נשים שם [בשמות נשים אות ב'] ובשם טרוטא בת' מהרח"ש ז"ל וכמה מקומות בשמות בני אדם ובשמות עיירות לפסול אפי' בא"מ שם כזה באופן אחר ובשמות עיירות בתשו' הרא"ם ז"ל מובא בג"פ [סי' קכ"ח סק"ג] ובשם גרווא במהריב"ל ז"ל אולם לאחר העיון נלע"ד דהגט כשר לכ"ע דהנה ידוע דעת חכמי ספרד דאזלינן בתר עיקר השם יעוין במהראנ"ח ז"ל [סי' ל"ג] שמסופק באבגולי משום שי"ל שאינו נגזר מאבגיל אבל זולת זה דעתם לכתוב אבגיל וכן בשם זהבית ושם מירא ושם מונא ושם נהמה דעת מהרי"ט ז"ל [בס"ש מובא בב"ש בשמות נשים כ"א במקומו] לכתוב זהבי בעיקר מקורו וכן אמונה ואמירה וגם שם נהמה צריך לכתוב נחמה בחית כעיקר מוצאו הגם דחכמי אשכנז האחרונים הט"ז [בשמות אנשים אות ל'] והב"ש ז"ל [בש"נ אות למ"ד ליפקא ובכללים אות א'] כתבו דאין דורשין שמות וכותבין רק שם הנקרא ממש וכן נהוגין מ"מ נלע"ד בנדון כזה דהדבר ידוע ששם גוטא נגזר משם טוב שהוא בל"א גוט והאלף נוספת מטעם המתבאר במהרי"א ומהר"י מינץ ז"ל ומביאם מהרש"ל ז"ל [בפ' השולח סי' ל"ב] וא"כ עיקר השם גוטא בלא יוד ורק מחמת עבות לשון רוסיא מדגישים היוד בודאי כ"ע מודים בכה"ג שכותבין כעיקר השם במקורו שאין השינוי בא רק מחמת כובד השפה אבל בכתב כותבין כעיקר מקור השם גוטא והמעיין בפסקי מהרי"א ז"ל [סי' קמ"ב] מה שכותבין באלף לבסוף, הוא משום שכן לשון צח אשכנזי (ואין) [ואנן] הולכין בתר צחות לשון והמעיין היטב נראה שהטעם אעפ"י שאין דרך בלשון ב"א לדבר גוטא או הוזא רק גוט או הוז כותבין גיטא או הוזא לא כמו שעלה ע"ד הגאון בט"ג בכוונת מהרי"א [ע"ש בש"א אות ו' סק"ד ובכ"מ ועי' בד"ח לש"א אות גימ"ל סק"ב באורך] הטעם שמדגישים היוד בקמץ כי המעיין בתשו' מהר"מ פדווא יראה שהבין כוונת מהרי"א כמ"ש יעו"ש בדבריו גבי נהר פוא [בסי' י"א] ולכן לכ"ע בכה"ג כותבין גוטא כעין מקור השם ועיין בס"ש בשם רייצל שכ' שם וז"ל ומצאתי תשובה אחת למהר"י איסרלן מכ"י שהשיב למ"ה יודא ז"ל וז"ל שם האשה רייץ נראה דהכי כותבין ולא לשון ריץ דלשון אשכנז מדמינן טפי ללשון ארמית וללשון תלמוד מלשון עברית דלשון עברית סומך על קבלת הניקוד אבל לשון ארמית ולשון התלמוד מפרש טפי בכתב וכן צריך לפרש בל"א והברה כזו מצינו בכל התלמוד דייסא בב' יודין מייתי מייתינן איירי איירינן וכתבו רבותינו גדול מזה כתב מה"ר קלוזנער ז"ל בגליון פ"ק דע"ז דכתב שדילג בה ארבעה בא"ז מכשיר בדיעבד הואיל ולא כתב אלפים בב' יודין הא קמ"ל דאפי' לשון עברית ס"ל דכתבין לי' בשטרות כמו לשון ב"א בב' יודין והברת אלפים ממש כהברת רייץ ואין נראה כלל לכתוב רעיצא בשביל כבדות הלשון ופתיחת פה שבלשונינו ורייצא ג"כ אין נראה כי שמעתי בבירור שכותבין מגנץ ולא מגנצא וכן כותבין בגרעץ ולא בגרעצא ואל תשיבני מוינא ברונא דהנהו הברות קצרות הן ולכך צריכין אלף בסופן אבל כאן כמו הברת פתח וחירק לא צריך ותן לחכם ויחכם וגו' עכ"ל וא"כ הרי דאם רייץ לא הי' בנקודת פתח וחירק הגם שהיו קורין רייץ בלא אלף הי' כותבין רייצא באלף ולכן לכ"ע אין כאן שני שמות כי זו האשה בעצמה שקורין בגליל רוסיא גוטיא קורין בגליל קראקא גוטא וכן להיפוך הגם דגבי שם בוני ניידא לא משמע כן מ"מ לפ"ד מהרי"ט (וס"ש) [בס"ש הנ"ל] לפי מה שהאריך בשם נהמה יראה בהדיא כן ולכן הגם דלהתיר אשה זו בגט זה לא אוכל לסמוך על סברתי ובפרט כי אני כעת בכפר מוטרד שאין ספר מצוי לעיין כראוי באיסור חמור עכ"פ אם ישלח הבעל עוד גט להאשה בשם גוטיא והיא לא תרצה לקבל בודאי מותר לו לישא שני' דמבואר ברמ"א ז"ל [סי' קי"ט ס"ו] דכה"ג מותר ליתן גט בע"כ מכ"ש לישא שתי נשים במקום אשר קרוב הדבר להתיר האשה בגט הראשון בודאי אין על הבעל איסור חדר"ג ז"ל:

וכלל הדבר שלענ"ד דהגם דהט"ז וב"ש ז"ל וכל אחרונים חכמי אשכנז הורו דאין דורשין השמות היינו לאפוקי מדעת חכמי ספרד מהרי"ט ז"ל וסייעתו דס"ל לחכמי ספרד דאם יש איזה שם שלא נמצא לו טעם דרשינן מסתמא בא על איזה כוונה הנראה לנו וכך כותבין וכ"כ בסד"ש בשמם ולזה בא הב"ש וט"ז ז"ל להוציא מסברא זו וס"ל לחכמי אשכנז דאין לנו רק השם שנקראת בו אבל בגווני דידעינן עיקר השם מעצמו ושרק מעובי שפת לשון העלגים שבאיזה מדינה מדברים בלשון עלג כמו בנ"ד שעיקר השם גוטא שבא משם טובה וכן נקראת ברוב מדינות אשכנז ורק מחמת גסות לשון רוסיא מדברים גוטיא ואפי' לאשה אשר היא מגליל קראקא ולא היתה בארץ רוסיא מעולם ולא חנה עלי' שם גוטיא בעולם מ"מ כשאחד מאנשי רוסיא המכירה מזכירה בשמה אומר גוטיא שמגליל קראקא בכה"ג לא הוא דורש השם רק השם כן הוא בכתב ורק השפה מונעתו ולכן צריך בכה"ג לכתוב עיקר שמה גוטא לכ"ע וכ"כ בהדי' בס' ע"נ בשמות נשים אות ב' וז"ל ומה גם דהאשה הזאת היא שמה ביין וינידא דהיא מבנות קאשטילייאנוס אנוס היושבים בבילוגראד ובני בודין הם אשכנזים ואינם רגילים בשמות הלועזים ולפיכך קורין אותה בבודין בין וינידא מצד עבות לשונם דלא הורגלו בשם זה ואפי' שכתב בגט תיבת ביין בב' יודין מצד עבות לשונם קורין השם כאלו כתוב בין ביוד א' עכ"ל וכן מבואר בט"ז סי' קכ"ט ס"ק ל"ה בשם לובקא וז"ל ולע"ד דלא דרשינן לשון הדיוט לילך בתר טעם השם אלא אזלינן בתר כללא דיש לן למיזל בתר לשון המורגל בפי האנשים כמו שזכרנו בשם וואלף לגבי פרידא וכן בכל שם שאין ידוע לנו מקור שלו צריך לכתבו כמות שהוא עכ"ל ועיין בדברי רמ"א ס"ס קכ"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף