שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קא

סימן קא

לידידי המאה"ג וכו' מו"ה אברהם נ"י האבד"ק קריפטש יע"א:

ע"ד שאלתו בעיר ניזיינקיוויץ אשר יהודים מקרוב נתיישבו שמה ושם העיר בלשון היהודים הוא ניזאנקיוויץ ובלשון העכו"ם יוונים ופוליש ניזיינקיוויץ ובלשון דייטש ניזיינקיוויצא וכן נקראת בהבעצירק ונכתב כן בכל נימוסי קיר"ה. איך לכתוב בגט:

תשובה הנה ידע דבדין כתיבת שמות עיירות דעת ת"ה ומהרי"ק [מובא בב"י סס"י קכ"ח] דהולכין אחר הפירסום שישראל קורין ונתפרסם ביניהם ולא איכפת לן כלל מה שנכתב בערכאותיהם בעת התייסד עיר ומפני זה כתוב בת"ה דאין הולכין אחר כתב גלחות ובזה כוון למעט דעת הסוברים לשאול לכומרים האיך נקראת שהמה מסתמא יודעים כמבואר ביש"ש ז"ל ומהרא"י ז"ל בת"ה בשם מהרי"ב שהי' בימי הת"ה ז"ל ולזה בא הת"ה ז"ל לאפוקי מסברא זו ורק שהולכין אחר שינון לשון אשכנזי ופירש מרן הב"י [שם] דטעמו הוא משום שרוב ישראל מדברים בלשון שינון וצח לשון אשכנזי אולם במכתב אלי' ז"ל מפרש כוונת מהרא"י ז"ל דהקריאה היא בשוה ולכן בחר בלשון צח ושנון אבל באמת עיקר הוא קריאת רוב ישראל וכן העלה מהרי"ק ז"ל ולפ"ד מהרא"י ומהרי"ק ז"ל לא הי' צריך לכתוב רק שם שנתפרסם בין ישראל אולם בד"מ [בסי' קכ"ח ע"ש] כתב שאנו נהוגין לכתוב שניהם שם הישראל עיקר וע"ש של עכו"ם דמתקרי והנה כ"ז דעת הרמ"א ז"ל סי' קכ"ח [ס"ג] למעיין בדבריו ולא מזכיר כלל משם התיסדות העיר אולם היש"ש ז"ל [פ' השולח סי' ל"ב] מחשב לעיקר שם העיר כאשר נתיסדה בספרי הערכי הנקרא גרונד בוך כמבואר למעיין בדבריו ולכן תמה על מה שכותבין לעמבערג דמתקרי לבוב שהי' צריך לכתוב לבוב דמתקרי לעמברג ששם העיר נתיסדה בשם לבוב יעו"ש והנה הגם שמכמה תשובת האחרונים נראה שהם נוטים לדעת רש"ל ז"ל לילך אחר עיקר שם התיסדות העיר מ"מ אין לנו אלא דברי משה הוא הרמ"א ז"ל כי כן קבלנו במדינתנו לפסוק כוותי' ולכן כותבין שם המפורסם בין העברים לעיקר וע"ש הנכרים דמתקרי והנה אם יש שני שמות מוחלקים בין האומות דעת מהרא"י ומהרי"ק לילך אחר הפירסום שנתפרסם יותר והנה בודאי שם של יוונים ופולין נתפרסם יותר בין היהודים מהשם שקורין הדייטשין כי היוונים ואנשי פולין המה התושבים א"כ ודאי כותבין של יוונים ופולין לעיקר וכמבואר ביש"ש [שם] שמתמה למה אין כותבין פרה"ו כלשון הבהמי"ן הגם שידוע שאז בזמן מהרש"ל ז"ל הי' מושב הקיסר של דייטשין בפראג כידוע לכל עכ"ז מתמה למה לא כתבו כלשון הבהמי"ם וכנענים פרהו יעו"ש, והנב"י [במה"ת סי' קט"ז וקי"ח] מתרץ בדוחק קו' אך עכ"פ נשמע שם מיש"ש ומהרי"ב ומ"כ והנ"ב במה"ת [הנ"ל] שעיקר לכתוב כפי התושבי ארץ ולא הבאים מחדש ולכן בודאי מקדימין שם היהודים ודמתקרי ע"ש היוונים ופולין (והחילוק ותירוץ של נ"ב במחכ"ת דחוק יעו"ש) שהם מפורסמים ביותר ושם הדייטשין אין לכתוב כלל כי אינו רק תוספתא בסוף התיבה שא"ל לכתוב ומהרש"ל ז"ל תמה על מש"כ פוזנינא ואחרונים מתרצים יעו"ש אבל עכ"פ לכתחלה אין לכתוב בחנם שם שאינו מוסיף רק א בסוף ומ"ש מע"כ שהבעצירק בטלו שם הראשון לא ידעתי מי הגיד לו זה הלא ידוע שלא בטלו שם משום עיר רק החילוק מחמת שבירת הלשון וישאל נא מהבקיאים ויגידו לו שגם הדייטשין בעצמם אם כותבין בלשון פוליש באגרותיהם או לפעמים יש פסקים שלהם הנכתבים בלשון פוליש וכשיכתבו בלשון פוליש יכתבו השם כאשר קוראים היוונים והפולין ולא נתבטל כלל אצל הערכאות כעת במדינתנו הלשון מכפי שנשתנה הלשון בהמי"ש ולשון כנען בפראג בימי רש"ל ז"ל כידוע לכל ואינם מקפידים כלל הערכאות מלכתוב שם העיר כרצונם רק לשונם לשון דייטש ובלשון דייטש הי' נקרא תמיד כן ובלשון פולין גם עכשיו קורין כמאז ולכן לשון פולין ויוונים עיקר:

ודע שנעלם מהנ"ב הנ"ל דברי תשובת ב"י שכ' בתשובה [בדיני גיטין סי' א'] שאפילו שם הנשתקע גבי עיר אם נהגו בשטרות וגיטין לכתבו צריך לכתוב אפילו אם כמעט הרוב עם לא ידעו מהשם הזה כלל וכן הסכימו עם מרן הב"י התומת ישרים גאון קדמון [בסי' ק"ד] ומהר"י טטצייק וב"ז [בסי' קכ"ח ס"ק כ"ו] והאחרונים הביאם הג"פ להלכה ולכן בחנם יצא כמה פעמים הנ"ב ז"ל לכתוב מש"כ בתשובותיו כידוע למעיין:

והנה כ"ז כתבתי להתלמד ולהעיר קצת ולא הבאתי דברי האחרונים בפלפול עמהם כי דעתי שכבוד בנו הרב נ"י ימנע מלחדש לתת גיטין בעיר חדש וכאשר הזהירנו בטיב גיטין יעו"ש תוכחותיו היקרים [בליקוטי שמות עיירות ונהרות סק"ג] וכבר הזהיר בספר הקנה מאד להרחיק עצמו מסידור הגט ולכן אם ירא השם הוא ירחיק מתת גט בעירו ויעזוב כבוד המדומה המקוה לו בדמיונו וגם מעט הכסף שכר כתיבת גט לא יחשוב. וד' הטוב ישלימנו בכסף תועפות וכבוד. והי' שלום כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף