שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/ע

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר ע

סימן ע

לידידי הרב החסיד יר"א כש"ת מו"ה בערלי נ"י מו"צ בישוב לאדמיר:

שאלה שתי אחיות כל אחת יש לה בן ונשא בן של אחת אשה וקידש אותה בטבעת אשר נתן לו אביו ואמו במתנה גמורה וחלוטה וקידש אותה כדת ואח"כ נשא בן השנית ולא הי' לו טבעת קדושין והלך אל אם של בן הראשון שהיא דודתו ומכרה לו הטבעת קדושין של בנה אשר קידש בו אשה הנ"ל בלי ידיעתם ואח"כ כשנודע להזוג הראשון היו מריבין מאד עם אם הנ"ל עד שהלכה ולקחה מהזוג השני הטבעת בהחזרה ע"כ לפמ"ש הב"ש [סי' כ"ח סק"נ] אפי' באשתו [שנתנה בלא דעת בעלה] אמרו שדומה למי שהלך לבית חבירו ולקח לו כלי או כיוצא בו וקידש בו אשה דאינה מקודשת מכ"ש ענין כזה ולפ"ד צריך לקדשה מחדש בז' ברכות כפי מה שהביא הב"ש את הב"ח ע"כ השאלה:

תשובה מכתבו הגיעני ומחמת שאני כאן בלתי ספרי הש"ע הצריכה להוראה לזה לא יכולתי להחליט הדבר אולם לפע"ד פשוט שאין צריכה הבחנה כלל כי לדעתי א"צ אפילו לקדשה מחדש כי קדושין הראשונים קדושין גמורים כי מאן הוא שמעיד שזה הטבעת הוא של הזוג האחר וכ"ז שאין לפנינו עדים מעידים שמכירים בטביע שהטבעת הוא של אחרי' הוא בחזקת של האשה המתקדשת היא הכלה וא"צ להחזיר עפ"י דיבור של הבעל שאומר שהוא גזול וגם אפילו אם הי' עדים מכירים שהטבעת הוא של אחרים מ"מ כ"ז שאין עדים שגנוב הוא והוא אינו כלי שעשוי להשאיל ולהשכיר (כי אם עשוי להשאיל לחופה א"כ אומר אני שבאמת שאל לחופה שמהני לרוב השיטות כידוע) וקיי"ל דאין יכולים להוציא כלי מחבירו לומר בגזל בא לידך או בפקדון כ"ז שאין עדי פקדון לפנינו וא"כ אם אין עדים מכירין שזה הטבעת בא בגזל מהזוג בודאי אין יכולים להוציא מהכלה הטבעת והיא מקודשת גמורה אפילו הבעל שיודע שהוא גזל ל"מ מידי ואפילו גם האשה יודעת מזה שהוא גזול אם אין עדים ע"ז אין יכולים להפקיע איסור א"א והיא מקודשת גמורה ואם הכלה לא ידעה שהיא גזל אפילו אם הי' גנוב בעדים צריך להחזיר לה המעות משום תק"ה ואז חל עכ"פ קדושי דרבנן ויעויין בב"ש סי' (נ"ח) [כ"ח סק"ג] מה שמפקפק בזה ולכן לדעתי עפ"י דין א"צ קדושין מחדש אך טוב להחמיר להצריך קדושין בלא ברכה והבחנה אין שייך כאן דאפי' בבא על הפנוי' א"צ הבחנה אם הבועל רוצה לקחתה לאשה ובפרט באם לקחה לשם אישות בטעות אין כלל ביאת איסור והרבה האריכו בזה במעיל צדקה [סי' א'] ובנ"ב [קמא סי' נ"ו] וכן המנהג שמקדשין מחדש כמה פעמים מפני איזה חשש ולא שמענו הבחנה ומחמת טרדותי אפסיק ומחמת שאסור להורות בלא עיון בש"ע לזה לא יפסוק עדי יראה בש"ע אה"ע סי' י"ג ובסי' כ"ח ובח"מ בדיני חזקת מטלטלין ובסי' ע"ב וע"ג ואם יסכים לדברי מה טוב. ואומר שלום כנפש ידידו דבש"ת בלונ"ח:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף