שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/כג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר כג

סימן כג

להרב פ' האבד"ק פ' יע"א:

שאלה מעשה באשה אחת שנתיחדה עם עכו"ם כי הי' שם רק ערלית אחת וילדה הישינה ובבוא בעלה ורצה להוציאה קם עליו הערל ולא הניחו והיא אמרה שתירא מבעלה פן יזלזל עלי' וכן תירא מהשר ואעפי"כ הוציא אותה בעלה ויסעו כולם ותפרד היא מהם באמרה שצריכה ליסע לכפר פ' ושם בשכבה עם ב"ב הלכה לבית המלון ששם נתיחדה עם הפריץ ונסעה עמו לבית הפריץ לולי שהבעל ועמו בע"מ רדף אחרי' לכפר אחר והוציאה בחוזק ודר עמה עד שגדול אחד דיבר על לב בעלה והוציאה ברצון והרב הנ"ל רצה להתירה לחזור לבעלה בדברים שאינו נוגע לכאן כלל והכל דברי בורות שהרי אמרה לא נטמאתי ואין דעתה להפרד מבעלה ומה זה לסוגי' דאמרה ט"א הא לא הי' אמירה לאיסור ורק משום יחוד עם עכו"ם והרב לא למד או שכח ביחוד עם עכו"ם לשם זנות אסורה [כמבואר ברמ"א סי' ז' ססי"א] ואין לך יחוד גדול לשם זנות יותר מזה דמה הי' שכיבת האדון בבית אשה יושבת במרחץ וגם ראינו שלא רצה לצאת משם רק בחוזק יד וגם שנסעה עם האדון לביתו ונתיחדה עמו לזנות. וא"ל אנוסה [היא] דקיי"ל בעיר בחזקת רצון [כמבואר ברמב"ם פ"א מה' נערה בתולה ה"ב] וגם תחילת הפרדה מבעלה בדרך ליסע לכפר שהפריץ שם ותזנה ובפרט שלנתה בתוך עמה אנשים הרבה ומעצמה יצאה להאדון וגם בנסעה בדרך הי' לה לצעוק שיושיע לה ובודאי שהרבה מושיעים לה אלא בודאי ברצון הלכה להאדון ונתיחדה עם עכו"ם והגם שרוב הפוסקים מתירין בדיעבד [עיי"ש בח"מ וב"ש] אך עכ"פ חובה על הבעל לגרשה כמבואר בסוף גיטין ורוחצת עם ב"א ס"ד ופרש"י שם וז"ל עם ב"א ס"ד א"כ רגלים לדבר שזונה היא ואסורה לו עכ"ל אלמא דבחצופה כזו חוב לגרשה והוי ממש כאשה יושבת בקובה של זונות שנימא טהורה היא וא"כ בודאי יפה עשה הרב הגדול שיעץ לבעל לגרש כי כן חובה על הבעל בלי חולק ואותו המורה אסור לפסוק או"ה ולכן חוב על הבעל לגרשה וגם להחזירה הוי כתחילת נשואין ואסורה מדין שנתיחדה עם העכו"ם לכתחילה לרוב הפוסקים וכמו שפסק הרמ"א ז"ל ומחמת כי הרב המצוה לגרש הוא אבי אמי לזה נתתי לבי להצדיק צדיק דמעיקרא ואא"ז הגאון אבי אבי בעל המחבר יחי' לאיט"א לא רצה להשי' להרב המור' הנ"ל דברי נכד המחב':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף