שו"ת דברי חיים/א/יורה דעה/נז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א יורה דעה נז

סימן נז

נשאלתי באם אחד מאותיות השם הקדוש ב"ה וב"ש שקודם ה"א בתראה נתטשטש ונגרע אם מהני בי' תיקון משום שנמצא כתוב באיזה ספר ממקצרי התשובות וליקוטי' שאסור וצריך לסלק כל היריעה משום שאין השם נכתב כסדר ומביא כן בשם גינת ורדים:

תשובה בודאי דבר פשוט שמותר שכן תנינן במס' סופרים פ"ה הל' ד' וז"ל הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנו מלמעלה ר"ש שזורי אומר שם כולו תולין אות אחת ממנו אין תולין טעה את כל השם יתלנו בין השיטין דר"י כו' עכ"ל אלמא דמיירי כשכתב רק השם וחיסר בו אות אחת כגון שכתב יו"ד ה"א ה"א וחיסר הוא"ו דס"ל לר"י יתלנו וחכמים פליגי דמקצת השם אין תולין אבל אם הי' אפשר לכתוב בלא תלי' הי' כשר ולא איכפת לן במאי דה"א תתאה נכתב קודם לוא"ו וכן לר"י דמכשיר לתלות הוא"ו הוא לאחר שכתב הה"א תתאה אלמא דאפילו נכתב שלא כסדר כשר וכן מבואר בהדי' בדברי הר"י אסכנדרי מביאו ב"י ביו"ד סי' רע"ו וז"ל ברם אכתי איכא למבעי היכא דחד ה"א מאותיות השם לא תלי כרעה כדקא יאות כגון דדבוק בגגה כחוט השערה וכ"ע קרו לה ה"א היכי לעביד דאי גריד לההוא דבק ה"ל חק תוכות ואי מנח לי' הכי הא אמרי' בהקומץ מ"ט תלי כרעי' דה"א כו' עכ"ל אלמא דאין חילוק בין ה"א (תתאה) [בתראה] לה"א ראשונה דגם ה"א ראשונה יוכל לתקן וכן מבואר בהדי' בפסקי מהרא"י ז"ל סי' ע"ב וז"ל ואם מותר לתקן הההי"ן שבשמות הקודש כבר נדרשתי ג"כ על ככה מאחרים אמנם השבתי בספיקא דנראה דשרי מההוא דכ' בהגה קטנה במיימוני בס' המדע פ"ו דאם נפל דיו על השם מותר למוחקו דאינו מתכוין רק לתקן ורציתי לדמותו לזה גם נ"ד אך לא ברירא לי דאפשר דהתם איירי שנתטשטש האות לגמרי אבל כאן אינו מחוסר רק דקדוק אחד או נימא איפכא דהכא א"צ למחוק רק הרגל שהוא נכתב בטעות ובגוף האות שנכתב האות בדין א"צ ליגע ואם בהרבה ההי"ן בשמות שהן נדבקין אין נראה שוב לתקן אותם עכ"ל אלמא דכל ההי"ן היו דבוקין כן ואפ"ה לא פסול משום שצריך לכתוב אותיות השם כסדרן וכ"כ בהדי' בשו"ת מהרמ"פ ז"ל סי' פ' וז"ל בכן אי לא מסתפינא כו' הייתי מתיר לגרד כולם בין בשמות בין בשאר ההי"ן כו' אמנם תדע בודאי שלא אהרהר על מעלתך אם תסדר לגרד כל נגיעת ההי"ן עכ"ל וכן משמע מדברי הרמ"ע ז"ל סי' ל"ו וז"ל ואולם אם כל הההי"ן שבספר או רובן דבוקות ולא נודע איך ומתי נדבקו יש לסמוך להתיר התיקון בהם אפילו בשמות הקודש על חזקת הסופרים כולם שמושכים רגל הה"א בקולמוסם מלמעלה למטה כו' עכ"ל ולפ"ד זה דבר פשוט מאד ורק שבשו"ת גינת ורדים החמיר בזה וז"ל בח' א"ח סי' יו"ד בענין כתיבת השם הקדוש ע"ד הקבלה כו' ז"ל ס' מצת שמורים בהל' תפלין ל"ד ע"כ צריך לזהר לכתוב שם הוי' עם הכונה שנבאר פה ומי שאינו מכוין בשעת כתיבת הוי' בכונה זו כפי הזוהר אין להם קדושת תפלין ואסור לברך עליהם מפני שנקרא ברכה לבטלה עכ"ל ושם בסי' י"ב כתב וז"ל וכפי זה יש ללמוד בנ"ד נמי דכיון דאות ראשונה של שם פסולה לא חיילה קדושה על שארית אותיות השם ומותר למחוק הכל כיון שהפיסול אירע בתחילת השם ויחזור ויכתוב מחדש את השם על מקום הגרד כו' עד ומתוך מ"ש יתברר דאין מקום לתקן בזה כאשר הורו מקצת המורים שאמרו שיעבור הקולמוס על היו"ד מבפנים ויעבנה מתוכה עד שתדמה קצת ליו"ד גדולה ואח"כ לתפארת השם שיהיו כל עשיותיו עשוים בסגנון אחד יעבור הקולמוס ויעבה גם את שאר אותיות השם שלא יהי' הפרש בינם ובין היו"ד ולע"ד אין תיקון זה עולה כהוגן שגם שנודה שעתה כשמתקן היו"ד יחול עלי' מחדש קדושה מ"מ שארית השם שכבר הוא כתוב בפיסול מנין תחול עליו קדושה למפרע והרי חצי השם מקודש וחציו אינו מקודש עוד נראה לומר שאין תיקון זה עולה כהוגן מטעמא אחרינא לפי שנמצאו אותיות השם כתובין שלא כסדרן שהרי יו"ד זו כיון שהיא פסולה הויא כמאן דליתא ואין כאן רק שלש אותיות של שם בלבד וכשמתקן עתה את היו"ד הו"ל שם זה כתוב שלא כסדרן ופסול עכ"ל ובאמת אם באנו להחמיר כדברי הזה"ק כמעט רוב ס"ת שלנו אסור לברך עליהם דידעינן בסופרים שאין להם ידיעה כלל בכוונות ואין כותבין כדברי זה"ק רק כפשוטן ואפ"ה מכשרינן לכל ספרי דעלמא וגם אפילו הכותב עפ"י סידור האר"י ז"ל אינם יודעים רובם מהם הטעם והסוד ורק כסומא בארובה אשר לפ"ד הזה"ק הוא פסול א"ו דאין לנו עסק בנסתרות ובעוה"ר אין אתנו יודע עד מה וסומכין על פשט ההלכה אם נתכוין לקדש השם סגי דהקדושה ממילא תתכונן ע"י עשיית המצוה והכוונה לקדש כפי הסוד שהיא א' בעצמותו גם מה שהקשה האיך יקדשו האותיות למפרע כבר מתורץ בדברי מהרמ"ע ז"ל הנ"ל שהשם מתקדש מתחלה ועד סופו. גם מה שהקשה א"כ הנטפל לשם מקודם לפעמים יתקדש כגון שכתבו למפרע ולמה נמחק זה לק"מ כיון דהשם נגמר אין קדושה במה שכתוב אחריו רק במה שנטפל לו לאחריו כגון אלקינו דהנו"ן היא נטפל להשם שהוא מיחד שמו ב"ה וב"ש עלינו אבל המ דא' הגם שכבר נכתבה לאחר השם כגון שכתב השם ואח"כ כתב המ"ם ודאי נמחקת שהיא אינה נטענת להשם רק להקדים להשם והגע עצמך היעלה על הדעת אם כתב תיבת השם ב"ה וב"ש ושכח לכתוב הנטפל מקודם כגון מ"ם או למ"ד ואח"כ גרד מקצת אותיות שלפניו עד שכתב הלמ"ד שאינו נמחק אותו הלמ"ד משום שנטפלה בתר כתיבת השם זה לא יעלה על דעת כלל ובודאי לא בכתיבה תליא מילתא רק במה שנטפל לקדושת השם לפניו זאת האות הוא אינו בקדושת השם אבל אם האות נטפל להשם מאחריו היינו בפירוש הקיבה מקרי נטפל לשם הקדוש ב"ה וב"ש ואינו נמחק אבל לא תליא בכתיבה קודם או לאח"כ וא"כ אין שום ראי' לדברי הג"ו ז"ל ובמ"ם מבואר דכשר אפילו אם נכתב שלא כסדר וכן ממהרי"א ומהרמ"פ ומהרמ"ע וכן נראה בס' בנ"י ובב"י בשם הר"י אסכנדרי וכ"נ מהנ"ב במה"ת ובחתם סופר סי' רס"ט חי"ד וז"ל ואמנם לתקן הס"ת צל"ע מפני היודי"ן שבשם הקודש שאסור לגרוד אפילו מקצתם ולחזור ולתקנם ויעיין בטוש"ע י"ד סי' רע"ו ס' י"א וגם לגרור כל האזכרות לא נראה וכן לקלוף כו' וזה ימים לא כבירים הארכתי בענין כזה באלפי"ן שהיודי"ן נוגעין בגוף האל"ף והתרתי למחוק לצורך תיקון ושם בארה וע"כ ה"נ אם היו"ד נראה ממש כלמ"ד לעין כל אזי יכול לגרור באופן שלא ישאר אלא גוף הנקודה ואח"כ יוסיף עליו הקוצין של מעלה ומטה החכם עיניו בראשו עכ"ל ולכן אין לשמוע ח"ו לגנוז יריעה ורק השם שכתוב שלא כסדרן כשר חוץ מתו"מ שצריך לכתוב על הסדר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף